עבד אללה אל-הדלק (עתונאי כוויתי):
למשט מטרות טרוריסטיות. לישראל הזכות להגן על בטחונה!
העתונאי הכוויתי עבד אללה אל-הדלק פרסם ב-3 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי "אל-וטן" [1], המביע תמיכה בעמדתה של ישראל למנוע מהמשט להגיע לעזה ומצדיק את אופן פעילותו של חיל הים הישראלי במבצע. לדבריו, מארגני המשט ידועים בקשריהם עם ארגוני טרור אזוריים ועולמיים ומשתתפי המשט תכננו מראש לתקוף את חיילי צה"ל [2].
להלן תרגום קטעים מהמאמר:
"לאחר אזהרות והתראות רבות שהפנה חיל הים הישראלי אל הספינות המשתתפות בניסיון לפרוץ ולשבור את הסגר הימי, המוטל על 'תנועת החמאס' הטרוריסטית בעזה; לאחר שחיל הים [הישראלי] ביקש מהספינות לפנות לנמל אשדוד כדי לפרוק את מטעני 'הסיוע' המיועדים לעזה, לצורך בידוק ביטחוני קפדני בטרם תותר העברתם דרך היבשה לעזה; לאחר ששיירת הספינות לא שעתה לאזהרות, להתראות ולבקשות, לא היה לחיל הים הישראלי ברירה, אלא להשתלט על ספינות אלה. הכוחות של צה"ל נתקלו במעשי אלימות שתוכננו מראש ושבמהלכם תקפו משתתפי המשט את חיילי חיל הים בנשק חם, במוטות ברזל, בסכינים ובאלות, וחטפו את נשקו של אחד מחיילי צה"ל. היה ברור וגלוי שהתוקפים הכינו מראש את נשקם כדי להתקיף את החיילים הישראלים ולכן לא היה מנוס מכך שהחיילים הישראלים יגיבו, בין היתר, בירי כלפי התוקפים.
המבצע של חיל הים הישראלי נעשה עפ"י הוראות ופקודות של הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר [לפיהן יש] לעצור את הספינות ולמנוע מהם פריצת הסגר הימי והגעה לעזה. נוסח האזהרה של חיל הים הישראלי היה כדלהלן: 'לקפטן של אונית מרמרה, אתם מתקרבים לאזור פעילות עוינת, הכפוף לסגר ימי. אזור החוף של עזה והנמל שלה סגורים בפני תנועה ימית. אנו קוראים לכם להיכנס לנמל אשדוד. משם יועבר הסיוע [לעזה] דרך מעברי הגבול הרשמיים ולאחר מכן תוכלו לחזור לנמלי מולדתכם' [3].
יש לציין, כי בהתאם להסכמי אוסלו, שנחתמו ב-1993, ישראל שמרה בידה את השליטה על מימי רצועת עזה בעומק של 40 קילומטרים מהחוף.
השיירה, שנתמכה ע"י 'תנועת החמאס' הטרוריסטית ושניסתה לפרוץ את הסגר הימי המוטל על התנועה בעזה, היתה התגרות מתוכננת מראש נגד ישראל. התוצאות הקשות של מעצר המשט עמדו ביחס ישר לאלימות [שהפעילו אנשי המשט] בניסיונם [לפרוץ את המצור]. מארגני [השיירה] תומכים בתנועות ובארגונים, כמו: הג'יהאד, החמאס, חזבאללה ואל-קעידה ויש להם היסטוריה שחורה בתחום הברחת אמל"ח ופעולות טרור. ואכן, הכוחות הישראלים מצאו על האוניות אמל"ח ותחמושת שנאגרו מראש.
הסגר הימי המוטל על תנועת החמאס בעזה הוא חוקי בשל הפעולות שמבצעת התנועה ברצועת עזה. לו אפשרה ישראל לשיירה – הלא חוקית – להגיע לתנועת החמאס [בעזה], היא למעשה היתה פותחת מעבר להברחת אמל"ח וטרוריסטים לרצועת עזה. אין מדינה ריבונית שיכולה להסכים לפעולות אלימות נגד אזרחיה או לפגיעה בריבונותה.כמו כן, הניסיון להגיע בכוח לעזה דרך הים אינו מועיל לתושבי עזה, שכן מעברי היבשה מספיקים לאספקת צרכיהם. ארגוני הסיוע הבינלאומיים מספקים לרצועת עזה את כל המזון, הלבוש והתרופות הנדרשים. בכל שבוע נכנסים לרצועה למעלה מ-15 אלף טון של סיוע אלמנטארי. חומרי הבנייה המועברים נמצאים תחת פיקוח הארגונים הבינלאומיים כדי למנוע מ'תנועת החמאס' הטרוריסטית להשתלט עליהם ולהשתמש בהם לביצורים צבאיים. מעברי היבשה הם הדרך היעילה ביותר להעברת הסיוע לעזה, ומארגני השיירה יודעים זאת היטב. הם גם יודעים שמאז דצמבר 2008 אסור לספינותיהם להכנס [לרצועת עזה].
אין ערך ומשמעות להפגנות ולמחאות הגינוי שפרצו בבירות שונות וגם לא לישיבות החירום של הליגה הערבית, של האיחוד האירופאי או של האו"ם. גל המחאות לא ישנה דבר, אבל חקירה מלאה ומיידית של האירוע תחשוף את הפרטים המלאים של מה שקרה באמת ... וכולם יידעו את האמת על תנועת החמאס..."
1. "אל-וטן" (כווית), 3.6.2010.
2. ב-4.6.2010, בנאומו בעצרת תמיכה במשט שארגן חזבאללה, הזכיר המזכ"ל חסן נסראללה, מאמרים שהופיעו במדינות המפרץ התומכים בחיילי צה"ל, אך הדגיש כי מדובר במיעוט שיטופל ע"י בעלי הכבוד. "אל-ספיר" (לבנון), 5.6.2010.
3. המסר המלא של חיל הים הישראלי היה כדלהלן: "אתם מתקרבים לאזור פעילות עוינת הנמצא תחת סגר ימי. איזור חוף עזה ונמל עזה סגורים בפני תנועה ימית. ממשלת ישראל תומכת בהעברת הסיוע ההומניטארי לתושבי רצועת עזה ומזמינה אתכם להיכנס לנמל אשדוד. העברת הסיוע תיעשה בהתאם לתקנות הרשות, דרך המעבר היבשתי הרשמי לעזה ותחת הפיקוח שלכם. לאחר מכן תוכלו לשוב לנמלי האם שלכם." התשובה היתה: שלילי, שלילי. היעד שלנו הוא עזה."
נגישות
