תמונות נדירות מצפון קוריאה החשוכה

לאחר פירוק ברית המועצות, נותר תואר "המדינה הכי אטומה לעולם", יתום. אך לא עבר זמן רב טרם קפצו כמה מדינות לאמץ אותו אל חיקם, כשהמתמודדת הראשית היא צפון קוריאה. מאז מלחמת קוריאה בשנות ה-50, התפצלה קוריאה לשתי מדינות; הצפונית בהשפעה קומוניסטית והדרומית בהשפעה מערבית. כיום, צפון קוריאה נחשבת לאחת ממובילות ציר הרשע והאזרחים שם נתונים לדיכוי כבד.

כמו בכל מדינה קומוניסטית שמכבדת את עצמה, התיירות היא לא תחום מפותח, וזאת בלשון המעטה, והצנזורה עובדת שעות נוספות. זו הסיבה שלא בכל יום אנו זוכים לראות תמונות שהצליחו לחלחל אל העולם שבחוץ. התמונות מציגות מבט מעיני תייר ומגלות עולם שלם שלא הכרנו.

כרטיס תייר של "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה".

"מה שאני מקווה שיהיה כרטיס הלוך חזור..."

טופס מכס של "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה"
סמן את הריבוע לצד הפריטים שברשותך:
1. כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ, כלי הרג
2. תרופות, ממריצים, סמים, רעל
3. מכשיר GPS או נווט אלקטרוני
4. טלפון ידני, טלפון סלולארי או כל אמצעי תקשורת אחר
5. חומר היסטורי ותרבותי או עבודות היסטוריות
6. פרסומים מכל סוג שהוא

נא פרט את האמצעים והכמות בגב הטופס.

המסעדה בגג המלון

לובי המלון

"כן, במלון היה קזינו. קזינו עצוב ונורא המממן פשעים נגד האנושות"

"המערב מפעיל סנקציות: זה סופר יעיל!" שימו לב - דולר אחד שווה ערך ל-129 וון קוריאני. בחישוב גס, הבקבוקים עולים פי 2 ממחירם בשוק.

הנוף העירוני של פיונגיאנג, עיר הבירה.

המנהיג האהוב (קים ז'ונג איל).

האיזור המפורז. למקרה שתהיתם, לצפון ודרום קוריאה יש הסכם שאם לצד אחד יש תיירים, החיילים של הצד השני נכנסים למבנים שלהם. לכן לא רואים כאן חיילים דרום קוריאנים.

הסכם שביתת הנשק, כרך 1.

גדר השטח המפורז בצד הצפון קוריאני. מאובטחת לחלוטין.

"שעת שיא" בפיונגיאנג.

המוזיאון לפשעי מלחמה אמריקאיים. כן, הם באמת בנו מוזיאון שלם לכבוד זה.

למען ההגינות, ארה"ב אכן ביצעה כמה מעשים חמורים בצפון קוריאה.

בפאתי פיונגיאנג.

על גבי הספינה האמריקאית פואבלו. הספינה נלכדה במה שידוע כ"פרשת פואבלו". זוהי ספינת ריגול אמריקאית שנתפסה בעת משימת האזנה בשנת 1968 ומאז משמשת כמוזיאון צף של צפון קוריאה.

כיכר הניצחון.

בספרייה העממית.

מגג הספרייה העממית.

פסלי המנהיגים.

ברכבת התחתית.

מופעי ראווה אדירים.

באולפן הקולנוע הישן. זו אמורה להיות טוקיו של שנות ה-50.

בארמון הילדים. כל דבר שאתם יכולים לעשות, ילד צפון קוריאני בן 8 יכול לעשות טוב יותר.

"יריד הכיף"