סרטי הריקוד והשירה עושים בימינו קאמבק, עם יצירות קולנועיות עכשוויות כמו "לה לה לנד" ו"האמן הגדול מכולם", אך עד כמה שסצנות הריקודים שביצירות אלו יהיו מרשימות ומושקעות, אין אחת שתוכל להשתוות לאלו שהופיעו בסרטים הישנים שלא יישכחו לעולם. הרי מי לא מכיר את סרטי הקאלט כמו ריקוד מושחת או גריז, ואם ראיתם אותם בקולנוע כשהם הוקרנו אז בהחלט יתכן שכיצאתם מהאולם ניסיתם לבצע בעצמכם צעדי ריקוד כמו אלו של ג'וני ובייבי או דני וסנדי. רוצים לצפות באותן תנועות בלתי נשכחות? לפניכם 12 סצנות הריקוד הזכורות ביותר מסרטי הוליווד הנוסטלגיים והאהובים.
כמובן שסרט ששמו הוא "ריקוד מושחת" יכלול בתוכו קטעי ריקוד רבים וטובים, אך אף לא אחד מהם משתווה לריקוד הסיום של ג'וני ובייבי, בו סוף סוף בייבי הצליחה לעלות לאוויר, על גבי ידיו של ג'וני. השיר שנבחר לקטע הזה הוא The Time of My Life של בילי מדלי וג'ניפר וורנס, שלמעשה הוקלט כדואט ביניהם במיוחד עבור הסרט, ולאחר יציאתו לאקרנים זכתה היצירה בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר לשנת 1987.
50 שנה לאחר צאת הסרט "סיפור הפרברים" לאקרנים, שחררו אותו מחדש באיכות HD, וזאת על מנת שנוכל ליהנות מקטעי השירה והריקוד שבו גם היום. בקטע הבא תראו את ריקוד הממבו Dance at the Gym, בו חברי כנופיות "הסילונים" "והכרישים" מנסים להתעלות האחד על השני, עם תנועות רגליים וגוף בלבד.
עוד הרבה לפני המצאת הפלאש מוב – הסרטונים שבהם אנשים מתחילים לרקוד בהפתעה באמצע הרחוב – בסרט האחים בלוז חזינו ברחוב שלם ש"מנענע את הישבן" לצלילי שירו של ריי צ'ארלס,Shake a Tail Feather, או בעברית, "נענע את נוצת ישבן". עם הקצב המקפיץ של שיר הבלוז הזה, קשה שלא לעשות זאת אפילו בזמן שיושבים על כיסא.
"את/ה האחד/ת שאני רוצה", זה מה שמנסים להגיד סנדי ודני האחד לשני בשיר הידוע והאהוב, אליו מתלווה כוריאוגרפיה "חשמלית" שהשאירה בראשנו חותם לאורך שנים. ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון מציגים פה את הצעדים הטובים ביותר שלהם, ולא רק את זה, אלא גם את קולם הערב שגרם לכולנו לשיר יחד איתם באולמות הקולנוע, ואף הביא אותם למועמדות בפרס גלובוס הזהב.
"האם תרצי לרקוד טנגו יקירה?" אומר פרנק סלייד העיוור, הלוא הוא אל פצ'ינו האגדי, לגבריאלה אנואר שמשחקת את דונה, החוששת לעשות טעות בריקוד. אך פרנק מעודד אותה ואומר לה שלא כמו בחיים, בטנגו אין טעויות, וזה מה שהופך את הריקוד למקסים במיוחד. את אותו ריקוד זכור לטובה הם מבצעים לצלילי יצירת הטנגו הידועה ביותר, Por una Cabeza, שנכתבה עוד בשנת 1935.
מי שזוכר את ג'ון טרבולטה משנות ה-70 זכה לראות אותו מציג את כישורי הריקוד שלו לא רק בגריז, אלא גם בשיגעון המוזיקה, שם הוא השתלט על הרחבה המוארת ופיזז לצלילי שירם של הביג'יז "You Should Be Dancing" – או בעברית, "עליך לרקוד". הדיסקו אמנם מת מזמן, אך הריקוד הזה מראה שלא יהיה שום סגנון אחר שיוכל להשתוות לו.
לאחים כהן תמיד היה סגנון ייחודי משלהם בקולנוע, ולסרט ביג לבובסקי הם החליטו לצרף קטע ריקוד מעט סוריאליסטי בכיכובו של ג'ף ברידג'ס, שמשחק את גיבור הסרט – ג'פרי לבובסקי. בגלל אופי הסצנה, שנראה כמעין "הזיה" של לבובסקי, מתקבל ריקוד שבחלקים מסוימים נדמה כאילו הגיע לקולנוע הישר מברודווי, ובדרך עבר במסלול כדורת שצייר האמן סלבדור דאלי.
למרות הופעתם של דמויות המחופשות לריצ'רד ניקסון ומרילין מונרו, זוהי לא סצנה תקופתית, אלא הסצנה שבה וינסנט וגה (שוב אנו פוגשים את ג'ון טרבולטה) רוקד לצד מיה ואלאס, אותה משחקת אומה תורמן. וינסנט מתנגד תחילה לרקוד עם אשתו של הבוס שלו, אך לבסוף הוא נכנע ויחדיו הם מעניקים לנו את צעדי הריקוד הקטנים שהפכו לידועים כל כך בקרב חובבי סרט הקאלט הזה, לצלילי השיר "You Never Can Tell" של צ'אק ברי.
ג'ו סטוקטון, הלוא היא אודרי הפבורן המקסימה, מפגינה כישורי ריקוד שלאותה תקופה היו נראים מעט מוזרים, ולמען האמת גם היום. הריקוד הזה הוא ללא ספק בלתי נשכח, אפילו שעברו 60 שנה מאז הוצג באקרנים, והשתמשו בו אפילו בפרסומת עדכנית לג'ינסים שחורים של חברת "גאפ".
ריקודי הסטפס היו לגמרי באופנה בשנות ה-50, ואם לא נכללו בסרט שירים וריקודים, אפשר כמעט לומר שאותה יצירה לא הייתה שלמה. אחת מסצנות הסטפס הזכורות והאהובות ביותר היא של ג'ין קלי ולסלי קארון מתוך הסרט "אמריקאי בפריז", שזכה בפרס האוסקר על הכוריאוגרפיה שבו.
היום כבר לא נזכה לראות צעדים שכאלה ברחבות הריקודים, אך הסרט פוטלוס הציב את הרף בנוגע לאופי הריקודים שילווה את מהלך כל שנות ה-80 המאוחרות וה-90 המוקדמות. זוהי סצנת הריקוד האחרונה של הסרט פוטולוס, שבה מפזזים השחקנים על רקע השיר שעונה לאותו השם, אשר היה מועמד לפרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב.
לפני יותר מ-65 שנה זכינו לראות את הריקוד והשיר שלא יצאו לנו מהראש בכל פעם שירד הגשם הראשון של החורף. בסצנה הזו ג'ין קלי, אותו משחק דון לוקווד, מקפץ לו בצעדי סטפס בין שלוליות כשהגשם מרטיב אותו עד לשד עצמותיו. לא רבים יודעים זאת, אך השיר "Singing in the Rain" לא נוצר במיוחד עבור הסרט בעל אותו השם, אלא הוא חידוש של שיר מסרט אחר ששמו הוא "סקירת הוליווד של 1929".
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: