בדיחות בנושא סטנדאפיסטים קומדי בר

הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת. אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1 אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2 אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3 אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4 אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5 אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6 אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7 אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8 אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!

גבר אחד בא לבקר במשרדו המפואר של חברו, שהוא מנכ"ל חברת היי-טק מצליחה, ונדהם לגלות שבמקום מזכירה יש לו רובוטית יפהפייה המשרתת אותו. "מה זה??", הוא שאל. "זו ההמצאה הכי גאונית שלי", אמר המארח בגאווה, "קוראים לה וונדי והיא העוזרת האישית שלי. היא עושה הכל!" "מה למשל?", התעניין החבר. "הפה שלה הוא גם מטען לסלולרי ולטאבלט. האף שלה הוא אנטנת רשת אלחוטית. אם אתה לוחץ לה על השד הימני יופעל מקלט רדיו, ואם תלחץ על השד השמאלי תקבל תאורה רומנטית. אם תלחץ לה על הפופיק היא תקליט את כל מה שתגיד ותגיש לך את זה בכתב". "ואו!", מתלהב החבר ומנסה להציץ מתחת לחצאית הרובוטית, "ומה התפקיד של אתה-יודע-מה אצל הרובוטית שם למטה..?". "זה..." מחייך המארח, "זה משהו מיוחד... עם זה אתה יכול לקיים יחסים מתי שבא לך. מרגיש ממש כמו הדבר האמיתי". "אני לא מאמין!", מתלהב החבר, "אפשר לנסות???" "בטח!", משיב המארח. החבר שמרגיש בר מזל, ממהר לאחוז ביד של הרובוטית, מוביל אותה לחדר צדדי וסוגר את הדלת אחריו. לאחרי דקה קצרה נשמעת מעבר לדלת זעקת כאב נוראית: "אאאאאההההה!!!!!!" "אוי לא", נבהל בעל החברה, "שכחתי להזהיר אותו שהישבן שלה הוא מחדד עפרונות..."

בקהילה יהודית גדולה בארצות הברית הייתה מכת עכברים קשה בכל העיר, ובאורח פלא שלושת בתי הכנסת בעיר, הרפורמי, הקונסרבטיבי והאורתודוקסי, סבלו מהעכברים יותר מכל. מחשש שהעכברים יכרסמו את ספרי הקודש, התכנסו שלושת רבני בתי הכנסת לישיבה דחופה, בה הוסכם פה אחד שלפי התורה אסור לגרום צער לכל בעל חיים, ולכן אין להשתמש ברעל עכברים או במלכודות דבק. השלושה החליטו לנסות כל אחד בדרכו להיפטר מהעכברים, מבלי לפגוע באיסור החמור מהתורה. בבית הכנסת האורתודוקסי ניסו לשים מלכודות שכולאות את הממזרים הקטנים, אך על כל אחד ששוחרר לחופשי התרבו עוד שניים, והמצב נשאר כפי שהיה. בבית הכנסת הקונסרבטיבי ניסו הדברה טבעית באמצעות עלים שריחם דוחה עכברים. כמובן שזה לא עבד, כיוון שהם רק התחפרו במחילותיהם עוד יותר וכרסמו את קירות בית הכנסת מבפנים. רק בבית הכנסת הרפורמי הצליחו להעלים את בעיית העכברים לגמרי. שני הרבנים האחרים שאלו את הרב הרפורמי: "איך עשית את זה?" "פשוט מאוד" ענה "עשינו לכולם בר מצווה, ומאז – הם לא חוזרים יותר!"

יום אחד, כשישבתי באיזה בר באחד מנמלי התעופה הגדולים בעולם, נעמד לידי בחור סיני קטן והתחיל לשתות בירה. הסתכלתי עליו בהלם לרגע, ואז שאלתי אותו: ״תגיד לי, אתה יודע אומנויות לחימה, כאלו כמו ג׳ו ג׳יטסו, קונג-פו, קראטה, כאלו?״ ״לא!״ ענה לי הסיני בתקיפות, ״ולמה אתה מעז ככה לשאול אותי את זה? מה, כי אני סיני? זה כי אתה גזען?!״ ״לא״ עניתי, ״אני שואל את זה כי אתה שותה מהבירה שלי יא דביל!״

חוטב עצים עני כרת עצים על גדות הנהר, כשלפתע נפל לו הגרזן אל המים. מי הנהר געשו ורעשו וחוטב העצים ידע שלעולם לא יצליח לחלץ את הגרזן, אז הוא התיישב על האדמה והתחיל לבכות. פתאום הופיעה מולו פיה ושאלה: "מדוע אתה בוכה?" "נפל לי הגרזן למים" הסביר לה האיש "אני צריך אותו כדי להרוויח כסף למחייתי". "אל תדאג..." אמרה הפיה "אני אעזור לך" חיש מהר נכנסה הפיה לנהר והוציאה גרזן מזהב. "האם זה הגרזן שלך?" שאלה. "לא" ענה חוטב העצים. היא שוב נכנסה לנהר והפעם שלפה גרזן מכסף "האם זה הגרזן שלך?" שאלה. "לא" ענה חוטב העצים. הפיה נכנסה לנהר בפעם השלישית ויצאה עם גרזן מברזל "האם זה הגרזן שלך?" שאלה. "כן!!!" ענה חוטב העצים בשמחה. הפיה העריכה מאוד את היושרה והצניעות של חוטב העצים, לכן החליטה להעניק לו את 3 הגרזנים במתנה. חוטב העצים חזר לביתו, שמח וטוב לב. שבוע לאחר מכן, חוטב העצים ואשתו טיילו יחד על גדות הנהר, כשלפתע, נפלה האישה למים. מי הנהר געשו ורעשו וחוטב העצים ידע שלעולם לא יצליח לחלץ את אשתו, אז הוא התיישב על האדמה והתחיל לבכות. שוב הגיעה הפיה ושאלה "מדוע אתה בוכה?" "אשתי נפלה למים!" ענה החוטב האומלל. "אל תדאג..." אמרה הפיה "אני אעזור לך" חיש מהר, נכנסה הפיה אל המים ושלפה את אנג'לינה ג'ולי. "האם זו אשתך?" שאלה. "כן!!!" ענה חוטב העצים בשמחה. "זה שקר!" צעקה הפיה, כשהיא רותחת מזעם "אני לא מאמינה ששיקרת לי!" "רגע, רגע..." ניסה החוטב להרגיע את הפיה "אם הייתי אומר 'לא' לאנג'לינה, בטח היית צוללת שוב ומציעה לי את בר רפאלי. ואם הייתי אומר גם לה 'לא' בטח היית צוללת בשלישית ומוציאה את אשתי. אז הייתי אומר 'כן' ואת היית נותנת לי את כל השלוש... תביני, אני אדם עני שלא מסוגל לפרנס את שלושתן, לכן אמרתי 'כן' לאנג'לינה ג'ולי". מוסר השכל: כאשר גבר משקר, תמיד זה יהיה מסיבה טובה ושקולה ולמען האנושות כולה.

בן 80 הגיע לבדיקות אצל הרופא. הרופא נדהם מהכושר והבריאות של הזקן ושאל אותו :"מה לדעתך עושה אותך כל כך בריא?" ענה הזקן: "אני צייד טווסי בר. כל בוקר אני קם לפני הנץ החמה, ורץ אחרי טווסים עד הערב ." הרופא אמר: "לא נראה לי שזאת הסיבה, בוודאי יש כאן משהו עמוק יותר. תגיד באיזה גיל מת אביך?" שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת ?" "אתה רוצה לומר שאביך עדיין בחיים? בן כמה הוא?", שאל הרופא. הזקן אמר: "לאבי מלאו 99 שנה, ולמעשה הוא היה איתי הבוקר בצייד. זה מה שמחזיק אותו בכושר." הרופא אמר: "מדהים, אבל עדיין לא נראה לי שזאת הסיבה. תגיד באיזה גיל מת סבך?" שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת?" "אתה רוצה לומר שסבך בחיים? הוא צריך להיות בן 120 לערך", אמר הרופא. הזקן השיב: "לסבי מלאו 118 שנה". הרופא המתוסכל אמר: "אני מניח שגם הוא צד איתך הבוקר?" "לא", אמר הזקן, "סבא לא היה יכול לבוא היום כי הוא מתחתן" "מתחתן?", נדהם הרופא, "מדוע בן 118 ירצה להתחתן?" "מי אמר שהוא רוצה?", השיב הזקן, "ההורים לוחצים .."

שני חברים נפגשים לכוס בירה. אומר הראשון: "וואלה אחי, אל תשאל איזה חלום נוראי חלמתי אתמול! אני בחיפה, עולה לרכבת בדרך אלייך לבנימינה, נרדם, ומגיע לתל אביב. עולה על הרכבת מתל אביב לבנימינה, נרדם עוד פעם, ומתעורר בחיפה! עולה פעם נוספת לרכבת לבנימינה ונרדם. ככה כל הלילה! התעוררתי כל כך עייף..." השני צוחק, "זה חלום? תשמע מה אני חלמתי אתמול בלילה: אני יושב בבית לבד, פתאום דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בדלת רטובה כולה מהגשם?" הראשון מתלהב, שואל: "מי?" השני עונה לו: "בר רפאלי! ומה היא אומרת לי? 'אפשר להיכנס להתחמם?'" "נו, אז מה אמרת?" שואל הראשון, השני עונה: "אמרתי לה, 'למה לא? בכיף, כנסי!' נכנסה, הורידה בגדים, נכנסה למקלחת ויצאה במגבת להתחבק איתי על הספה" "וואו, איזה חלום..." אומר הראשון בשמץ של קנאה. "חכה, זה עוד לא הכל" מוסיף השני, "בשנייה שאנחנו מתיישבים, עוד פעם דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בכניסה רטובה כולה מהגשם?" "נו, מי?" שואל השני בהתלהבות, "מירי בוהדנה!" עונה "גם היא רוצה להיכנס להתחמם! נכנסת, מורידה בגדים, מתקלחת ובאה להתחמם איתנו על ספה." וכל הלילה אני חושב מה לעזאזל אני אעשה עם שתיים? "איזה מן חבר אתה?" עונה הראשון "לא יכולת להתקשר אליי? לא מספיק לך דוגמנית אחת?" השני מתעצבן וצועק עליו: "מה אתה חושב שלא ניסיתי? כל הלילה חייגתי אליך, אבל אתה? חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה, חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה!"

יום אחד אני רואה בסופרמרקט סבא הולך עם נכדו בן השלוש. היה ברור שהסב מתקשה להתמודד עם הבכי הבלתי פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות. אך עם זאת, הסבא הצליח להתאפק, שמר על קור רוח ואמר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן". משלא פסקו הצעקות, המשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו מסיימים את הקניות ונצא מפה". משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף, ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה". בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר מזל שיש לו סבא כמוך". "תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. לנודניק הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם..."

בר חדש נפתח בעיר בו הציעו מבצע של בירה ב-3 שקל. איש אחד שראה את שלט המבצע החליט להיכנס ולהזמין לעצמו בירה. אחרי שסיים את הבירה שלו, האיש החליט להשתעשע קצת; הוא הלך לקצה הימני של הבר והניח שם שקל אחד. לאחר מכן הוא הלך לקצה השמאלי של הבר והניח שם שקל נוסף. לבסוף הוא ניגש למרכז הבר והניח שם את השקל האחרון. הברמן הסתכל על האיש במבט תמוה, אך הבין שאין לו ברירה אלא ללכת לאורך כל הבר ולקחת את כל המטבעות. האיש גיחך לעצמו ויצא מהבר מרוצה. אותו איש עשה זאת שוב ושוב כמה ימים ברציפות והברמן כבר התחיל ממש להתעצבן מהמנהג המציק הזה, אך בחר שלא להגיד דבר. יום אחד האיש הזמין לעצמו בירה וגילה שאין לו מספיק מטבעות של שקל כדי להניח בקצוות הבר ובמרכזו, אז הוא הניח פשוט מטבע אחד של 5 שקל במרכז הבר. הברמן ראה בכך הזדמנות מצוינת להחזיר לאותו האיש כגמולו; הוא הלך לקצה האחד של הבר, הניח שם מטבע של שקל, הלך לקצה השני של הבר, הניח שם מטבע נוסף, חזר לאיש עם חיוך על הפנים, ואמר לו ״יאללה, לך תאסוף את העודף שלך״. אך במקום לעשות את זה, האיש חייך בחזרה, הוציא מטבע של שקל מהכיס ואמר: ״תביא לי עוד בירה בבקשה״.