מאמר מרתק על המזון שאנו צורכים

הסבר מאלף על משמעויות המזון והמשקאות שאנו צורכים, מאת פרופ' מוטי רביד, מנהל רפואי ומנהל האגף הפנימי בביה"ח מעייני הישועה; פרופסור מן המנין לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב; חבר המועצה הלאומית לסוכרת ויו"ר האגודה הישראלית לסוכרת

העיתונות הכתובה והאלקטרונית, וכל המדיה מוצפים בשנים האחרונות בנביאי זעם המספרים לנו על הנזקים לבריאות שבחומרי הדברה, בממתיקים מלאכותיים, בצבעי מאכל, באריזות שונות ובשימורים ומטיפים לחזרה למזון טבעי אורגני.

לכל המטיפים בשער רצוי להזכיר כי כאשר האדם חי בטבע, אוכל ירקות אורגניים וביצים אורגניות לא היו חומרי הדברה והכל היה טרי ולא משומר, תוחלת החיים הממוצעת היתה 36 שנים.

אינני מתכוון לתקופה פרהיסטורית או לזמן העתיק, זו היתה תוחלת החיים באירופה עד אמצע המאה התשע עשרה. במהלך המאה העשרים, היא המאה של פיתוח טכנולוגיות המזון והחקלאות המודרנית, תוחלת החיים הוכפלה ואף למעלה מזה. למעשה, העליה בתוחלת החיים במהלך המאה העשרים היתה גדולה בהרבה, מאשר העליה מזמן שעמדו אבות אבותינו על הרגלים וזקפו את קומתם ועד לראשית המאה העשרים.

הגורמים העיקרים לעליה בתוחלת החיים היא תזונה טובה יותר, שהתאפשרה ע"י חקלאות מודרנית, הידע שנרכש במיקרוביולוגיה ואפשר מניעת זיהומים, מבני מגורים טובים יותר, פחות צפיפות ובסוף הרשימה, התפתחות הרפואה.

כיום הגורמים העיקריים המונעים עליה נוספת בתוחלת החיים הם מעשה ידי אדם. העישון וההשמנה.

שתיית משקאות "טבעיים" המכילים סוכר מזיקה לאין ערוך יותר מאשר משקאות דיאט לסוגיהם המכילים ממתיקים מלאכותיים.

למעשה מעולם לא הוכח נזק כלשהו משימוש בממתיקים סינטטיים. מעולם לא הוכח נזק לבריאות מאכילת ירקות ופירות שרוססו. נזקים מחומרי ריסוס תועדו בעובדים בחקלאות ובתעשיה, שנחשפו לריכוזים משמעותיים של החומרים.

אוכלי ירקות ופירות, אם ירחצו אותם במים אין כל סיכון שיגרם להם נזק.

תעשיית המזון האורגני גורפת הון על חשבון התמימים, המשלמים מחיר מופרז עבור מוצר שאין לו כל יתרון. שימוש באנטיביוטיקה בגידולי עופות ובקר אינו מקובל עוד כשגרה, אלא במקרים ספוראדיים של גילוי מחלה. האוכל ה"סינטטי", הניתן לעופות מכיל את כל אבות המזון הדרושים להם, ואין כל נזק באכילת העוף והבשר. נכון שבתקופה, שבה היה השימוש באנטיביוטיקה נפוץ (והופסק כיוון שלא נמנעו זיהומים), תוארו מקרי אלרגיה לאנטיביוטיקה בבני אדם. אך אלה היו מקרים בודדים ללא כל השפעת על בריאות כלל האוכלוסיה.

אגדה נוספת שעליה נבנתה תעשיה שלמה היא המים המינרלים. למי הברז בארץ איכות טובה, טעם סביר בהחלט, אין בהם זיהומים (זולת מקרים בודדים המתפרסמים ע"י משרד הבריאות). אין כל סכנה לבריאות לשתות מי ברז.

אם לדייק, עדיף לשתות מי ברז כיון שהם מכילים מינרלים שונים הדרושים לגוף, והם חסרים או שריכוזם נמוך מאד במים המינרלים. הקרח שאנו שמים בכוס המים, המופק מן המקרר החשמלי, הוא מי ברז קפואים, אנו שוטפים ירקות ופירות במי ברז. מעט הרעלות המזון וזיהומי המעיים שיש בארץ, מקורם אינו במים אלא במזון שלא בושל דיו או שהושאר מחוץ למקרר.

יש משהו בטבע האנושי המחפש פתרונות אזוטריים ואינו מוכן להביט בראי ולראות את המוכח והמובן.

במקום להקדיש זמן וכסף לקניית מזון אורגני ושתיית מים מינרליים, כדאי פשוט להמנע מזלילה ולהפוך פעילות גופנית סדירה לחלק אינטגרלי מאורח החיים, החל מילדי הגן וכלה בקשישים.

הורדה בצריכת קלוריות ממוצע של 2,500 ביום ל- 1,800 ביום היתה מונעת חלק ניכר ממחלות הלב וכלי הדם, גורמת לירידה בחלק מן המחלות הממאירות, ומוסיפה 3-2 שנים לתוחלת החיים, והרבה יותר מזה לתוחלת חיי בריאות.

כל זה ניתן להשיג בנקל, ללא מזון אורגני ללא מים מינרלים וללא תוספי מזון. בכסף שיחסך אפשר לשפר את חינוך הילדים לתרבות ולספורט.