נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
אנחנו, כבני אדם, נהנים לחשוב על עצמנו כבעלי מעמד מיוחד בעולם הזה – היחידים מבין בעלי החיים שפיתחו שפה, חברה וציוויליזציה חובקת עולם. אך עם כל הכבוד להתפתחות האנושית, יש מין נוסף של בעלי חיים שזהה לנו כמעט לחלוטין וגם הוא הצליח בפיתוח חברה, תרבות ושפה – לא כזו שניתן להגדיר כתאומה לשלנו, אבל עם קווים דמיון רבים. כן, אנחנו מדברים על קופי האדם כמובן, אותו זן שעל פי תיאוריות מדעיות אנחנו "הסתעפנו" ממנו. אז כדי לתת כבוד ל"קרובי משפחתנו" שבאו כמונו מאותו אב קדמון (כך לפחות לפי תורת האבולוציה של דרווין), הנה לפניכם 7 עובדות מרתקות במיוחד על קופי האדם.
גורילות, שימפנזים, בבונים, אורנגאוטנים ובני אדם – כל אלו שייכים לאותה על-משפחה מסדרת הפרימיטים הקרויה במינוח המדעי הומינואידים. בהתבסס על ניתוח גנטי, ניתן לומר שבני האדם קרובים יותר לשימפנזות ולבבונים – כשאנחנו למעשה חולקים איתם לא פחות מ-99.6% מה-DNA שלנו. גם לגורילות ולאוראנגוטנגים אנחנו די זהים בהרכבנו הגנטי – 98% ו-97%, בהתאמה. יחד עם זאת, צריך לזכור שכבני אנוש אנחנו איננו צאצאים של אף אחד מהפרמיטים החיים כיום. לפי תאוריית האבולוציה והמחקרים המדעיים שנעשו בעקבותיה, האב הקדמון המשותף של הגורילות, השימפנזות ובני האדם התפתח לפני כ-10 מיליון שנים, ו-4 מיליון שנים לאחר מכן השושלת המקורית שלו התנתקה והתפצלה לבני אדם ולשימפנזים.
כל קופי האדם ישנים בקנים שהם מייצרים בעצמם בשיטות בניה מתוחכמות ביותר, ומשתמשים עבור כך בשלל דרכים כמו כיפוף, שבירת וחיבור ענפים כדי לייצר לעצמם "מאורות שינה" חמות ונינוחות. קופי האדם בונים לעצמם קן חדש מדי לילה, מאחר ורק לעיתים נדירות הם ישנים באותו המקום פעמיים. גורילות כסופות גב, הידועות גם כגורילות הרים, תמיד בונות את הקן שלהן על הקרקע, על אף שהנקבות והזכרים הצעירים שביניהן מעדיפים לישון על העצים.
אורנגאוטנים, שימפנזות ובבונים מציגים גם הם יכולות בנייה מפותחת, ויודעים לבחור היטב ענפים חזקים מספיק כדי לבנות להם קן שתומך במשקל שלהם ואז לרפד אותם בזרדים ועלים כדי לייצר לעצמם מצע שינה נוח. במהלך חייו יבנה שימפנזה לא פחות מ-19,000 קנים!
לא רק יכולות בנייה מרשימות ביותר יש לקופי האדם, אלא שחלקם גם הצטיינו ביכולות מחשבתיות שלא היו מביישות אף אחד מאיתנו. אמנם בעלי החיים האלו לעולם לא יוכלו לדבר בשפתנו, בגלל מנח בית הגרון שלהם, אבל זה לא אומר שהם לא מבינים שפה בכלל – אלא ההיפך; כך למשל גורילה בשם קוקו הצליחה ללמוד לא פחות מ-1,000 מילים בשפת הסימנים האמריקאית ואף הצליחה לתקשר בעזרתה באופן מלא. בבון בשם קנזי למד להבין שורה של מילים באנגלית, ממש ברמה של ילד אנושי, והכל מכיוון שנחשף אליה מגיל צעיר.
יש עוד שורה ארוכה של דוגמאות – מאורנגאוטנים שהם אשפי מתמטיקה, דרך שימפנזות שיכולים לנצח את המאמנים שלהם במשחקי זיכרון ועד בבונים שמסוגלים לתופף על תופים בקצב. ממש כמו אצלנו במין האנושי – גם אצל קופי האדם היכולות הקוגנטיביות שונות בין כל קוף למשנהו, אך באופן כללי הן מאוד מקבילות לאלו שלנו. הסיבה לכך ככל הנראה, לפחות באופן חלקי, היא לגנים המשותפים שיש להם איתנו, כמו גם המבנה החברתי שבו הם מאורגנים וההשפעה הסביבתית.
ממש כמו שאנחנו יכולים להעריך איך בני אדם אחרים שאנחנו פוגשים מרגישים על ידי בחינת הבעת הפנים שלהם, כך גם לגורילות יש מגוון הבעות שנועדו לסייע להן לתקשר אחת עם השנייה, כמו גם מחוות גופניות וצלילים. אחת מאותן מחוות מזהות היא "פרצוף המשחק" שלהן – שכולל פה פתוח עם שיניים מכוסות; זוהי הבעה שפירושה אינה איום, אלא מעין מחווה שאומרת "יכולתי לנשוך אותך, אבל לא אעשה זאת". הבעה נוספת שמאפיינת גורילות היא חיוך – אך בעוד שאצלנו חיוכים משמעותם הנאה ושמחה, אצל קופי האדם הללו הם מתפרשים כהבעת שלום או רצון להשתייכות, ותו לו.
באותו אופן אנחנו גם חושבים שחשיפת שיניים מצד בעל חיים משמעותה גילוי תוקפנות, אבל אצל הגורילות זה נכון רק אם הפה פתוח ומוכן לנשיכה; אך אם השיניים לחוצות זו לזו, זה כמעט תמיד סימן של כניעות וכפיפות. כל ההבעות הללו משולבות יחד עם עוד הרבה סימנים פיזיים ומחוות קוליות אחרות, היוצרות שפת תקשורת שלמה ומורכבת.
אם חשבתם שרק אנחנו, בני האדם, יכולים להיות מרותקים למסך מול תוכניות כאלו ואחרות – אז מתברר שגם בעניין הזה קופי האדם דומים לנו לגמרי. בגן החיות ווילהלמה שבשטוטגרט, גרמניה, חוקרת הפרימיטים איימי פריש בחנה את תגובותיהם של בבונים לצפייה בטלוויזיה; לקופים ניתנה מדי יום שעה של צפייה בסרטים בטלוויזיה, על מסך גדול שהוצב על קיר במתחם שלהם. החוקרת העידה שהקופים לרוב מאוד אהבו את זה: "כשהראנו להם סרט תיעודי מגן החיות שלנו, הם ממש אהבו את זה!", והוסיפו שהם גם באמת הביעו התעניינות בחיות אחרות.
אגב, אתם יכולים להיווכח בעצמכם מה קורה כאשר שימפנזה פוגש לראשונה באיי-פד, בקטע מעניין ומקסים ביותר שתוכלו לצפות בו כאן.
בניגוד למרבית בעלי החיים האחרים בטבע, גורילות נקבות לא מזדווגות לרוב עם בני המשפחה הקרובים אליהן ביותר – כלומר עם אבותיהן או אחיהן. בטבע, כאשר נקבת גורילה מגיעה לגיל המתאים להרות, היא עוזבת את הלהקה שלה ומשתדכת לקבוצת גורילות אחרת שמוצאת חן בעיניה – כלומר הן שעושות את הבחירה. בגני חיות לעומת זאת, כאשר רוצים שגורילה תיכנס להריון מעבירים אותה לגן חיות אחר קרוב ככל האפשר להגעתה לבגרות מינית, כדי למנוע מצב של "גילוי עריות" מחוסר ברירה.
בגן החיות וויילהלמה למשל, כאשר גורילות חדשות מגיעות, נותנים להן בתחילה גלולות למניעת הריון. זאת מכיוון שאנשי המקום רוצים שהגורילות הצעירות יתרשמו קודם כל איך נקבות אחרות מגדלות את הצאצאים שלהן ויחוו את חווית ההורות ממקור חיצוני טרם יהיה להם צאצא משל עצמן. גידול ילדים זו אינה משימה קלה, לא לבני אדם ולא לקופים – וכמו שאצלנו אימהות טריות לומדות מאימהות אחרות את המטלה, כך גם אצל קופות האדם.
על פי ארגון "הרשימה האדומה של IUCN", שמוכר גם כספר האדום ומחזיק במאגר המידע המקיף בעולם על מצב השימור העולמי של מינים בטבע – מצב קופי האדם הוא בכי רע כיום, וחלקם הגדול נמצאים בסכנת הכחדה. הגורילה המערבית למשל – שהיא מין הגורילות בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר כיום – כבר מסווגת בסכנת הכחדה קריטית הודות לצייד והתפרצויות של מגפת אבולה. גם השימפנזים וסוגים רבים של קופי גיבון מצויים תחת איום דומה.
באוכלוסיית הבבונים הבעיה חמורה אף יותר – הם חיים רק ביערות הגשם שבאגן הקונגו, בתחומי מדינת הרפבוליקה הדמוקרטית של קונגו, ועל פי הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) מניינם לא עולה על בין 29 ל-50 אלף פריטים בסך הכל. הם נמצאים תמידית תחת איום של צייד בלתי חוקי וסכנת חיסול מוחלטת.
מקור תמונות: Joeavison1
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: