נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
המתקפה הנוראית של ארגון הטרור חמאס אשר הובילה לפתיחת מבצע חרבות ברזל, כללה שיגור של אלפי רקטות לחלקים נרחבים מהמדינה. במסגרת זמן של כ-12 שעות נורו על ערי ישראל יותר רקטות מששוגרו בעבר במסגרת סבבי לחימה ממושכים של ימים ארוכים ואף יותר. המתקפות האלו הובילו לפגיעות ברכוש ובנפש, אך התמונה הייתה ללא ספק הרבה יותר קשה ללא מערכת כיפת ברזל. המערכת ששומרת על השמיים שלנו בימים טרופים אלה, היא פיתוח צבאי, אך שמה נכנס בכל שיחה אקטואלית או חברתית היום. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והיא עוזרת לנו לישון טוב יותר בלילה, אבל כמה באמת אנחנו יודעים עליה? הנה 14 עובדות שלא ידעתם על מערכת כיפת ברזל. |
 |
| Avichai Socher (אביחי סוחר) / IDF Spokesperson's Unit |
|
1. מי שהיה אמון על פיתוח מערכת כיפת ברזל הוא תא"ל דני גולד, שהיה ראש ענף ומחקר במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת). גולד חתר לפיתוח המערכת עוד לפני שהפרויקט אושר רשמית.
2. החברה האחראית לפיתוח של המערכת היא רפאל, שעובדת עם צה"ל.
3. סוללה אחת של כיפת ברזל אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר, שזה יותר מכל שטחה של העיר ירושלים.
4. נכון לשנת 2021 פועלות בצה"ל לפחות 10 סוללות של כיפת ברזל. המיקומים של הסוללות נעים לפי המצב הביטחוני וצרכים מבצעיים. בנוסף, כ-100 יחידות מכ"ם של המערכת נמכרו למדינות כמו ארה"ב, קנדה, הודו, צ'כיה ועוד. מכירת המכ"ם הכניסה למדינת ישראל כ-2 מיליארד דולר, כך לפי התעשייה האווירית.
5. מערכת כיפת ברזל מונה שלושה חלקים עיקריים: מכ"ם שמאתר שיגור של רקטה ומעביר נתונים על מסלולה למערכת שליטה ובקרה (שו"ב). מערכת השו"ב, שמחשבת לפי נתוני המכ"ם את מקום הפגיעה הצפוי, ומערכת היירוט שמשגרת טיל לכיוון הרקטה.
6. צוות הפיתוח של המערכת ממשיך לפתח אותה כל הזמן, במטרה להעלות את רמות הדיוק של הזיהויים והיירוטים שלה. בהפעלות הראשונות של המערכת אחוזי ההצלחה שלה עמדו על 75%. בסוף 2012 עלו אחוזי ההצלחה ל-84%. ההערכות לאחר מבצע צוק איתן עומדות על 90% הצלחה של המערכת והן עוד עלו מאז.
7. המימון לפיתוח ראשוני של המערכת היה של ממשלת ישראל והספיק לשתי הסוללות הראשונות. מימון נוסף הגיע מארצות הברית, שהספיק למספר נוסף של סוללות ולטילי היירוט. על פי דיווחים מהתקשורת, מדינות נוספות השתתפו במימון הפרויקט, ביניהן סינגפור, במטרה להמשיך את המשא ומתן לרכישה עתידית של המערכות.
|
 |
| U.S. Embassy Tel Aviv |
|
|
|
8. בתחילת שנת 2021 הושלמה סדרת ניסויים בגרסה משודרגת של כיפת ברזל על ידי אנשי מינהלת חומה של מפא"ת. הניסויים עברו בהצלחה ובין היכולות ששופרו או נוספו לה, ניתן למנות יירוט איומים מרובים ומשולבים, כולל ארטילריה רקטית, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם).
9. לפני אישור הפרויקט, מערכת כיפת ברזל נתקלה בהתנגדות מבכירים בצה"ל. הרמטכ"ל דן חלוץ טען שהיא לא מעשית. מפקד חיל האוויר עידו נחושתן סבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. לעומתם, שר הביטחון עמיר פרץ, פעל לקידומה והביא אותה לאישור ראש הממשלה אהוד אולמרט.
10. בשנת 2012 ניתן פרס ביטחון ישראל לכיפת ברזל ול-8 ממפתחיה מרפאל וממפא"ת, ביניהם תא"ל דני גולד.
11. במהלך מבצע עלות השחר שנערך ברצועת עזה בשנת 2022, נורו לעבר ישראל יותר מ-1,100 רקטות. מתוך 946 שחדרו לשטח ישראל, כיפת ברזל השמידה כ-380 רקטות שמיקום נפילתן המשוער עמד לסכן חיים, ועשתה זאת ביעילות של 96%.
12. כאשר מערכת כיפת ברזל נקלטה בצה"ל היא עברה לידיים של יחידת הנ"מ (נגד מטוסים) של חיל האוויר. ב-2011 שונה השם של היחידה ל'מערך ההגנה האווירי' והטיפול במערכת הועבר לגדוד 947.
13. כיפת ברזל היא פיתוח מציל חיים, אך בעקבות מחיר הטילים המיירטים והעלות הכספית של הפעלת המערכת בזמן מבצע שומר החומות ב-2021, מקודמות בשנים האחרונות יוזמות שונות לפיתוח מיירטים המבוססים על נשקי לייזר. אחד מהפיתוחים המובילים בתחום הוא מערכת מגן אור, גם היא של חברת רפאל, שכבר בשנת 2022 השלימה ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, לראשונה בעולם, באמצעות מערכת לייזר רב-עוצמה שמפותחת בישראל.
14. השם המקורי של המערכת היה אמור להיות 'אַל-קסאם', אך בגלל הבעייתיות של שם זה שונה ל'כיפת זהב'. לאחר זמן מה חששו כי השם האחרון ייתפס כמנקר עיניים, אז הוא שונה לכיפת ברזל. שם הטילים המיירטים של המערכת הוא 'טמיר', ראשי תיבות של טיל מיירט, אותו המציאה אשתו של אחד המפתחים.
|
 |
| צילום: רועי עמית |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: