ראשי > אומנות ובמה > עיצוב וצילום

18 תמונות מדהימות מגרינלנד וסביבתה

עורך: דורון לרר

111

גודל גופן:

א א

גרינלנד תמיד הייתה ידועה כאי ענק וקריר במיוחד – הרי כ-84% משטח המדינה רחבת הידיים הזו מכוסה בקרח. בשנים האחרונות הקיץ באי היה חם במיוחד, ולא רק משום שהטמפרטורות העולמיות עולות וגורמות לקרחונים הסובבים את גרינלנד להיעלם בקצב מהיר הרבה יותר מזה שציפו לו - אלא גם כי מבחינה תיירותית זכתה גרינלנד להתעניינות גוברת, ועוד עוד ספינות טיולים עשו דרכן אל האזור הקסום הזה. בין שלל התיירים הרבים שהגיעו לאזור היה גם אלברס דרוס - צלם הולנדי זוכה פרסים, שתמונותיו כבר הספיקו להופיע בכמה מהמגזינים וכתבי העת המובילים בעולם. דרוס יצא למסע בגרינלנד וסביבתה, ותפס במצלמתו מראות טבע יוצאי דופן שאי אפשר להסיר מהם את המבט – אתם מוזמנים להציץ ב-18 מן התמונות המדהימות שהוא הביא משם וללמוד קצת על גרינלנד המדהימה.

לחצו על התמונות על מנת לצפות בהן בגודל מלא

פרויקט הצילום שלקח על עצמו אלברט דרוס בגרינלנד - כך הוא עצמו מספר - נועד להראות את יופיו של האי בדרכו האישית של הצלם. הוא רצה לייצור אמנות באמצעות הטבע – וכך עשה, כשניווט את סירת הדיג עליה שט דרך הקרח, לעיתים במשך שעות, כדי למצוא קומפוזיציה טובה או קרחון מרהיב שניתן יהיה לצלם. התוצאות – כך הוא מעיד – נראות לעיתים בלתי מציאותיות כמעט, יצירות אמנות ולא תצלומים; "הסירות הן המושא שלנו" העיד דרוס "ושטחי הקרח בשילוב מזג האוויר הם בד הציור".

דרוס ממשיך ומספר שהעירייה אילוליסאט, שבה הוא שהה כמעט שבועיים במסגרת מסעו, היא מקום שלו במיוחד וממש לא מוקד תיירות שוקק. אין שם לא נמל תעופה ולא חברות גדולות להשכרת רכב, רק אנשים שקטים ונמל ימי קטן, כך הוא אומר. אך לדעתו כל זה עומד להשתנות ממש בעתיד הקרוב, כי כאמור הקיץ האחרון שבר שיאים בכל הקשור לתיירות במקום, והמראות שיש לאי המיוחד הזה להציע יכולים בקלות להפוך אותו לפנינת חן שרבים עוד ירצו לבקר בה.

בהתיישבות הקטנטנה רודביי, המרוחקת כשעתיים הפלגה מהעיירה אילוליסאט, ישנם לא יותר מ-50 אנשים בסל הכל. מצד שני, יש שם הרבה מאוד כלבי מזחלות המשוטטים בכל מקום. בחורף הם כמובן משמשים את מעטי המקומיים כדי להתנייד באזור באמצעות משיכת מזחלותיהם, אך בקיץ הם פשוט נרגעים בחוסר מעש. עם זאת, כך מעיד דרוס – הם מאוד שלווים ולא תוקפניים לרוב.

קבוצה גדולה מאוד של לווייתנים גדולי סנפיר חיים בסביבות גרינלנד, אך לרוב הם לא קופצים אל מעל למים, אלא מסתפקים בהצגת זנבם. דרוס הצלם מעיד כי הוא ומשלחתו דווקא כן ראו מספר לוויתנים מנתרים אל מעל למם, אך דווקא את הרגע הזה לא הצליח לתעד במצלמתו. בתמונה הזאת, לפחות, ניתן לראות את זנב הלוויתן מבצבץ מבין גלי הים.