לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה".
מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?"
לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים".
מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם".
לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי".
מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך".
לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!"
מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..."
לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!"
מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".
אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'.
היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה.
ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן:
א. הטון הרך שלה.
"בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת".
והדבר ששבר אותה סופית –
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת".
"איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".
עבור לבא-במייל
