maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מאבקי הגנרלים - 3000 שנה עברו וכלום לא השתנה....

אתם זוכרים מה היה השם הפרטי של ראש הממשלה ושר הביטחון האגדתי, בתחילת ימי המדינה? ומה שם משפחתו?
דוד - לא בן גוריון, אלא דוד בן ישי.
ומה היה שם משפחתו של קצין בשם יואב, ומסמך מאוד פרובלמאטי, שעד היום מחפשים את המקור שלו, שקשור אליו?
יואב, לא גלנט, אלא יואב בן צרויה.
ומה הקשר של יואב בן צרויה לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן ישי?
אז ככה. לדוד הייתה אחות, ושמה צרויה. אי לכך, יואב היה אחיין של דויד, ודוד היה הדוד של יואב. יעני משפוחה.
עכשיו, בואו נדבר על המסמך הסודי, זה המסמך שדוד שלח ליואב, שעד היום לא מוצאים אותו, אז ככה... סיפור בת שבע ואוריה ודאי זכור לכולנו,
והנה - בשמואל ב פרק יא מסופר:
(יד) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב (טו) וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת:
הפקודה בוצעה, אוריה נהרג, המסמך לא הוחזר לדוד עד היום... אין גם העתקים...
כמובן שדוד הבין שאם לא ישמור על מעמדו של יואב, יואב ידליף העתק של המסמך לאמנון אברמוביץ' ורוני דניאל של אז, וימצאו, לא כמו היום, את המקור, ותקום שערורייה נוראה. במילים אחרות – אתה, דוד, תדיח אותי לפני סוף הקדנציה? - אני אוציא מהסייף לעיתונות את המסמך הסודי, לפיו נתת פקודה לחסל קצין בכיר כדי לקחת את בת שבע, אשתו, ונראה אם הצבא ימשיך להיות נאמן לך. לעומת זאת, אם אני, יואב, אשאר רמטכ"ל, אני אדאג שהצבא יציית ויהיה נאמן. סמוך!!!
נכון, שהיה איזה שמאלן אחד מרגיז, נתן הנביא, נאחס לא רגיל שתמיד זרק רפש, שניסה לעשות רעש ולכלוכים, והביא את משל כבשת הרש, ואמר לדוד אתה האיש, אבל הכלבים נובחים, והשיירה נוסעת. דוד לא הדיח, יואב לא דיבר.
מצד שני - הגו'ב של יואב נשמר כל עוד דוד כיהן בתפקיד שר הביטחון. לקראת מותו קרא דוד לבנו שלמה, והסביר לו שחשוב שיואב, הבן דודה של שלמה, לא ימות מזקנה, או במילים שלו, במלכים א פרק ב:
(ה) וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וכו'
(ו) וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל:

כמובן ששלמה ביצע את הפקודה. והוציא להורג את קרוב משפחתו מבלי להניד עפעף.
  בדרך לפסגה ולרמטכלות, ועוד לפני הסיפור עם אוריה והמסמך, היו ליואב עוד שני מתחרים רציניים על תפקיד הרמטכ"ל, ואת שניהם חיסל במו ידיו. לא הייתה ברירה, הם רצו את התפקיד של יואב, ובטובות הם לא השתכנעו לפרוש מהמרוץ.
אחד, אבנר בן נר, שהיה רמטכ"ל אצל שאול המלך ובעל ותק קרבי, ולכן היה לו סיכוי גבוה להיות רמטכ"ל גם אצל דוד.
  אבנר בן נר הגיע אל דוד בסודיות, הציע לדוד את ממלכת שאול, וכמובן, שיקבל בהזדמנות זו את הרמטכ"לות גם על ממלכת דוד וגם על ממלכת שאול, כפי שמסופר בשמואל ב פרק ג:
(כא) וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל דָּוִד: אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ. וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.

 

יואב שמע על הפגישה הלילית וקיבל חלסטרה. הוא הצליח להחזיר את אבנר לחברון במרמה, ורצח אותו, כמסופר בשמואל ב פרק ג:
(כז) וַיָּשָׁב אבנר חֶבְרוֹן, וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת. בקיצור - מועמד ריאלי ראשון עזב את הבמה ונאסף אל אבותיו.
נשאר לנו השני. השני היה גנרל נוסף בדרכו של יואב, ושמו עמשא בן יתר. הוא היה  רמטכ"ל אצל אבשלום, וכשמֶרֶד אבשלום דוכא, הציע דוד לעמשא את הרמטכ"לות, במקום יואב. כך נאמר בשמואל ב פרק יט:
(יד) וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ: הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב.
הייתה זו התחייבות חגיגית שלא השאירה מקום לספק מה יהיה גורלו של יואב, ויואב שמע שהוא בדרך לפנסיה מוקדמת.
עֲמָשָׂא היה בֶן אֲבִיגַל, אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב:
בקיצור- שוב משפוחה. עמשא היה בן אחות אחרת של דוד – אביגל שמה, ולכן - בן דודה של יואב. אבל, האלוהים עזר, ועמשא עשה מחדל - הוא איחר להגיע עם הצבא לדכא את מרד שבע בן בִּכרי, והמצב היה רע. יואב הבין שזאת ההזדמנות שלו לחסל את הרמטכ"ל שיבוא במקומו... כמסופר בשמואל ב פרק כ:
 (ט) וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא: הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי? וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ:
(י) וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא שָׁנָה לוֹ, וַיָּמֹת.

כך קיבל יואב את הגו'ב, אחרי שחיסל את המועמדים האחרים. המתחרים פרשו. בינינו - יואב היה הורג את עמשא גם אם לא היה מחדל. המחדל של עמשא היה שהוא שתק כאשר דוד הציע לו את תפקיד הרמטכ"ל. תגיד, טמבל: אני לא מועמד!
על התוצאה מסופר בשמואל ב פרק כ:
(כג) וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל
וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי:

פסטורלה צבאית במיטבה: יואב המפקד העליון, ותחתיו בניה בן יהוידע, מפקד הכוחות המיוחדים - הכרתי והפלטי. יואב לא העלה על דעתו שחשוב להיזהר מהסגן. הסכיתו ושמעו.
נשמע לכם מוכר, השם בניה בן יהוידע?
כן, זה האיש, שאחרי מות דוד קיבל קידום, והתמנה על ידי שלמה המלך לרמטכ"ל. תפקידו הראשון היה להוציא להורג את הבוס שלו, את יואב, בפקודת שלמה, והוא ביצע את הפקודה ללא היסוס. פעם, סגן היה שמח להרוג את הבוס.  זה לא כמו היום, שהסגן אוהב את הבוס תמיד. בקיצור - היו זמנים...
 
היום אין תחרות על תפקיד הרמטכ"ל, ואין מסמכים סודיים, ואף אחד לא רוצה להיפטר מאף אחד, וכל המערכת פועלת בהרמוניה מופלאה. מזל שלמדנו מהניסיון המר של העבר...

יוסי שדה, מתוך שיחתו ברדיו בתוכניתו של יובל מסקין ב-13 באוגוסט 2010
 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: ישראל, מאמרים, פוליטיקה
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: