כאן תמצאו בדיחות על ספורטאים, בדיחות על עולם הספורט, בדיחות על כדורגלנים, בדיחות על כדורסלנים, בדיחות על ריצה, בדיחות על תחרויות, בדיחות על אולימפיאדה, בדיחות על מונדיאל, בדיחות על אגרוף,
כאן תמצאו בדיחות על ספורטאים, בדיחות על עולם הספורט, בדיחות על כדורגלנים, בדיחות על כדורסלנים, בדיחות על ריצה, בדיחות על תחרויות, בדיחות על אולימפיאדה, בדיחות על מונדיאל, בדיחות על אגרוף,
לאחר סיום משחק הדרבי האנגלי בין ליברפול לאברטון, שבמהלכו היה מתח גדול בין שני מחנות האוהדים, מצאו את עצמם שני אוהדים תמימים, אחד זקן ואחד צעיר, במרכזו של עימות בין תומכי שתי הקבוצות מחוץ לאצטדיון - שבמהלכו נזרקו בקבוקי זכוכית מכל עבר.
הזקן הסתכל על עבר הבחור הצעיר והמפוחד שלידו ואמר לו בטון רך ומרגיע: "ידידי הצעיר, אין לך מה לדאוג. זה כמו מרגמות שנורות על הצוות שלך במהלך המלחמה - אם השם שלך לא כתוב עליהן, זה כנראה לא אמור לפגוע בך".
האוהד הצעיר הסתכל על הזקן המנוסה והבטוח ואמר לו: "זה בדיוק מה שאני מפחד ממנו... קוראים לי ג'וני ווקר".
גבר איטלקי אחד נכנס לבר בערב שאחרי גמר אליפות אירופה בכדורגל.
הברמן, שלא רצה שתתפתח קטטה בינו לבין הלקוחות האנגלים שבדיוק היו בפאב באותו הזמן,
לקח את האיטלקי הצידה וביקש ממנו שלא לדבר איתם על כדורגל.
האיטלקי הסכים לבקשה של הברמן, ושאל אותו אם הוא יוכל לדבר איתם על סקס. הברמן הנהן בהסכמה: ״סקס זה בסדר״.
אז האיטלקי פנה לאוהדים האנגלים ואמר להם בחיוך: ״תשמעו, איך דפקנו אתכם אתמול בלילה, אה?״
במהלך בדיקה כללית שערך הרופא ליעקב, הוא ביקש ממנו לתאר את תדירות הפעילות הפיזית שהוא מבצע ביום-יום.
"ובכן, אתמול אחרי הצהריים, כמו בכל יום, הלכתי 8 ק"מ במסלול די מאתגר" השיב יעקב, "אחרי זה, המשכתי ללכת עוד קילומטר אחד על גדות האגם, דילגתי מעל גבעות סלעיות, רצתי בין העצים ביער, דילגתי מעל שיחים, וכמובן נזהרתי שלא להרוס את הדשא בדרך".
"וואו!" אמר הרופא בפליאה, "אפשר לומר שאתה אדם אקטיבי שאוהב מאוד את השטח."
"לא" השיב יעקב, "אני פשוט שחקן גולף ממש גרוע..."
בלונדינית אחת התקבלה לעבודה כמורה לחינוך גופני של ילדים בכיתה ט'. בשיעור הראשון שלה היא נתנה לילדים לשחק כדורגל, אך הבחינה לפתע שבזמן שכל הילדים רצים אחרי הכדור, ילד אחד עומד לבד, רחוק מכולם, ולא נראה שהוא נהנה בכלל.
היא ניגשה אליו ושאלה אם הוא בסדר. "כן", הילד ענה.
"אתה יכול ללכת לשחק עם האחרים, אתה יודע", היא אמרה לו.
"לא, נראה לי עדיף שאני אשאר פה", ענה הילד.
"למה מתוק?", היא שאלה, "הם לא נותנים לך להשתתף?"
הילד גלגל את עיניו ואמר "כי אני השוער."
שני משוגעים הלכו לראות משחק כדורגל. כשהגיעו לאיצטדיון הם גילו שבאו ביום הלא נכון ושהמקום ריק לחלוטין. חשבו וחשבו מה לעשות ופתאום עלה לאחד המשוגעים רעיון בראש.
משוגע א': "אני אהיה השחקנים על המגרש ואתה תהיה 50,000 אוהדים ביציע. אחרי המשחק שלי נתחלף. מה אתה אומר?"
משוגע ב': "סבבה."
משוגע א' משחק ומשחק 45 דקות לבד לחלוטין על המגרש, ולא מכניס גול. הוא ממשיך לשחק גם במחצית השנייה ובסוף המשחק נגמר בתיקו מאופס.
משוגע ב' התאכזב והתחיל לזרוק עליו בקבוקים ואבנים.
משוגע א' התעצבן וצעק: "22 שחקנים על המגרש ודווקא עלי אתה זורק זבל?"
ענה משוגע ב': "50,000 אוהדים ביציע ודווקא אותי אתה מאשים?"
ערב אחד, בתאל ואופיר ישבו בבית וניצלו את הזמן כדי לקרוא - היא קראה את העיתון היומי, והוא, כהרגלו, קרא את מגזין הספורט האהוב עליו.
לפתע בתאל פרצה בצחוק גדול. "תקשיב לזה, אופיר..." אמרה, "יש פה פרסומת בעיתון שמציעה לגברים להחליף את האישה שלהם במנוי למשחקי ליגת האלופות בכדורגל."
"אמממ..." המהם אופיר ולא הוריד את עיניו מהמגזין שלו.
"אתה היית מחליף אותי בתמורה למנוי למשחקי כדורגל?" אמרה בתאל בניסיון לעקוץ את בעלה ולמשוך את תשומת לבו.
"בחיים לא..." ענה אופיר.
"איזה מתוק אתה," ענתה, "מותר לי לשאול למה?"
אופיר השיב: "כי זה לא שווה, יותר מחצי עונה כבר עברה..."
מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים...
הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס.
הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס.
הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח".
"זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".
אוהד מכבי ת"א, אוהד מכבי חיפה, אוהד הפועל ת"א ואוהד בית"ר ירושלים יצאו יחד לעשות טרק בהרים. במהלך הטיול הם החלו להתווכח אחד עם השני מי מבינם אוהב את הקבוצה שלו יותר ונאמן לה.
לאחר הוויכוח הסוער הגיעו החבר'ה לראש ההר, ואוהד מכבי ת"א החליט להוכיח להם כמה הוא אוהב את קבוצתו יותר מהם - הוא לבש חולצה וצעיף בצבעים צהוב וכחול, צעק "זה בשבילך מכבי הקבוצה של חיי!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא שר את המנון הקבוצה.
מיד אחריו ניגש אוהד מכבי חיפה, לבש בגדים בצבעי ירוק ולבן, נשא תפילה קטנה, צעק: "מכבי חיפה - את אהבת חיי וזה בשבילך!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא מדקלם את שיאי הקבוצה.
כעת, היה תורו של אוהד הפועל ת"א להוכיח את נאמנותו. הוא ניגש לקצה ההר, לבש חולצה וצעיף בצבעי אדום ולבן, נשם עמוק... ועוד לפני שהצליח לפתוח את הפה הגיע אוהד בית"ר ירושלים וצעק: "זה למענך בית"ר!" ודחף את האוהד האדום מההר.
המאמן בחוג הכדורגל של בית הספר נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק, הסתכל על השחקן הכי טוב שלו ואמר לו: "אני לא אמור לתת לך לשחק היום, כי נכשלת במתמטיקה ואתה יודע שללא הישגים לימודיים אתה לא תהיה חלק מהקבוצה. אבל אני אתן לך צ'אנס אם תענה על השאלה הבאה... אתה מוכן?".
השחקן הצעיר הסכים, והמאמן שאל אותו: "כמה זה שתיים ועוד שתיים?".
הוא חשב במשך כמה שניות ואמר: "אמממ... ארבע".
המאמן הנרגש לא האמין שהשחקן ידע את התשובה אז הוא בדק שוב ושאל: "ארבע?", "אתה אמרת ארבע?!" הדגיש.
שאר חברי הקבוצה שעמדו בצד מיד זעקו: "אבל המאמן, זה לא הוגן, תן לו עוד צ'אנס!"
בחור בעל עודף משקל צפה ערב אחד בטלוויזיה, כשלפתע קפצה פרסומת על תוכנית דיאטה מיוחדת שמבטיחה למי שיאמץ אותה להשיל 5 ק"ג ממשקלו. בלי לחשוב יותר מדי ועם הרבה מאוד התלהבות הוא הרים טלפון ונרשם לתוכנית.
למחרת בדיוק בשעה 7 בבוקר הוא שומע דפיקות בדלת. הוא ניגש לפתוח ומגלה שעל מפתן ביתו עומדת בחורה יפהפייה ועירומה שמחזיקה בשלט שכתוב עליו "תפוס אותי אם אתה מסוגל!" ונעלמה בריצה. הבחור השמן התחיל לרדוף אחריה במשך דקות ארוכות, אבל היא השאירה אותו הרחק מאחור. באותו יום הוא השיל 5 ק"ג.
שבוע לאחר מכן החליט הבחור הגדול להירשם לתוכנית דיאטה נוספת ומאתגרת יותר. בוקר לאחר מכן הוא שמע דפיקות בדלת, הוא ניגש לפתוח וראה בחורה עירומה ויפהפייה עוד יותר שמחזיקה שלט "תפוס אותי אם אתה מסוגל!", הפעם הוא היה הרבה יותר מוכן, רץ במשך חצי שעה, כמעט שהגיע אליה, אבל בסוף התייאש וחזר הביתה. בסוף היום הוא כבר השיל 10 ק"ג.
נרגש מאוד מהצלחתו, החליט הבחור השמן להירשם לתוכנית הדיאטה הכי מאתגרת שיש, ועל אף האזהרות שמדובר באחת קשה במיוחד, הוא החליט ללכת על זה.
למחרת בבוקר הוא שמע דפיקות חזקות מאוד בדלת, הוא קם בבהלה, ניגש לפתוח אותה, ולפתע הוא רואה מול עיניו בחור שרירי במיוחד בגובה 2 מטרים, ללא בגדים פרט לנעלי ספורט ובידיו שלט: "אם אני תופס אותך, אתה שלי!" - היעד של התוכנית היה להשיל 15 ק"ג, הוא השיל באותו היום 45.
רגע אחרי שסוף העולם הגיע התפתח ויכוח מר בין גיהנום לגן עדן. אלוהים הציע לשטן שהם ישבו למשא ומתן על מנת למצוא פתרון מהיר למחלוקת. השטן בתגובה הציע לאלוהים ליישב את העניינים בעזרת משחק כדורגל בין הגיהינום לגן עדן – המנצח קובע מה יהיה.
אלוהים, החנון הרחום וההגון תמיד, אמר לשטן: "כנראה שהחום שם למטה השפיע לך על המוח, כי משחק שכזה יהיה חד-צדדי לחלוטין. אתה הרי יודע שאת כל שחקני הכדורגל הכי טובים שולחים לגן עדן, לא?"
השטן חייך בתגובה את חיוכו השטני, והשיב: "כן, אבל אנחנו קיבלנו את כל השופטים..."
גבר מבוגר ושמנמן, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה בלונדינית.
הוא ניגש למאמן הכושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הבחורה החתיכה שעומדת שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי.."
אלוף העולם באיגרוף נכנס למלתחה עם חלוק מהודר.
הוא רוצה להתקלח, אבל פוחד שיגנבו לו את החלוק.
לאחר חשיבה ממושכת הוא משאיר את החלוק על כיסא ועליו פתק, "מי שגונב את החלוק, אני מפוצץ אותו במכות! ראו הוזהרתם, אלוף העולם באגרוף."
כל מי שבא למלתחה פחד להתקרב לחלוק, אבל כאשר סיים אלוף העולם את המקלחת ויצא למלתחה הוא גילה שהחלוק נעלם ועל הכיסא יש פתק חדש, "גנבתי לך את החלוק, אלוף העולם בריצה".
באולימפיאדת הנכים נערכו השחיינים למקצה השחייה. היות ומדובר באנשים עם נכויות, עבר נציג מחבר השופטים ובדק שאכן כולם כשירים להתחרות.
הוא ניגש לשחיין הראשון, ראה שחסרה לו יד שמאל מהמרפק ומטה ואישר אותו.
ניגש לשחיין השני, ראה שחסרה לו רגל ימין מהברך ומטה ואישר אותו.
בחן את השחיין השלישי, ראה שחסרות לו שתי כפות רגליים ואישר אותו.
כך הוא המשיך ועבר בין השחיינים, עד שהוא הגיע לשחיין האחרון. הוא הרכין ראשו וגילה חצי דמות, ללא ידיים או רגליים, רק גוף וראש.
הוא פנה אליו באדיבות ואמר: "תראה, זו אמנם אולימפיאדה לנכים, אבל גם כאן יש קריטריונים ואתה לא עומד בהם".
השיב לו השחיין: "אל תדאג, יהיה בסדר!"
השופט כחכך בגרונו והתעקש: "ראה, זה לא עניין אישי, מדובר בנושא בטיחותי ואני חושש לשלומך מרגע שתקפוץ למים..."
השחיין הרגיע אותו ואמר בביטחון: "אל תדאג, כבר 4 שנים אני מתאמן, זו לא תהיה השחייה הראשונה שלי, אני יודע מה אני עושה..."
השופט מהסס קצת, אך לבסוף מתרצה ומאשר גם אותו. בינתיים, עברה דיילת סיוע והלבישה על השחיינים הנכים את המשקפות וכובעים.
שריקת הזינוק נשמעת וכולם קופצים למים. שתי שניות לאחר מכן, כולם חותרים במרץ לעבר הקצה השני ורק השחיין האחרון שוקע בכבדות כמו אבן לקרקעית ומתפתל במים.
מיד קופצים שני מצילים ושולים אותו מהבריכה כשהוא יורק מים ונאבק לנשום...
"מפגרת! מטומטמת! משוגעת!" הוא צועק עם מעט האוויר שנותר בריאותיו.
"מה קרה?" שואלים אותו סביב.
הוא מצביע עם הסנטר על הדיילת ואומר: "4 שנים לקח לי ללמוד לשחות עם האזניים והיא באה ותוקעת עלי כובע!"
גבר מגיע לבית מרקחת ומגלה שהוציאו קולקציה חדשה של קונדומי אולימפיאדה. הוא ממהר לקנות חפיסה ורץ הביתה להראות לאשתו.
"קונדומי אולימפיאדה?", הגיבה האישה בפליאה, "מה מיוחד בהם?"
"שהם באים בשלושה צבעים", מחייך הבעל, "זהב, כסף וארד".
"אז איזה צבע אתה הולך ללבוש הערב?", שואלת האישה.
"זהב, ברור!", אומר הבעל.
האישה: "אולי תלבש כסף?"
הבעל: "למה דווקא כסף?"
האישה: "כי הייתי שמחה אם פעם אחת לשם שינוי תגמור שני..."
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
כל גבר ואישה מכירים את המצב הבא, לכן, טובי המומחים של ביטוח לאומי, מס הכנסה ומשרד השיכון ישבו וכתבו את הטופס הבא כדי להימנע מריבים מיותרים... מה אתם אומרים, אימצתם?
מקום האירוע:
() אצל חבר
() פאב
הקבוצות המשחקות:
נבחרת __________
נבחרת __________
תאריך המשחק
תאריך __________
שעת התחלה _______
שעת סיום _______
שעת סיום במקרה של הארכה ___________
שעת סיום במקרה של פנדלים ___________
תנאים
אני, החתום מטה, מתחייב בזאת ללכת רק למקומות המסומנים בשעות המיועדות.
אני מתחייב לא לדבר עם שום אישה, אלא במקרים חריגים, אחרי קבלת אישור נפרד ובליווי צוות אחראי.
אני מתחייב לא לכבות את הטלפון הנייד ולא לשתות כמות אלכוהול מעבר למצוין בחוק.
למרות מתן האישור הנ"ל, אשתי שומרת לעצמה את הזכות לעשות פרצופים וחיים קשים שבוע ימים אחרי המשחק.
חתימות מגיש הבקשה
חתימת הבעל: ____________
חתימת חבר מלווה: ____________
תשובת האישה:
() תשובה חיובית
() תשובה שלילית
חתימת האישה: ___________
ושיהיה לנו בהצלחה...
בדרכו הביתה לאחר יום של סידורים רפי ראה את חברו הטוב ישראל יוצא מהקיוסק השכונתי עם שקית ענקית של שוקולדים וזר פרחים. רפי מיד ניגש אל ישראל והחל לתחקר אותו בקשר לקניות המוזרות שלו.
"שמע זה סיפור מדהים" אמר לו ישראל, "היה לי חלום ממש מוזר אתמול בלילה... הכל מסביבי היה שחור וחשוך עד שפתאום ראיתי פסל ענק ומוזהב של הספרה חמש. הוא היה יותר גדול מכל דבר שראיתי עד היום ונצץ כל כך חזק עד שהתעוררתי מסונוור וידעתי שזה סימן!
מאוחר יותר אשתי שלחה אותי לקנות לה קוטג' 5% אז הגעתי לפה ובטלוויזיה בדיוק שידרו את החמישייה הקאמרית. לא התחשק לי לראות את זה אז אמרתי למוכר להעביר ערוץ, ובלי שאמרתי לו כלום הוא שם ערוץ חמש! בדיוק שידרו פרסומת למרוץ סוסים שישודר בחמש בערב ואז כבר התחלתי לחשוב שמשהו מאוד מוזר קורה פה...
מתברר שלאחד מהסוסים במרוץ קוראים "האלמנט החמישי" וברגע שקלטתי את זה אמרתי לעצמי שאין מצב שזה צירוף מקרים. החמש המוזהב שראיתי בחלום וכל מה שקרה אחר כך, זה הכל היה סימן, אם אני מהמר על הסוס הזה אני בדוק זוכה! אז הלכתי לבנק, משכתי את 5,000 השקלים האחרונים שהיו לנו בחשבון וישר חזרתי לפה כדי למלא טופס ולשלוח."
"שמע זה באמת סיפור מדהים" אמר רפי, "אז עכשיו אתה הולך לחגוג עם אשתך?"
"איזה לחגוג ואיזה נעליים", השיב ישראל, "הסוס המפגר הזה סיים במקום החמישי..."
תושבי ממלכת החיות החליטו לקיים טורניר כדורגל, בעלי החיים הגדולים מול בעלי החיים הקטנים. יום המשחק הגיע וכל המשתתפים מקטן ועד גדול עלו על המגרש והתחילו לשחק. המחצית הראשונה התנהלה כמצופה, כשהחיות הגדולות שולטות במשחק. אף אחד לא הצליח לעבור את הפיל, הסוס דהר לאורך כל המגרש, הדוב הפחיד את כל מי שהתקרב לשער והטיגריס הבקיע שער אחרי שער.
החיות הקטנות היו בפיגור נוראי, אבל הן החליטו שלא להתייאש וחזרו למגרש כדי לשחק במחצית השנייה ולסיים את המשחק בכבוד. ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה קרה לפתע משהו מדהים: מישהו בעט את הכדור לעבר השער של החיות הגדולות בעוצמה ובמהירות אדירה שהכניעה את הדוב, ולפתע לחיות הקטנות הייתה נקודה ראשונה במשחק.
אף אחד לא ראה איזו חיה הייתה אחראית לבעיטה המרשימה הזאת, אבל המשחק המשיך. הסוס קיבל את הכדור והחל לדהור לכיוון השער של החיות הקטנות, כשלפתע הכדור נעלם מתחת לאף שלו, ושוב נבעט בעוצמה אדירה לעבר השער של החיות הקטנות. גול שני בתוך פחות מדקה...
"אוקי, מי מכם בועט את כל הכדורים המשוגעים האלה?" שאל הארנב את חבריו לקבוצה ולמרבה ההפתעה התשובה הגיעה מגובה הדשא. "זה היה אני" אמר מרבה הרגליים.
"אתה יודע לשחק כדורגל?!" אמר הארנב ההמום, "אז איפה היית בכל המחצית הראשונה?!"
"למה אתה בא אלי בטענות?!", השיב החרק הקטן, "יש לך מושג כמה זמן לוקח לנעול את נעלי הכדורגל שלי?!"
קרב היאבקות חשוב בין אלוף הארץ לבין סגנו , עמד להיערך בזירת היאבקות הומת אדם. רגע לפני תחילת הקרב, ישבו הטוען לכתר ומאמנו בחדר ההלבשה ושוחחו ביניהם. המאמן אמר: "אני אומר לך עוד פעם את מה שאמרתי לך כבר אלף פעמים: לא משנה מה קורה, אל תיתן לו לעשות עליך את אחיזת הבייגלה! אף אחד עוד לא הצליח להשתחרר ממנה!"
המתאבק הנהן בראשו בהסכמה, קם מן המקום והחל להתאמן על תנועותיו תוך כדי שהוא קורא: "אני לא אתן לו לעשות עליי את הבייגלה, המאמן!". "טוב מאוד!" קרא לעברו חזרה המאמן, "תזכור: אל תיתן לו שום צ'אנס לעשות את הבייגלה!"
האורות סביב הזירה נדלקו, הקהל שאג בהתלהבות ושני המתאבקים נכנסו לתוך הזירה, לקול הכרוז שהציג אותם ותשועות הקהל. רגע לפני שהקרב התחיל, הסגן נעמד בפינת הזירה וקיבל תזכורת אחרונה מן המאמן שלו: "אל תשכח – אסור לך לתת לו לעשות עליך את הבייגלה, שמעת?". המתמודד הנהן בראשו בחיוב והתקדם לעבר מרכז הזירה. הפעמון צלצל – והקרב החל!
שני המתמודדים החלו להתאבק זה מול זה, הגופים התנגשו והתערבלו במלוא הכוח, הקהל געש, שאג והריע. תוך רגעים קצרים המתאבקים מצאו עצמם מתגוששים זה עם זה על רצפת הזירה. לפתע שם לב מאמנו של הסגן לתנועה מהירה שעושה האלוף. "הבייגלה..." לחש לעצמו בייאוש, אחז במגבת והתכוון לזרוק אותה לכיוון הזירה כדי להכריז על כניעה – הוא ידע שלמתאבק שלו אין שום סיכוי.
"3...2..." החל שופט הקרב לספור לאחור. לפתע, נשמעה צרחה מחרישת אוזניים ממרכז הזירה. שני המתאבקים נפרדו בתנועה מהירה זה מזה, חזרו להתגושש לעוד רגע קצר, ולפני שמישהו בכלל שם לב – הסגן ריתק את האלוף לרצפה. "3...2...1..." ספר השופט, ואז הניף את ידו של הסגן והכריז עליו כאלוף החדש.
פיו של מאמנו של הסגן, שהפך ברגע אחד לאלוף הארץ, נשמט אל הרצפה, כשידו עדיין אוחזת במגבת שהתכוון לזרוק פנימה. הוא עמד לצד הזירה נדהם והמום, לא מסוגל לזוז. האלוף החדש נישא אל חדר ההלבשה על ידי אוהדיו החוגגים, והמאמן אחריו. כשהם ניצבו זה מול זה, צעק המאמן אל עבר המתאבק בחיוך גדול: "מדהים אתה! איך עשית את זה??? אף אחד לא הצליח להשתחרר מהבייגלה אף פעם!"
ענה לו האלוף החדש: "אני יודע שהזהרת אותי מהבייגלה אלף פעם... אבל מה יכולתי לעשות? הוא היה ממש טוב. לפני שבכלל הבנתי מה קורה, שמעתי את הספירה ולא יכולתי לזוז".
"אז מה עשית?" שאל המאמן.
השיב המתאבק: "באותו רגע הסתכלתי למעלה וראיתי מפשעה ממש מול הפנים שלי. קלטתי שאין לי מה להפסיד, אז פשוט נשכתי אותה הכי חזק שיכולתי... אתה לא מאמין כמה כוח אתה יכול לקבל רק מלנשוך את האשכים של עצמך!"