גאווה ישראלית: כך נהפכה תעשיית ההיי-טק כחול לבן למובילה בעולם

ב. הצבא משמש כ״אינקובוטור״ ו״מאיץ״ לתעשייה

וכמובן, אין גאווה ישראלית בלי לדבר לרגע על צה״ל שלנו, שאותו מגדירים המומחים של Sapphire כ״צינור של מייסדים ובנאים שמוכנים להתמודד עם אתגרים טכניים קשים״. כמובן שיחידת 8200 של חיל המודיעין שלנו מככבת כידוע כמנוע העיקרי של תעשיית ההיי-טק הישראלית, כשרבים מיוצאיה לא רק משתלבים בחברות הקיימות, אלא מייסדים ומקימים סטארט-אפים שהופכים לחברות השוות מיליונים ומרוויחות על ידי כך שהן ״עובדות על בעיות גדולות בסביבת לחץ גבוה, ומשיגות מנהיגות ערכית כבר בשלב מוקדם״.

ג. לסטארטאפים הישראליים יש שאיפה מוקדמת להתרחב לשוק הבינלאומי

המומחים של קרן ההון סיכון האמריקאית שמו את האצבע על כך שמכיוון ששוק הטכנולוגיה הישראלי-מקומי קטן יחסית במידותיו לעומת השווקים האמריקאיים או האירופאיים, היזמים בארץ יודעים כבר מהיום הראשון שלהם בעסק שהם יצטרכו לחשוב גלובאלית כדי להצליח לבנות חברה גדולה וחזקה. קהילת הטכנולוגיה האדוקה והידענית שנבנתה כאן אצלנו בישראל, יחד עם הגודל הקומפקטי של השוק בישראל שמאפשר לבחון מוצרים במהירות, עזרו להצמיח פה גרסה מקומית של ״עמק הסיליקון״ האמריקאי – סביבה שיוצרת רשת יעילה של קשרים שעוזרים להייטק הישראלי לשגשג.

כל אלו גם הובילו לכך שיותר ויותר תאגידים בינלאומיים פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, מה שמזניק עוד יותר את התעשייה בארץ, ומן הצד השני אלפי סטארט-אפים ישראליים עובדים ומעסיקים אנשים ברחבי אירופה ואמריקה – מה שעוזר להפיץ את הגאווה הישראלית הזו בעולם.

יש עוד סיבות לגאווה: 5 המגמות המעניינות ביותר בהייטק הישראלי

אז אחרי שסקרנו את השורשים והמקורות של אחת התעשיות הכי מרשימות ומניבות שצמחו בישראל מאז ומעולם, ננסה לבחון ולהביא אליכם את המגמות והטרנדים הבולטים שהולכים להמשיך ולהציב את תעשיית הטכנולוגיה העילית של המדינה שלנו בחזית לעוד שנים רבות קדימה – ולייצר עוד סיבות לגאווה ישראלית אמיתית.

1. להגן ולשרת: ישראל מובילה את השוק הבינלאומי של אבטחת סייבר

 יש בישראל יותר מ-400 חברות אבטחת סייבר – וההיצע כנראה רק ילך ויתרחב; ענף ההייטק הזה מגלגל מעל 6.5 מיליארד דולר בשנה במכירת מוצרים ומהווה את אחד מנושאי הדגל של הטכנולוגיה העילית שלנו. חברת "צ׳ק פוינט״ – שעוסקת בפיתוח תוכנות לאבטחת מידע, אבטחת מחשבים ורשתות – היא אולי המפורסמת והוותיקה בתחום הזה, אך גם חברות כמו Cyberark ו-Forescout בנו לעצמן שם בעולם בזכות העבודה שלהן.

המומחים של sappphire מציינים ש-3 התחומים עיקריים באבטחת הסייבר שחברות ישראליות יוכלו לתפוס בהם מקום מרכזי בזמן הקרוב הם:

• פתרונות מבוססי מחשוב-ענן לאבטחת זהות ומידע ברשת – תחום שבו מובילות כיום חברות כמו Wiz, Ermetic ו-Ora Security
• זיהוי איומים ברשת - עוסקות בו חברות כמו Aqua Security, Hunters ו-Salt Security.
• אבטחת מידע לנכסים דיגיטליים ורשתות של ארגונים גדולים – בתחום הזה פועלות כיום חברות דוגמת Perimeter 81 ו-Axonius.

2. סופרים את הכסף: טכנולוגיה פיננסית צומחת במהירות כענף משגשג בארץ

עולם הפינטק, הטכנולוגיה הפיננסית המיועדת למסחר ושירות פיננסי דרך הרשת והטלפונים החכמים, הוא אחד העולמות הצומחים ביותר בהייטק הישראלי. לרוב ערי ענק כמו ניו יורק ולונדון נחשבות למרכזים הגדולים של פיתוח הטכנולוגיות הללו – אבל כיום אי אפשר שלא להסתכל על תל אביב בפרט, ועל ישראל בכלל, כעוד מוקד חשוב לצמיחתה. יותר מ-500 סטארטאפים עובדים כיום בתחום הזה כאן בארץ – כ-12 מהם נחשבים ל״חדי קרן״ (סטראטאפים ששוויים מוערך במעל מיליארד דולר).

יש כמה וכמה חברות פינטק ישראליות מרכזיות שהמומחים של Sapphire מציינים לטובה, ביניהן ניתן למנות את Etoro – שמפתחת פלטפורמה מבוססת רשת חברתית למסחר בשוק ההון; Lemonade – המפתחת כלים דיגיטליים לתחום הביטוח; מליו (Melio) וראפיד המפתחות כלים להעברת תשלומים בין עסקים וצרכנים; פפאיה – שמפתחת שירותי מחשוב בתחומי שכר וניהול משאבי אנוש, וסטמפלי שמפתחת ומפעילה פלטפורמה לניהול חשבוניות.

מומחי בית ההשקעות האמריקאי מאבחנים כי מגזר הפינטק הישראלי צומח בצורה כה חזקה מאחר שהוא ״מאפשר גישה לסינרגיות שבין אבטחת מידע ופיננסים, במיוחד סביב מניעת תרמיות וניתוח מידע״. הם מציינים גם שתאגידים פיננסיים בינלאומיים דוגמת ברקליס, סיטיגרופ וסנטנדר כבר זיהו את הפוטנציאל בשוק הפינטק הישראלי והקימו כאן מעבדות פיתוח כדי לממש אותו ולהרוויח ממנו.

3. גם הודות לקורונה: טכנולוגיות בריאות ורפואה הן הדבר הבא בהייטק הישראלי

כשמגפת הקורונה נכנסה בסערה לחיינו לפני כשנתיים, תחום טכנולוגיות הבריאות זינק במהירות מעלה בישראל, אם כי הוא היה נמצא במגמת עלייה יפה עוד טרם המגפה – בעיקר הודות לפיתוחים כחול-לבן של טכנולוגיות בינה מלאכותית ונתוני עתק שגויסו לשירות הרפואה.

כך למשל חברת הסטארטאפ Aidoc עוסקת בפיתוח טכנולוגיות חכמות שכאלו לזיהוי ואיתור אנומליות קריטיות בתצלומים רפואיים (רנטגן וכדומה) עבור רדיולוגים. חברת הזנק ישראלית נוספת הפועלת בתחום וצמחה מאוד בעקבות הקורונה והמעבר הגדול לשירותי רפואה בדיגיטל היא Nym Health שמפתחת מערכת לניתוח אוטומטי של מידע מהתיק הרפואי של כל מטופל וחיוב על שירותי רפואה בהתאם; ב-2021 דווח כי החברה הזו גייסה כ-25 מיליון דולר.

מומחי Sapphire מציינים לטובה את ההשקעה הנרחבת של קרנות הון סיכון ישראליות, דוגמת קרן פיטנגו, כמו גם של ממשלת ישראל, בטכנולוגיה הרפואית – ומצביעים על המימון החשוב הזה כאחד הגורמים המרכזיים להצבתו של תחום טכנולוגיות הבריאות הישראלי במרכז הבמה העולמית.

ד. בינה מלאכותית ואוטומציה: סיפורי הצלחה ישראליים מתמשכים

כבר הזכרנו כאן את יכולות הבינה מלאכותית שפותחו כאן בארץ בתחום הטכנולוגיה הבריאותית, אך לא רק בעולם הרפואי הן כל כך משמעותיות. יש עוד לא מעט סיפורי הצלחה ישראליים בענף ה-AI (בינה מלאכותית) ששווה להזכיר. בהרבה מובנים המדינה שלנו ממש מובילה בפיתוח של הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו, כשישראל מדורגת שלישית בעולם במספר חברות ההזנק שעוסקות בבינה המלאכותית – יותר מ-1,000 כאלו נספרו כאן בשנת 2018.

חברות מרכזיות כאלו שהצליחו לגייס סכומים שמסתכמים במיליוני ומיליארדי דולרים במהלך 2021 הן למשל סאלטו, שמתמחה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לייעול הניהול של עסקים ותוכנות ארגוניות; גרנולייט, שפיתחה פלטפורמה המשפרת את ביצועי תשתיות המחשב של עסקים וארגונים גדולים; ו-Appitools שפיתחה מערכת חכמה הבודקת בקפדנות ובצורה קוגנטיבית ממש את כל הרכיבים החזותיים בממשקים של אתרי אינטרנט, אפליקציות ומוצרים דיגיטליים אחרים – ומוודאת שהם נראים ופועלים היטב.

עוד בתחום הטכנולוגיות האזרחיות המעניינות מציינים המומחים של apphireS את חברתOptibus  שמפתחת מערכת חכמה לתכנון, ניהול ותפעול מערכות תחבורה ציבורית, וגייסה במהלך 2021 יותר מ-100 מיליון דולר.

ה. מאיצים קדימה: מחשוב קוונטי בחזית כחול-לבן

טכנולוגיות מחשוב יכולות לנוע ולפעול במהירות רק באותה מידה ששבבי המחשב, הצ׳יפים, מאפשרים לה – אז איך אנחנו פה בישראל יכולים להגביר אפילו את המהירות הזו? על ידי טכנולוגיית המחשוב הקוונטי שתפסה כאן תאוצה גדולה. מבלי להיכנס לעומק מדי, נסביר שמחשוב קוונטי מגייס למעשה תכונות של מכניקת הקוונטים הפיזיקלית, על מנת לייצר מחשבים שיכולים להפיק חישובים במהירות הרבה יותר גדולה ממחשבים רגילים.

כבר ב-2019 השיקה ממשלת ישראל תוכנית לקידום המחשוב הקוונטי עם תקציב אדיר של 1.25 מיליארד דולר ל-5 שנים, ונדמה שהפירות שלה מתחילים להיקטף כבר עכשיו, כשבאוקטובר האחרון דווח כי מספר חברות ההזנק של מחשוב קוונטי בישראל הכפיל עצמו פי 5 - מ-5 ל-30.