היריד העולמי הראשון שהתקיים בשנת 1851 בלונדון, היה מפגן של חדשנות ויזמות אנושית שקובצו להן יחדיו לתערוכת ענק במבנה רב רושם שנבנה במיוחד עבור האירוע. היריד שכונה "התערוכה הגדולה של יצירות התעשייה של כל האומות" נועד להציג את המוצרים והחדשנות של התיעוש והייצור ההמוני, המדע, התיירות, הסחר הבינלאומי, והתרבות של אותם זמנים - ומשך אליו מעל ל-6 מיליון מבקרים. הגלויות המצוירות של התערוכה המפוארת הזאת, מביאות לנו הצצה לחיים שלפני יותר מ-150 שנה ורצון עז לנוע בזמן ולבקר בעידן בו המודרניות הפציעה ופרחה.
לחצו על התמונות על מנת לצפות בהן בגודל מלא
מבנה אולם הכניסה הרחב והמרשים שקיבל את פני המבקרים
התערוכה התקיימה במבנה של "ארמון בדולח" שהיה עשוי ברזל וזכוכית ונבנה בשטח ההייד פארק. אורכו של הארמון היה יותר מחצי קילומטר וגובהו מעל ל-40 מטרים. הארמון אף הכיל עצי בוקיצה, היות וכדי למנוע את כריתתם, הוחלט שהיריד יבנה סביבם.
ביתני החוץ שאירחו תערוכות עם בשורת חדשנות מכל רחבי העולם
הרעיון לתערוכה העולמית נולד במוחו של הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, שאף נשאה דברים בטקס הפתיחה של היריד - שהפך להצלחה גדולה ולמסורת שמתקיימת עד היום בתערוכות עולמיות-ציבוריות נוספות המכונות אקספו.
האגף הבריטי של התערוכה, עליה אמרה המלכה ויקטוריה כי תציג "כל המצאה שאפשר לעלות על הדעת".
ביתני היריד אירחו 13 אלף מוצגים מכל רחבי העולם ובעיקר מן הקולוניות שהיו תחת שליטת האימפריה הבריטית, שמשלה על מאות מיליוני אנשים ברחבי תבל.
הביתן הבלגי ביריד, במרכזו עומד פסלו של גוטפריד מבויון, ממנהיגי מסעות הצלב לירושלים.
בין היתר, בתערוכה הוצג היהלום הגדול בעולם במשקל 186 קראט והתארחו בה ממציאים ומדענים בעלי שם כמו סמואל קולט, ממציא אקדח התופי, והפיסיקאי פרדריק בקוול שהציג ביריד גרסה ראשונית של מכשיר פקס שמוכר כיום לכולם.
הביתן ההודי בתערוכה הציג אבנין חן כמו אודם ואזמרגדים ואת פיל הראג'ה, כלומר פיל המלך, שאגב איננו אמתי.
תצוגת המכונות בתערוכה כללה מכונות דפוס מהירות, מנועי קיטור חדשניים ואפילו פטיש קיטור שנועד לריקוע פלדה והיה חלק חשוב במהפכה התעשייתית.
הביתנים של דנמרק, שוודיה ונורבגיה שכנו בסמיכות האחד לשני והציגו מוצרים ממתכות כמו קובלט וניקל, שהגיעו מהמכרות של מדינות סקנדינביה.
יריד החקלאות משך אליו מבקרים רבים שהיו עובדי אדמה ורצו להיחשף לחידושים המכניים בתחום.
הביתן האוסטרי הציג יצירות פורצלן וזכוכית ופסלי שיש מרשימים.
התערוכה הביאה את בשורת הייצור ההמוני והחדשנות המכנית עם תצוגה של מכונות תעשייתיות שנועדו לאפשר לגברים לא מאומנים לעשות עבודה שבוצעה עד אז על ידי פועלים מיומנים בשכר גבוה.
התערוכה רצה במשך חצי שנה, ובסופה ארמון הבדולח פורק ונבנה מחדש בצורה שונה, בדרום לונדון, שם הפך למוקד משיכה למבקרים וציון דרך עבור האחדות והחדשנות האנושית, עד שעלה באש ונשרף בשנת 1936.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: