נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
יש אנשים שמפחדים מן הזקנה, אולם אנשים רבים כבר מודעים לכך שהיא יכולה להיות קופה נפלאה של חופש ונחת. למעשה, חלקנו אפילו מצפים לה, שכן איתה מגיעות אפשרויות חדשות ונפלאות, וכמובן שאת ניסיון החיים שצברנו עד שהגענו לגילינו המכובד אי אפשר להחליף בשום דבר אחר. השיר המשעשע שתקראו בכתבה יציג בפניכם טעמה המתוק של הזקנה ואתם מוזמנים לשתף אותו עם חבריכם שכבר יצאו לפנסיה, וגם עם אלו שבדרך, ולהזכיר להם את כל הדברים הטובים שזכו בהם. בסופו של השיר תמצאו גם מסר חשוב שכל אחד יוכל להזדהות איתו... |
|
הַמַּמְתִּיק שֶׁל הַוָּתִיק
מאת: דוד אשל
קִבַּלְנוּ תּוֹרָה בְּסִינַי
שָׁם הָיָה לָנוּ פְּנַאי,
פְּנַאי... אֵינָהּ מִלַּת גְּנַאי
וְכָל זֹאת בִּתְנַאי,
שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הַפְּנַאי בְּתַרְבּוּת וַהֲוַי
וְעוֹשִׂים אֶת הַטּוֹב וּמָה שֶׁכְּדַאי.
אֶזְרָחִים וָתִיקִים הֵם חֲדוּרֵי נְכוֹנוּת
לִרְכֹּשׁ מוּצָרִים שֶׁאֵין בָּם רֵיקָנוּת,
הֵם יְחַפְּשׂוּ מוּצָרִים הַמִּשְׁדָּרִים אֲמִינוּת
וְיָחוּסוּ עַל מָמוֹנָם לְלֹא פַּזְרָנוּת,
הֵם יְחַפְּשׂוּ חַיְכָנוּת, לַמְדָנוּת וְאֻמָּנוּת
וְיִמְצְאוּ גְּאוֹנוּת וְהַרְבֵּה רַבְגּוֹנוּת.
הֵם יַאֲזִינוּ לְהַרְצָאָה עַל הִתְרַבּוּת הַדָּגִים
וִיבַקְּשׁוּ אֶת הַמַּרְצֶה לְהַדְגִּים,
יִשְׁמְעוּ עַל אַרְכִיטֶקְטוּרָה וּמוּזֵאוֹנִים
וְהַשְׁפָּעָתָם עַל הַחַיִּים וְהַהוֹרְמוֹנִים,
יַאֲזִינוּ לְהַרְצָאוֹת עַל דָּתוֹת וֶאֱמוּנָה
וְעַל הַמְּיֻחָד, שֶׁבְּכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.
יֵשׁ וָתִיק שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר
וְלֹא הֵבִין, לְמָה הִתְכַּוֵּן הַמְּשׁוֹרֵר,
וּמֵאַחַר וְלֹא הֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים
הוּא אָמַר, שֶׁהַמַּרְצֶה אָמַר דְּבָרִים מוּזָרִים,
וּשְׁכֵנוֹ, שֶׁלֹּא רָאָהוּ יָשֵׁן
הוֹסִיף עַל דְּבָרָיו וְאַף עוֹד דִּשֵּׁן,
וְלֹא עָלֵינוּ אוֹתוֹ הַמַּרְצֶה
בַּמָּקוֹם הַזֶּה... הוּא הָפַךְ לְמֻקְצֶה,
אֲבָל לֹא בָּאנוּ לְסַפֵּר כָּאן בִּגְנוּת
כִּי הַוָּתִיקִים בְּרֻבָּם מְגַלִּים עֵרָנוּת.
כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא יֻזְנַח
הָעִסּוּק וְהַלִּמּוּד בַּתְּנָ"ךְ.
הַוָּתִיקִים יִתְעַנְיְנוּ, אֵיךְ הִשְׁפִּיעַ הַטֶּבַע
עַל דָּוִד וְעַל בַּת-שֶׁבַע,
וְיַאֲזִינוּ לְמִי שֶׁיֵּשׁ מָה לוֹמַר
עַל יְהוּדָה וְתָמָר,
אוֹ עַל שִׁמְשׁוֹן וּדְלִילָה
הוֹ... לָה... לָה,
וְכַמּוּבָן עַל אָדָם וְחַוָּה
שֶׁאֶצְלָם נוֹלְדָה הָאַהֲבָה,
וּמָה זֶה עוֹשֶׂה לָהּ
שֶׁאֶצְלוֹ חָסֵר צֶלַע?
יַאֲזִינוּ אוֹדוֹת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה
וְכַמָּה הָיָה לוֹ קָשֶׁה...
בְּקִצּוּר, הֵם יִשְׁמְעוּ עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
וְעַל סִפּוּרִים, שֶׁלֹּא יוֹצְאִים לַגִּמְלָאוֹת.
וְיֵשׁ בֵּין הַוָּתִיקִים פְּנוּיִים וּפְנוּיוֹת
וּבְצֶדֶק, גַּם הֵם רוֹצִים בְּכֵּיף לִחְיוֹת,
וּבְגִילָאֵי הַפְּלוּס
אַף שֶׁהַכֹּל כְּבָר לָעוּס,
תָּמִיד יוֹעִילוּ רִקּוּדִים וּמַצַּב רוּחַ
וְגַם קְצָת טִיפִּים לְטִפּוּחַ,
וְאוּלַי בִּמְקוֹם בּוֹדְדוֹת וּבוֹדְדִים
יִוָּצְרוּ זוּגוֹת... מְלֻכָּדִים.
אַחַת לִזְמַן מָה
יַעֲלוּ הַוָּתִיקִים אֶת הָרָמָה,
יְקַבְּלוּ הֵם אֶת הַבָּמָה
וְיַבִּיעוּ דַּעְתָּם עַל הַמִּי וְעַל הַמָּה,
יַבִּיעוּ דַּעַת וְדֵעָה
עַל כָּל נוֹשֵׂא שֶׁבַּבְּרִיאָה,
יְשׂוֹחֲחוּ... יִתְוַכְּחוּ...
וּכְשֶׁצָּרִיךְ גַּם יְשַׁבְּחוּ,
יַשְׁמִיעוּ אֲמִתּוֹת וּבְדוּתוֹת
וִינַסּוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַחְלָטוֹת,
הֵם יוֹכִיחוּ, שֶׁנִּתָּן לְהִתְוַכֵּחַ בְּרוּחַ טוֹבָה
וְשֶׁאֶפְשָׁר לֹא לְהַסְכִּים, בְּלִי לִנְטֹר כָּל אֵיבָה.
הַוָּתִיק מְמַעֵט בִּצְרִיכַת הַסֻּכָּר
וְהֵיטֵב הוּא מַבְחִין בֵּין תָּפֵל לָעִקָּר,
אֲבָל יוֹדֵעַ הַיּוֹם הַוָּתִיק
הֵיכָן נִמְצָא הַמַּמְתִּיק.
עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל וָתִיק לֹא עוֹלֶה
לַחְשֹׁב עַל ..."לִהְיוֹת קְצָת חוֹלֶה",
לֹא הָעֵת לְהִתְפַּנֵּק
וְלָתֵת לַזְּמַן לְהִתְחַמֵּק!
וּמִלָּה אַחַת עַל הַזְּמַן
שֶׁהוּא לְדַרְכּוֹ נֶאֱמָן:
לֹא הַזְּמַן בָּנוּ מִתְעַלֵּל
וְלֹא הוּא אֶת חַיֵּינוּ שׁוֹלֵל,
הוּא דָּבֵק בְּתַפְקִידוֹ
לֹא לַעֲצֹר!... זֶה יִיעוּדוֹ.
הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
וַאֲנַחְנוּ... מִזְדַּקְּנִים בִּגְלָלוֹ,
אִם חָלִילָה הַזְּמַן יֵיעָצֵר
דָּבָר יוֹתֵר... לֹא יִוָּצֵר,
הַזְּמַן אֶת הָעוֹלָם מֵנִיעַ
וְהוּא גַּם זֶה... שֶׁאוֹתָנוּ מַכְנִיעַ
אֲבָל בִּלְעָדָיו... דָּבָר לֹא יַגִּיעַ.
נוּעַ זְמַן... הֱיֵה חָרוּץ
אַךְ אָנָּא... אַל תָּרוּץ!
|
|
לחצו כאן לצפייה בתכנים נוספים מאת דוד אשל.
|
מקור תמונה ראשית: Fechi Fajardo
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: