פלסיו דה מונטריי הוא פלא אדריכלי בעיר שמבורכת בלא מעט מבנים יוצאי דופן. הקמתו החלה במאה ה-16, לאחר שהרוזן של מונטריי הזמין את המבנה לצורך הצגת העושר והשפע שלו בתקופת הרנסנס. החזית המרשימה מורכבת מעיצובי אבן מורכבים וקישוטים מפורטים שמשקפים את הגאונות האומנותית של אותה תקופה. בפנים תחשפו לחדרים מפוארים עם תקרות מגולפות מעץ, שטיחי קיר מורכבים וציורי קיר עוצרי נשימה, ובאופן כללי תקבלו הצצה לחיי האריסטוקרטים הספרדים של פעם.
מעל לרחובות ההיסטוריים של העיר העתיקה נמצא גן בוטני, ששמו ניתן לו מדמויות מתוך הספר ״לה סלסטינה״ של פרננדו דה רוחס. בעבר זו הייתה גינה פרטית, אך כיום היא גן עדן שפתוח לציבור, אשר מציע למבקרים אזור ירוק ויפהפה לטייל בו עם נוף מרהיב. יש שם גם פסלי מחווה ליצירותיו של פרננדו דה רוחס, וזה המקום המושלם לשבת בו עם אחד מהספרים שלו או עם אדם אהוב לצידכם.
לה קלרסיה היא כנסייה שמציגה את המסירות של העיר לשמירה על הרוח והמסורת האומנותית שלה. המבנה הזה הוקם כסמינר לישועים במאה ה-17, והחזית שלו מהווה דוגמה מושלמת לאדריכלות בארוק והיסטוריה דתית, עם פסלים ועיטורים שקשה להתעלם מהם. סגנון הבארוק ממשיך גם בפנים, במזבח, בציורי הקיר ובעיטורים שנמצאים בכל מקום. מהמגדל של הכנסייה תוכלו לזכות בנוף רחב ונהדר אל קו הרקיע ההיסטורי של סלמנקה, ואמנם העלייה במדרגות היא חוויה קצת מאתגרת, אך כל צעד ומדרגה נותנים הצצה לסודות של המבנה הזה.
בית הצדפות הוא דוגמה נהדרת לאדריכלות רנסנס עם היסטוריה מרתקת. המבנה האיקוני הזה הוקם בסוף המאה ה-15, והחזית שלו מעוטרת ביותר מ-300 צדפות שמגולפות ישירות עליה, שהן הסמל של מנזר סנטיאגו. פרט לחזית הלא שגרתית, למבנה הזה יש עבר מרתק, כשבמקור הוא נבנה כבית מגורים, אך בעברו שירת גם כמבנה אוניברסיטה ואף כבית מאסר. כיום יש בו ספריה ציבורית, והמבקרים מוזמנים להגיע אליו ולחקור כל פינה נסתרת בו.
אוניברסיטת סלמנקה הוקמה בשנת 1218, והיא העתיקה ביותר שעוד פעילה בספרד, כשהיא ידועה במסורת התרבותית שלה ובמצוינות אקדמית. אתם תידהמו ממראה הגינה, אולם ההרצאות והספרייה של המקום, כשמומלץ לחפש גם את אחד הסימנים שלה – פסל צפרדע שמסתתר בין הגילופים המרשימים בחזית המבנה – מאמינים שהוא מביא מזל לסטודנטים. האוניברסיטה הזו שיחקה תפקיד משמעותי בפיתוח השפה הספרדית, וממנה יצאו סופרים רבים וידועים, ביניהם מיגל דה סרוואנטס שכתב את ״דון קיחוטה דה לה מאנשה״.
במקור זה היה מבנה פרטי, אך כיום מדובר במוזיאון שמספק הצצה לסגנון החיים הראוותני של עידנים קודמים. המבנה נבנה בין השנים 1901-1905, ועד היום הוא מדהים את המבקרים בעבודת המתכת המדויקת, חלונות הוויטראז׳ היפהפיים והמוטיבים האומנותיים שזועקים ארט-נובו. במוזיאון יש אוסף עשיר של יצירות אומנות, הכוללות יצירות בזכוכית ופורצלן, שמראים את היצירתיות הרבה שבמלאכה עוד מתחילת המאה ה-20.
הכנסייה הזו שולטת בקו הרקיע של סלמנקה, והיא יצירת אומנות גותית-בארוקית שהקמתה החלה במאה ה-16. יש בה שילוב ייחודי של סגנונות שמשקף את מעבר הזמן וההתפתחות של הטעם האומנותי של האדריכלים. בחזית ישנם עיטורים ופסלים מורכבים מאוד שמסותתים באבן, בעוד שבפנים יש תקרה ענקית ומקומרת וקפלות מורכבות. אחד הדברים הייחודיים לכנסייה הוא מגדל לרונימוס, אשר מציע נוף פנורמי לעיר מהנקודה הגבוהה ביותר בה. העלייה למעלה היא לא קלה, אך זה בהחלט שווה את זה.
אחרי שהייתם בחדשה, לכו עוד אחורה בזמן, אל המאה ה-12, ותחוו את המקום המופלא הזה שמעיד על המורשת הרוחנית של העיר. החזית המורכבת מציגה עיטורים ופסלים שסותתו בקפידה, והכיפה המתומנת היא פשוט פלא אדריכלי שחובה לראות. עוד דבר שחובה לראות ולהתמקד בו הוא שער ראמוס, שמציג סצנות תנ״כיות בצורה מרשימה. המקום הזה תמיד עמוס באנשים, אז מומלץ להגיע לכאן בשעה מוקדמת ככל הניתן, אחרת הרעש וכמות האנשים פשוט יהרסו לכם את החוויה.
זה הלב של העיר – המקום שבו ההיסטוריה, התרבות והיומיום נפגשים. הכיכר הענקית הזו, שנבנתה במאה ה-18, בנויה בסגנון הבארוק ומוקפת בארקדות וקשתות מעוצבות בקפידה. מגדל השעון עומד כסמל לגאווה של העיר, ויש כאן שלל בתי קפה ומסעדות שתשמחו לשבת בהם. כשתעשו זאת זכרו שאתם יושבים במקום שבו התרחשו אינספור אירועים היסטוריים, כולל הכרזות מלכותיות. ביום זה מקום נחמד לנוח בו, אך בלילה, כשהמבנים מוארים, האווירה שם הופכת לקסומה אף יותר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: