המרדף אחרי האושר הוא אולי הדרך הקצרה והפשוטה ביותר לתאר את הקיום האנושי, אך למרות זאת רק מעטים יודעים להגדיר מהי למעשה התחושה החמקמקה הזאת. הרי קל להתבלבל בין אושר לעונג והנאה, לחשוב שהוא קשור אך ורק לגורמים כמו אהבה, הצלחה או כסף ולשאוף להרגיש מאושרים באופן קבוע למרות שככל הנראה זה פשוט בלתי אפשרי. חוקר המוח, הפסיכיאטר והמומחה בתחום הנוירוביולוגיה של אהבה ורגשות, פרופסור יורם יובל, הקדיש חלק גדול מחייו לבדיקת הנושא הזה, ואם אתם רוצים לשפר את איכות חייכם, להבין מהו אושר אמיתי ולחוות אותו כמה שיותר, כדאי לכם להקשיב לדבריו...
מי אתה פרופסור יורם יובל?
בשנים האחרונות פרופסור יורם יובל הפך לדמות בולטת בעולם התרבות והמחקר הישראלי, בעיקר בכל מה שקשור לחקר המוח, הרגשות והאושר. אך חייו של יובל היו מרתקים כמעט מתחילתם, וזה בעיקר בזכות סבו, המדען והוגה הדעות ישעיהו ליבוביץ שאיתו הוא בילה ימים רבים כבר בנערותו לאחר מותו של אביו, הפרופסור אורי ליבוביץ שנפטר ממחלת הסרטן. לאחר שיובל התבגר ושירת בצבא כקצין בתותחנים, הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ונוירוביולוגיה במכון ויצמן, ומשם עשה את דרכו לחו"ל. הוא עבד שם במשך כמה שנים כמטפל ולאחר חזרתו לארץ הוא מילא מספר תפקידים במוסדות גדולים ומוכרים, כמו למשל המכון לחקר המוח והרגשות באוניברסיטת חיפה. עם השנים הוא הפך למרצה מבוקש שנחשב לאחד הטובים והמרתקים בתחומו, כתב ספרים רבים, וכיום הוא פועל באופן קבוע כדי להפיץ את התובנות המדעיות על מושג האושר בדרך מובנת ופשוטה שעוזרת לאנשים לשנות לטובה את חייהם.
המערכות הרגשיות שהופכות אותנו למאושרים
ניתן ללמוד מפרופסור יורם יובל הרבה על מושג "האושר", כמו למשל העובדה שלא מדובר בחוויה, שיש קשר בין גנטיקה לאושר ושהעבודה שלנו דווקא תורמת לתחושה הזאת, אפילו אם משרתנו קשה ומאתגרת. אך אחד מהדברים המפתיעים יותר שהוא מספר הוא שיש לנו שלוש מערכות רגשיות שונות במוח שקשורות באופן הדוק לתחושת אושר.
מערכת התאווה (Lust) – זוהי "מערכת האושר" הבסיסית ביותר והיא נשענת בעיקר על הנאה ועונג – תחושות שקשורות באופן הדוק להורמון אנדורפין (Endorphin). ההבדל המרכזי בין המערכת הזו לאחרות הוא שהיא לא מסוגלת לספק אותנו באופן קבוע, כי אם גירוי מסוים לא מתעצם או משתנה, מידת ההנאה ממנו יורדת עם הזמן. למעשה, כל ניסיון להסתמך עליה באופן קבוע יוביל לפגיעה קשה במצב הנפשי ובמקרים קיצוניים גם להתמכרות. המערכת הזו מופעלת וגורמת לנו לאושר כשאנחנו אוכלים עוגה טעימה, משחקים במשחקי מחשב, חווים אורגזמה ועוד.
מערכת הביקוש (Seek) – בניגוד למערכת התאווה, הביקוש גורם לנו לחוות אושר בשל משהו שאין לנו, אבל אנחנו שואפים או נאבקים להשיג אותו. השאיפה הזאת יוצרת תחושת שליחות ומטרה שדוחפת אותנו קדימה וגורמת לנו להרגיש שיש סיבה טובה למעשים שלנו. גם מערכת הביקוש קשורה באופן מסוים לעולם המיניות והיא יכולה לפעול בעת חיזור אחר בן או בת זוג, ולהימשך הרבה יותר זמן מעונג של אורגזמה. משום שמערכת הביקוש מפעילה בעיקר את ההורמון והמוליך העצבי דופמין (Dopamine), האושר שהיא גורמת לנו לחוות הוא לא העונג הקלאסי והחולף, וניתן להסתמך עליה בטווח הארוך.
מערכת הנתינה (Care) – בכל פעם שאתם מפגינים אהבה כלפי מישהו, למשל ילדים או בני זוג, פועלים למען מטרה שקרובה ללבכם או עוסקים בפעילות התנדבותית כלשהי, אתם מרגישים טוב יותר. הסיבה לכך טמונה במערכת הזאת, שמושפעת בעיקר מאוקסיטוצין (Oxytocin), שמכונה גם הורמון האהבה. בניגוד למערכות רגשיות אחרות כגון התאווה, האושר שאנחנו מרגישים בעקבות מעשה של דאגה, נתינה או טיפול באחר הוא מתמשך ויציב.
4 המלצות של פרופסור יובל ליצירת "מוח מאושר"
זכרו לשמוח לאורך הדרך – כפי שכבר הבנתם בזכות ההסבר על מערכת הנתינה והביקוש, האושר מצוי גם בדרך אל היעד ולא רק ברגע השיא של הגשמת מטרה מסוימת. כאשר חיים לפי העיקרון הזה ומבינים שקשיים שמונעים מאיתנו הגשמת חלום גדול הם בעצם אתגרים שכדאי להילחם בהם, חווים אושר עמוק ומתוק שלא משאיר אחריו תחושת ריקנות ודיכאון.
לאהוב, לאהוב ולאהוב – אהבה קשורה למערכת הנתינה ולא רק שרגש שכזה גורם לאושר, הוא גם מחזק את הצד השני שמקבל אותו. קל מאוד ליישם את ההמלצה הזו ואת העובדה שעלינו רק להבין שכדי להיות מאושרים, עדיף להתקשר לאדם אהוב ולדבר איתו או להיפגש איתו, מאשר לצאת למסע קניות או לאכול הרבה ממתקים.
הישענו על המשפחה שלכם – מאז ומתמיד משפחה הייתה חלק גדול מהבסיס לאושר עבור בני האדם, ובלעדיה איכות החיים שלנו תיפגע באופן מהותי. למעשה, לפי פרופסור יורם יובל הורות היא לא עבודה לשני אנשים, ובעבר קהילות שלמות עבדו ביחד כדי לגדל ילדים קטנים, לדאוג למשקי הבית ולבצע שלל מטלות שונות. כדי ליישם את ההמלצה הזאת לא צריך לעבור לגור בקומונה, אבל בהחלט כדאי להבין את חשיבות המשפחה ולדעת שללא העזרה, התמיכה ותחושת השייכות שהיא מעניקה לנו, יהיה לנו קשה לזכות באושר אמיתי, מתמשך ומספק.
היזהרו מהתמכרות להנאה – יש לזכור, אושר ועונג הם לא זהים, והנאה היא אמנם דבר טוב, אבל היא לא אמינה כי במקרים רבים היא חולפת מהר ומאבדת מכוחה אחרי זמן מה. אדם שמנסה ליהנות כל הזמן ולמלא את החיים שלו בעונג, בסופו של דבר ירגיש ריקנות, אומללות ותלות במקום ההנאה.
לסיכום
כנראה שהסוד הגדול של האושר טמון בהפנמה שהוא לא רגע של קסם, אלא דרך חיים של הקשבה פנימית, קרבה אנושית והתחברות לרגש – גם כשזה מורכב. העצות של פרופסור יובל מלמדות אותנו להאט, להישיר מבט אל עצמנו ולא לשאול "מה יעשה אותי מאושר?", אלא לחפש תשובות לשאלות ממוקדות וחשובות יותר. האם לבחור באושר או בעונג? מה האתגרים שעלינו להתמקד בהם? מיהם האנשים שאוהבים אותנו? לפעמים, דווקא שם – מאחורי השאלה הגדולה על אושר, ממתין הנתיב האמיתי לחיים טובים יותר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: