"אני עובדת, אל תקרא לי עקרת בית..."

הן עובדות, הן מוצלחות, הן חכמות ומתוחכמות אך הן נשים. נשים כועסות שמעוניינות ביחס שווה בין המינים, לפי הגדרה חוקתית בביטוח הלאומי. למה אתם שואלים? מה כל כך מפריע להן?

זה מאוד פשוט. "אפילו אם שילמת לביטוח לאומי כמו שעון...אם נשארת בבית לגדל את הילדים, אם חלית או חזרת לאוניברסיטה...אחרי ארבע שנים, הביטוח הלאומי מגדיר אותך כעקרת בית. והופה – אין קצבה. מחקו לך את הקריירה".

את. כן, כן את שיושבת עכשיו במשרד וקוראת את המייל, את ידעת על זה?

התמונה היא פשוטה – נשים ישראליות שעובדות במשק הישראלי מחויבות מידי חודש בתשלום, המופרש אוטומטית מהמשכורת לביטוח לאומי. משמעות הדבר היא שאם אישה מאבדת כושר עבודה או דורשת פיצוי על פציעה או מחלה ונאלצת להיתמך על ידי ביטוח לאומי, יהיה לה ביטוח. על כן שמו הוא, 'ביטוח לאומי'.

במידה ואישה תובעת את ביטוח לאומי על אובדן כושר עבודה או כל דבר אחר, מצבה  ייבחן על ידי "המכון להערכה תפקודית". למה? כי היא אישה ולביטוח לאומי יש הצורך להבין איך היא מתפקדת בבית. הדבר אומר שבחדרי הבדיקות שבמכון, הנשים עוברות מבחן 'קילוף תפו"א', הצעת המיטה, הכנסת בגדים למכונת הכביסה, סחיטת סמרטוט ושאר ירקות, שקוטלגו ברבות השנים כתפקידן המסורתי של הנשים. המשך התהליך ייקבע כמובן ע"פ תוצאות המבדקים.

במידה ואותה אישה לא הייתה פעילה בשוק העבודה, בתקופת זמן שהוגדרה ע"י ביטוח לאומי (ממיני סיבות כגון גידול ילדים או השקעה בלימודים), ישללו ממנה הזכויות שצברה במשך שנים בשוק הישראלי. מסטטוס של 'אישה עובדת' לסטטוס של 'עקרת בית' - אם לא עבדת במשך 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה תחשבי כעקרת בית. למעשה ביטוח לאומי החליט שאישה שלא עבדה לפחות שנה רצופה או שנתיים לסירוגין ב-4 שנים שקדמו להגשת התביעה, תחשב לעקרת בית ותיבדק בצורה אחרת ומחמירה הרבה יותר לעומת נשים המוגדרות כעובדות וכמובן, לעומת גברים.

מה זאת אומרת לעומת גברים? - זה אומר שגברים כלל לא נדרשים להוכיח את תקופות העסקתם ולא נדרש מהם לעבור מבחני תפקוד כ"עקרי בית". ופה למעשה מצויה האפליה.

קולן של הנשים החל להשמע מה"יו-טיוב", עת פרסמו שחקניות, זמרות, עיתונאיות ומנתחת מוח אחת, את זעקתן לשיוויון. כולן במטרה אחת, כולן נשים פעילות בשורה הראשונה של השוק הישראלי שרוצות שיווין מעמדי.

מתחת לסרטון הויראלי שהציף את הרשת, הוסיפו הנשים טופס הצטרפות למחאה. כל נרשמת שולחת לשר הרווחה, משה כחלון, מכתב מנומס המסביר את הסוגיה ואת הדרישה לשינוי. עד כה, בזכות כוחה הבלתי נלאה של הרשת, נאספו 20,000 חתימות בשבוע אחד בלבד. קצב ההרשמה הינו אסטרונומי ועומד כעת על 1,000 חתימות בשעה.

האם במדינה מתוקנת, המכילה 51% נשים, החוק הזה לגיטימי?

כבר משנות ה50, אז החוק הזה אושר בכנסת, היה צריך לשנותו. היום, ביטוח לאומי עומל רבות כדי להביא לכך. נראה שדווקא עכשיו, עת רוח המחאה נושבת ברחובות, הוותרנות וסתימת הפיות תמה. מחאת הנשים הינה אחת מעשרות מחאות שצמחו כפטריות אחרי הגשם בימים אלה.

רבות הן הנשים שסולדות מהקמפיין על שום השימוש במונח 'עקרת בית' כמשהו שלילי, נחות. פיטוסי מוחה על הפגיעה וטוענת, "אין כאן בכלל התנשאות. אנו מוחות על כך שגוף ממשלתי שולל מאישה שעבדה זכויות המגיעות לה כמי שעבדה כל השנים. זו לא סוגיה של עקרות בית, אלא של אובדן זכויות". מירה עווד מוסיפה לתקן באומרה, "אין כאן זלזול בתפקיד עקרת הבית. זה תפקיד קדוש בעיניי".

אם אלו מכם רוצים להיות חלק מהמאבק הזה – חתמו את שמכם בדף הבא: http://akeret.co.il/

כתבה וערכה: חן שאול.