האם ימי הביניים באמת היו חשוכים?

ניתן לומר בבטחה כי התקופה שבין נפילת ההיסטוריה הרומית (המאה ה-4-5 לספירה) ועד לתחילת העת החדשה עם הופעת הרנסנס (המאה ה-16-18 לספירה) היא התקופה המושמצת ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית.

תקופה זו הידועה בפי היסטוריונים כימי הביניים המוקדמים, ידועה בעיקר כ"ימים האפלים" (The Dark Ages). למעשה המונח הזה עתיק כמעט כמו התקופה עצמה, הוא הוטבע בשנת 1330 לספירה על ידי חוקר איטלקי בשם פטררקה, אומץ לאחר מכן על ידי הרפורמטים הפרוטסטנטים במאה ה-16 ושוב בתקופת הרנסנס במאה ה-18, כמונח מבזה ביחס להארה המודרנית. 

אך בעוד שנהוג לזהות את הדשדוש, התחלואה, העבדות וחוסר הקידמה כשקיעה, עיון מעמיק בדפי ההיסטוריה מגלה שהיו גם לא מעט דברים חיוביים בימי הביניים וכי בתקופה זו הונחה תשתית חיונית להתפתחות המודרנית של היום.

לפניכם 10 היבטים חיוביים מהתקופה הכי אפלה בהיסטוריה...

ייסוד האוניברסיטאות ותשתית החינוך

מערכת האוניברסיטאות האירופאיות נוסדה בימי הביניים המוקדמים (סבבי המאה ה-10) והיא התשתית עליה מבוססת המערכת האקדמית שאנו מכירים היום. כך למשל, המקצועות שנלמדו אז, כמו אמנות, משפטים, פילוסופיה ורפואה, הם מקצועות פופולאריים גם בימינו. המערכת האקדמית הושתתה על היסודות הקלאסיים של המערב, אך גם במידה רמה הושפעה מהחינוך האיסלאמי ששגשג באותו הזמן, והייתה נתונה למרות ופיקוח הכנסיה הנוצרית, שעודדה לימודים גבוהים כי היא ראתה בכך שיפור איכות כוח האדם שיעסוק בכתיבה ובפרשנות טקסטים דתיים. אומנם בימים הראשונים של האוניברסיטה, נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה, אך הן כן לקחו חלק במערכת החינוך ולמדו במנזרים.

אמנות ואדריכלות

במהלך ימי הביניים המוקדמים, הארכיטקטורה הייתה מגוונת וחדשנית. היא הציגה את הרעיון של דימויים ריאליסטיים באמנות והניחה את היסודות עבור אמנות הרנסנס  שעתידה הייתה לבוא. סגנונות הבנייה התבססו על האדריכלות הקלאסית ואפשרו את התפתחות האמנות הרומנסקית והגותית. בתקופה זו הושרשו המושגים של אמנות פונקציונאלית ואמנות בנייה.

רנסנס השושלת הקרולינגית

תקופת שלטונו של קרל הגדול (מ-742 לספירה ועד ל-814 לספירה) נחשבת לתקופה של התקדמות בספרות, האמנות, האדריכלות, תורת המשפט ולימודי הקודש. האימפריה הקרולינגית נחשבה לתחיית התרבות של האימפריה הרומית הקדומה. קרל הגדול עודד התעוררות תרבותית; הקים בתי ספר ליד מנזרים, הפיץ ספר דרשות לעם, עודד העתקת ספרים והפצתם בקרב פשוטי העם. זו הייתה תקופה שהיוותה גם בסיס ליצירת מוסיקה קלאסית מערבית.

הנחת יסודות מדעיים והתפתחות טכנולוגית

למרות שההתקדמות המדעית הייתה איטית בתקופה זו במערב, ניתן לומר בבטחה שהיסודות שהונחו היו יציבים ואיכותיים ועל בסיסם התאפשרה ההתקדמות המדעית והטכנולוגית המאוחרת. חוקרים רבים מאמינים כי התפיסה הרווחת לפיה הכנסיה הקתולית בימי הביניים דיכאה את המדע ולא אפשרה את התהוותו, היא מיתוס פופולארי שמועבר כאמת מדעית, למרות שאינו נתמך על ידי מחקר היסטורי. בין ההתפתחויות הטכנולוגיות של ימי הביניים ניתן לכלול את טחנת המים וטחנת הרוח שרתמו את כוחו של הטבע לאספקה לתועלתו של האדם, כמו גם פיתוח של כלי עבודה וחקלאות המהווים פתרונות יעילים עד היום.

אלגברה

מקור המילה אל-ג'בר (=חיבור). האלגברה פותחה על ידי העמים האסלאמיים במזרח והודות לעבודתו של דיופנטוס שמכונה "אבי האלגברה" וספרו הראשון של אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי "חשבון החיבור וההשוואה", שנכתב בין 790-840 לספירה לערך, התפתחה האלגברה המודרנית. הספר חשף את הפיתרון השיטתי הראשון של משוואות ליניאריות ריבועיות. הוא תורגם לשפות רבות והפך ליסוד המתמטי המוכר היום.

דת האחדות

במהלך ימי הביניים המוקדמים, הייתה באירופה תפיסה דתית מאוחדת שפעלה בהסכמה וסביב פרשנות אחידה. האחדות אפשרה תקופה ממושכת של שלום בין מדינות המערב. למרות שהאיסלאם לא היה שותף לדוקטורינת המערב, הרי ששכן שיתוף הדדי של מידע והתרומה האיסלאמית מורגשת עד היום. אחדות האמונה אפשרה התקדמות אינטלקטואלית (גם אם ליניארית בעיקרה) שלא נראתה מאז ימי האימפריה הרומית. מסעות הצלבנים בין המאות ה-11 וה-13 כמו גם המהפכה הפרוטנסטית במאה ה-16 סגרו את הגולל הן על שיתוף המידע בין האיסלאם לנצרות והן על דת האחדות.

חקלאות שיא

כתוצאה ממזג אוויר מצוין וידע חקלאי גדול ומפותח, המערב הצליח ושגשג. כלי ברזל ועבודה היו בשימוש רחב, הפיאודליזם הגיע לשיאו תוך ניצול יעיל של הקרקעות, עודפי הייצור שימשו לרווחת האדם והחי.

תור הזהב של המשפט הביזנטי

תקופה זו מהווה את יסוד המשפט האזרחי והיא סיפקה מצבור עצום של ידע משפטי שהופץ באופן נרחב והוטמע במוסדות להשכלה גבוהה, באינציקלופדיות ולקסיקונים גם לאחר נפילת האימפריה. יסודות המשפט כוננו דפוס של חשיבה חדשה ומטרתם הייתה לספק בסיס יציב לקראת העתיד.

החוק ההוגן

ימי הביניים המוקדמים הניחו תשתית למערכת חוקתית ענפה, שאומנם לא הייתה מעוגנת אבל הייתה יעילה והוגנת על פי רוב. לא רק שהיא היוותה תשתית למערכת החוקתית המודרנית, אלא שהעובדה כי הייתה גמישה והוגנת, תרמה להשכנת שלום יחסי. לחיות תחת מערכת המשפט של ימי הביניים המוקדמים היה ככל הנראה הזמן הטוב ביותר לחיות, כיוון שלא הייתה מערכת נוקשה או תקדימית, כך שכדי למנוע פערים תרבותיים או מחלוקות, אנשים היו נשפטים על ידי בני עמם.