1. דוד של מיכלאנג'לו
דוד הוא אולי הפסל המפורסם ביותר בעולם וללא ספק אחת מהאטרקציות הגדולות של העיר פירנצה. הפסל יוצא הדופן הזה, שנוצר בין השנים 1501 ל-1504 על ידי גאון הרנסנס מיכלאנג'לו, היה בתחילתו אבן שיש שהייתה אמורה לשמש שני אמנים אחרים, אשר טענו כי יש בה יותר מדי פגמים, ולכן לא השתמשו בה. האבן הגדולה נותרה עזובה במשך כ-25 שנים עד שנקרא מיכלאנג'לו בן ה-26 לפסל דמות אחת מתוך סדרת דמויות שיוצבו בקתדרלת פירנצה. הפרשנות שהוא נתן לדמותו של דוד הייתה שונה מגרסאות מוקדמות יותר, שמראות אותו כגיבור שניצח את הקרב מול גוליית. בפסל הזה הוא מוצג כעלם צעיר וערני רגע לפני הקרב הגדול של חייו. לשם העברת הפסל מבית המלאכה של מיכלאנג'לו לפיאצה דלה סיניורה, מרחק של חצי קילומטר בלבד, נדרשו 4 ימים. הפסל הוצב שם עד לשנת 1873, ומשם הועבר לגלריה של האקדמיה כדי להגן עליו מפני נזקים וונדליזם.
2. פסל החירות
"החירות שמאירה את העולם" הוא שמו של הפסל שניתן במתנה על ידי הצרפתים לעם האמריקאי, ונקרא על שמה של אלת החירות הרומאית "ליברטאס". הפסל הוא תוצאה של יוזמתו של המשורר והפעיל נגד העבדות אדואר דה לבולאי, אשר רצה להעניק לאמריקאים אנדרטה שתסמל את הניצחון והאיחוד של האזרחים וביטול העבדות. הסקיצה הראשונית של הפסל הוגשה למצרים תחילה מכיוון שהאדריכל והמתכנן, פרדריק ברתולדי, רצה לבנות ולהציב את היצירה בתעלת סואץ, אך בהעדר יכולת תקציבית מצידה של מצרים נדחה הפרויקט. בנייתו של הפסל ארכה 10 שנים וגיוס הכספים לבניית הבסיס עליו הוא נשען מומן בכספי תרומות של הציבור האמריקני. למודל פני האישה של הפסל ישנן גרסאות שונות; יש הסוברים כי הדמות היא בעצם אמו של ברתולדי, שהייתה אישה חזקה, ואחרים טוענים כי האישה ששימשה כמודל היא אשתו הצרפתייה של התעשיין האמריקני אייזיק סינגר, שמסמלת את הקשר בין שני העמים.
3. פסל ישו הגואל
הפסל הענק הזה, שמתנשא לגובה של 38 מטרים, נמצא על הר גבוה מאוד ומשקיף על העיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל. הגאונות בתכנון הפסל נעוצה בעובדה שהארכיטקט הכניס 3 מוטיבים שבאים לציין את ישו וגדולתו מבלי להשתמש בסמלים נוצריים; גודל הפסל הופך אותו למורם מעל כל הסביבה, כדי שיהיה ניתן לראות אותו ממרחקים; רעיון ההשקפה שנועד להראות שככל שמתקרבים אל דמותו של הפסל, הנוף שנפרש מסביב כמו מעיד על כך שישו משקיף על העם ממרחקים והעם משקיף עליו חזרה; ותנוחת הצליבה-פרישת הידיים, המסמלת את התפילה ואת קבלת כל מי שרוצה להיכנס אל הדת. בנוסף, תנוחה זו יוצרת מעיין צלב ענק כשמסתכלים על הפסל מרחוק, והצל שנוצר בעת מעבר השמש במהלך היום יוצר אף הוא את סמל הנצרות.
4. הספינקס הגדול של גיזה
סיפורים וסרטים רבים נוצרו בעקבות המסתורין האופף את פסל הספינקס במצרים, ועד היום לא ידוע מי הם אלה שבנו את הדמות בעלת גוף האריה וראשו של גבר ומדוע אין לו אף. שמו של הפסל בערבית הוא "אבו אל הול", אך את השם ספינקס נתנו לו היוונים בשל אגדה יוונית המתארת ראש אישה בגוף של אריה, וזאת על אף שבפסל זה מדובר בראש של גבר. יש אגדות שונות על מעברים סודיים במבנה העתיק, וכן מנהרות ומסלולים שנתגלו בשנים האחרונות שמסקרנים עוד יותר ומעצימים את הסיפור מאחורי התעלומה הבלתי פתורה הזו.
5. ראשי האולמקים הענקיים
אומנות הפיסול נחשבת כאחת הקדומות ביותר, וזאת ניתן לראות על ראשי האולמקים הנמצאים במקסיקו, אשר מעידים על פיסול באבן כבר משנת 1400 לפנה"ס. ראשים אלה נחשבים לדיוקנם של שליטים קדומים שחיו בתרבות הפרה-קולומביאנית העתיקה, וכל הדמויות חובשות קסדה. אין שני פסלים זהים אחד לשני, הם סותתו מגושים בודדים וגדולים, ומשקלם העצום נע בין 20-40 טונות.
6. אימא מולדת
הפסל העצום הזה, המוצב בראש גבעת מאמייב בעיר וולגוגרד שברוסיה, הוא אתר הנצחה לקרב סטלינגרד המפורסם שארע במלחמת העולם השנייה, והוא הפסל הלא דתי הגבוה ביותר עולם. בנייתו החלה בשנת 1959 וארכה 8 שנים, ובעת סיום הבנייה הוא היה לפסל הגבוה בעולם, בגובה 85 מטרים. בדומה לפסל החירות, גם ל"אימא מולדת" יש מדרגות שמאפשרות עלייה וכניסה אל תוך הפסל, אך כאן ישנן 200 במספר, שמציינות את 200 ימי הקרב. בעיצוב הפסל יש ביטוי לקריאת האם לבניה לקום ולהילחם למען המולדת - הידיים החזקות, הבעות פעורות (כביטוי קורא) והמראה של הפסל יוצרים תחושה של כוח.
7. האדם החושב
האדם החושב הוא פסל ברונזה של אוגוסט רודן המציג דמות גבר ערום, בגודל טבעי, יושב על סלע בזמן שסנטרו מונח על כפות ידיו כאילו הוא שקוע במחשבות, ולעתים קרובות הוא משמש כתמונה המייצגת את עולם הפילוסופיה. יש בערך 28 יציקות בגודל מלא, שבהן הדמות היא בגובה של 186 ס"מ בערך, אם כי לא כולם נעשו במהלך חייו של רודן ותחת פיקוחו. רודן הגה לראשונה את הדמות כחלק מעבודה אחרת בשנת 1880, אך הראשון מבין פסלי הברונזה הופיע ב-1904.
8. מרפסת האריות
האי דלוס הוא אחד מהאתרים החשובים ביותר במיתולוגיה, בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של יוון. למקום אף היה מעמד מקודש מאות שנים לפני שהמיתולוגיה היוונית האולימפית הפכה אותו למקום הולדתו של אפולו וארטמיס. באי יש מרפסת שהוקדשה לאפולו על ידי אנשי האי השכן נקסוס קצת לפני שנת 600 לפנה"ס, ובמקור היא כללה בין 9 ל-12 אריות שיש שעמדו על המשמר לאורך הדרך המקודשת. כיום נותרו רק חמישה אריות וישנם שרידים של שלושה אחרים. הפסלים המקוריים ששרדו את מעבר השנים הועברו למוזיאון דלוס בשנת 1999.
9. פסלי הראשים בהר נמרות
אם יש משהו שתוכלו למצוא בלי סוף בטורקיה, זה היסטוריה. הארץ כל כך עשירה באתרים וחורבות מהעת העתיקה שלא רבים מודעים אליהם, וישנו הר ברכס הטאורוס אשר עליו נמצאים שברי פסלים ענקיים בני למעלה מאלפיים שנה. מבין הממצאים הרבים הפזורים בהר ניתן לראות את קברו של אנטיוכוס הראשון, פסלי ראשי אלים יוונים ופרסיים וחלקים מהמקדש שנבנה בעבר לכבוד האל אפולו. המקום הזה הוא אחד המבנים השאפתניים של התקופה ההלניסטית, ונחשב לאחד מאזורי הפולחן החשובים ביותר של נמרוד התנכ"י, שנשמר במצב בינוני למדי אך עשיר בממצאים.
10. מואי - פסלי האבן באי הפסחא
הפסלים הענקיים הממוקמים באי הפסחא המבודדים הם ללא ספק מהמפורסמים והמסתוריים ביותר בעולם. הפסלים אשר נחצבו על ידי המתיישבים הפולונזיים של האי, רובם בין שנת 1250 לספירה ועד 1500 לספירה, ייצגו את אבותיהם הקדמונים, ויתכן שנחשבו להתגלמות החיים רבי העוצמה של המפקדים שלהם לשעבר. המואי הגדול ביותר שהוקם נקרא פארו, גובהו היה כ-10 מטרים ומשקלו 75 טונות - כמעט כמו הפשל הכבד ביותר ששקל 86 טונות. הפסלים עמדו על תילם עד שהגיעו האירופאיים לראשונה לאי במסעותיהם, אז רובם הופלו במהלך סכסוכים שקרו מאוחר יותר בין חמולות. כיום שוקמו כ-50 מאווים ומוקמו מחדש על האי ובמוזיאונים שונים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: