אם תשאלו אנשים סביבכם איזה כוח-על הם היו רוצים לקבל, כנראה שלא מעט היו בוחרים ביכולת לקרוא מחשבות. זו יכולת שלא רק מספקת את יצר הסקרנות שיש בכל אחד מאיתנו – היא גם עוזרת לנהל מערכות יחסים בצורה טובה יותר, להתקדם בעבודה, להצליח בעולם הדייטים ובעיקר להבטיח שאף אחד לא יהיה מסוגל לעבוד עלינו. ומה אם נספר לכם שבעזרת אימון ולמידה, כל אחד מאיתנו יכול לקרוא את מה שמתחולל במעמקי הנפש של האדם שמולו?
לבני אדם יש 43 שרירים בפנים, שביחד יכולים לייצר יותר מעשרת אלפים הבעות שונות. בעוד שכולנו יכולים לפרש הבעות ברורות וחד משמעיות של רגשות עוצמתיים כמו שמחה, הפתעה וכעס, רק מעטים יודעים לזהות את ההבעות שאנשים דווקא מנסים בכל כוחם להסתיר. מקובל לכנות אותן מיקרו-הבעות; מחוות מהירות ולא רצוניות שמתרחשות כתגובה אוטומטית לגירויים חיצוניים וחושפות את מה שאנחנו באמת מרגישים – רגע לפני שההיגיון "תופס את המושכות". הן בדרך כלל נמשכות לשברירי שנייה בודדים ומספקות רמזים עדינים למה שמתרחש בתוך המוח של האדם.
הבזקים מהירים מהתת-מודע
לפני שנצלול לעומק הנושא, צריך להבין שאת תהליכי החשיבה במוח ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים. הראשון הוא החשיבה המודעת, שמשרתת מגוון רחב של מטרות – זוהי צורת החשיבה שבעזרתה אנחנו מתכננים, מנסחים משפטים, מסננים מידע, מבחינים בין עיקר לתפל ויוצרים את הרושם שאנחנו רוצים לשדר החוצה לסביבה. צורת החשיבה השנייה היא לא מודעת – כזאת שמתחוללת מתחת לפני השטח ורוב הזמן אין לנו שליטה עליה. כשילד נמצא בסכנה מידית לדוגמה, הורים לא פעם יפעלו מתוך דחף פתאומי ויצילו אותו תוך שברירי שנייה, בלי שיהיה להם בכלל זמן לעבד את מה שקורה. מנגד, כשאנחנו כועסים על אדם שמדבר איתנו, אבל לא רוצים שהוא יבחין בזה, ננסה לשמור על פנים חתומות, אך במשך כמה שברירי שנייה השפה העליונה שלנו עשויה לעלות למעלה והאף יתכווץ מעט.
שתי הדוגמאות האלו מתארות תהליכים שמתרחשים בצורה לא מודעת. אלו תגובות לא רצוניות שמסגירות מה באמת קורה בנבכי התת-מודע. אם נדע לקרוא את הסימנים הקטנים האלו ולזהות את המשמעות שלהם – נוכל להבין בצורה טובה ומעמיקה יותר את האדם שאנחנו משוחחים איתו וגם להשתמש במידע הזה לטובתנו.
יותר מדויק ממכונת אמת
מי שפיתח את היכולת לפרש מיקרו-הבעות הוא ד"ר פול אקמן, חוקר בעל שם עולמי שמכונה בעיני רבים ה"פוליגרף האנושי". אקמן טוען שהוא יכול לזהות מתי אדם דובר אמת ב-95 אחוזים מהמקרים. מכשיר פוליגרף, לצורך ההשוואה, עושה זאת ב-90 אחוזים מהמקרים בלבד. ד"ר אקמן היה הראשון להציע, אי שם בשנות ה-60, שחלק מהבעות הפנים הן אוניברסליות – כלומר זהות בכל העולם. באותה התקופה האמינו שהבעות פנים תלויות בתרבות שבה אנחנו חיים והתייחסו לתיאוריה שלו בזלזול. אז כדי להוכיח את טענתנו הוא צילם אנשים עם הבעות שונות והראה את התמונות לבני שבטים נידחים בג'ונגלים של פפואה גינאה. אנשי השבטים, שחיו בבידוד מוחלט מהציביליזציה, הצליחו לזהות מיד מה האנשים שבתמונות מרגישים. על בסיס הראיונות איתם הוא כתב מחקר פורץ דרך שקבע כי הבעות שמבטאות כעס, גועל, פחד, אושר, בוז, פליאה וסיפוק הן אוניברסליות ומזוהות עם כל בני האדם.
מאז ועד שפרש ב-2004, ד"ר אקמן הקדיש את חייו ללמידה לא רק של הבעות פנים, אלא של מיקרו-הבעות שמופיעות לשברירי שנייה, וכן מחוות גופניות שמושפעות מהתרבות וייחודיות לעמים מסוימים. לדוגמה, כשהגיע לישראל אחרי מלחמת יום כיפור הוא גילה שלישראלים יש יותר מ-200 מחוות שייחודיות רק לנו, כאשר 25 מהן נחשבות כמחוות "מעליבות". בארצות הברית לדוגמה, הוא מצא כי יש רק 85 מחוות ייחודיות, שרק שבע מהן "מעליבות". מחוות יכולות לכלול תנועות ידיים ושפת גוף ייחודית. היכולת של אקמן להשתמש במיקרו-הבעות כדי לפרש את מה שאנחנו באמת חושבים ומרגישים, גם כשאנחנו רוצים להסתיר את זה מהעולם, גרמה גם ל-FBI להיעזר בשירותיו כדי לזהות שקרנים ואפילו הובילה ליצירת דמות על שמו בסדרת מתח אמריקנית בשם "Lie To Me".
אז איך רותמים את הידע הזה לטובתנו?
בנהיגה, מומלץ לשמור מרחק של שתי שניות מהרכב שלפנינו, מכיוון שבממוצע זה הזמן שלוקח לרובנו לעבד מידע ולהגיב; באותו פרק הזמן הזה מופיעות בדרך כלל גם המיקרו-הבעות, שמסגירות את מה שעוד לא הספקנו להסתיר. את הפנים שלנו ניתן לחלק לארבעה אזורי הבעה –הגבות; הלחיים העליונות וגשר האף; אזור השפתיים העליונות ואזור השפה התחתונה. בכל אחד מהאזורים האלו ניתן להבחין בשינויים עדינים או בולטים בתגובה לרגשות:
-
בתגובה בולטת של כעס נכווץ את הגבות כלפי מטה ונכניס מעט את השפה העליונה פנימה, כך שהשפתיים ייראו דקות יותר. לכן, חשוב לחפש את הרמזים הראשוניים לרגש הזה באזורים המסוימים האלו.
-
דוגמה נוספת שיחסית קל לזהות היא הבעה של גועל - רגש שבבסיסו נועד להתריע מפני סכנת הרעלה; לכן, התגובה האוטומטית של הגוף היא לכווץ את האף כדי לנשום פחות מהאוויר שחשוד כמזוהם. בנוסף לכיווץ האף, רוב אזורי ההבעה שדיברנו עליהם יתכווצו לכיוון האף – הגבות, השפתיים וגשר האף.
-
מי שמנוסה בפירוש של מיקרו-הבעות גם יוכל להבדיל בין פליאה מהפתעה חיובית, כמו במקרה שרואים חבר טוב שטס לחו"ל להרבה שנים וחוזר במפתיע, לבין בהלה מהפתעה שלילית, כמו במקרה שמדובר בחבר שבגד באמון שלנו ולא באמת סלחנו לו. בפליאה, הגבות עולות כלפי מעלה והפה צונח למטה. במקרה של בהלה, הגידים שבצוואר מתכווצים וכל אזורי ההבעה בפנים "נפתחים" בקיצוניות לצדדים.
-
עוד דבר שהופך את הזיהוי של מיקרו-הבעות ללא פשוט הוא הניסיון של רובנו להסתיר אותן מהסביבה. לדוגמה, בעוד שבעצב קיצוני הנטייה היא לשרבב כלפי חוץ את השפה העליונה, דבר שנפוץ מאוד בקרב ילדים, ייתכן כי אצל מי שרוצה להסתיר את הרגש הזה, תוכלו לראות קפיצה עדינה של השפה התחתונה בלבד לפרק זמן קצר.
כמו בכל דבר בחיים, הדרך הטובה ביותר ללמוד לקרוא אנשים היא פשוט לתרגל את הנושא כמה שיותר. ד"ר אקמן לדוגמה בילה שנים בחדר עם חברו וולאס פריזן ב"עשיית פרצופים", תיעוד וניתוח שלהם. אם זיהיתם מיקרו-הבעה על פניו של האדם שמולכם ואתם רוצים להבין מה המשמעות האמיתית שלה, אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לחקות אותה ולהבין מהו המנגנון שמפעיל אותה בפנים שלכם. כך תוכלו לשים את עצמכם לרגע בתוך המוח של שותפכם לשיחה ולדעת מה התחולל בו באותם שברירי שנייה.
עם זאת, זה המקום גם להזהיר – אנשים רבים שמנסים לפרש הבעות פנים נוטים לבהות באדם שהם מדברים איתו. זה עלול להיראות כאילו אתם מחפשים משהו, מפקפקים בו או סתם מתנהגים בצורה מטרידה. גם כש"סורקים" את האדם שמולכם, חשוב לעשות את זה באלגנטיות כדי לא להרוס את הזרימה של השיחה או לפגוע בנכונות של האדם להיפתח בפניכם ולדבר בכנות.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: