גבורות גשמים ושאילת גשמים - מאמר מרתק

אנו מבחינים בשתי ברכות שונות בתפילת עמידה שבהן אנו מתייחסים לגשמים. גבורות גשמים ושאילת גשמים. מה השוני בניהן וממה הוא נובע?

 גבורות גשמים
הברכה הראשונה בה מתייחסים לגשמים נקראת "ברכת גבורות" - הברכה השנייה בתפילת העמידה. בברכה זו העניין העיקרי הוא לשבח את ה' על הדבר הגדול והנפלא של הורדת הגשמים על פני הארץ. יש לשים לב כי בברכה זו אנו מזכירים גם את תחיית המתים, שגם זה נחשב כגבורת ה'. הקשר בין הגשם ותחיית המתים הוא ברור - הכל מראה על היכולת של ה', בורא שמים וארץ להחיות ולהפריח מתים ושממות, על ידי תחיית המתים או על ידי הגשם שנותן חיים לכל הצומח על פני האדמה. בגבורות גשמים אנו לא מבקשים שה' יתן לנו גשם, אלא רק מזכירים את העובדה שבכוחו של ה' לתת לנו את הגשם. ולמה לא מבקשים על הגשמים בברכה זו?
התשובה היא, כיוון שיש לנו מסורת של נימוס הבאה לידי ביטוי בסדר תפילת העמידה שלנו, והיא קובעת, שלפני שמבקשים מה' את צרכינו השונים, אנו מקדישים שלוש ברכות ראשונות, רק לדבר דברי שבח על ה', ולכן  אין בהן בקשות לא על גשם ולא על שום דבר אחר.

ממתי מתחילים להזכיר את גבורות ה' בגשמים?

כמובן שהזמן המתאים לכך הוא החורף, שהרי בקיץ לא רואים גשמים ולא מתאים להזכיר אותם. הזמן המתאים מתחיל במחצית השנה של הסתיו והחורף, אשר מתחילים בט"ו בתשרי - תחילת חג הסוכות. אך מכיוון, שאין זה שייך שירד גשם בחג הסוכות, בזמן שכולם יושבים בסוכה והגשם רק יהווה מטרד לא נעים, ויכול להיראות כאילו הקב"ה אינו חפץ שנשב בסוכה, קבעו חז"ל לדחות את התחלת הזכרת הגשמים עד לסוף חג הסוכות, לשמיני עצרת, שבו אומרים את תיקון הגשם.

שאילת גשמים

הברכה השנייה שאנו מזכירים בה את הגשמים היא "ברכת השנים" - הברכה התשיעית בתפילת העמידה. בברכה זו אנו מבקשים מה' שיתן לנו את גשמי הברכה של השנה, כדי שכל היבול בשדה יצליח וכל המעיינות והבארות יתמלאו מים וירווה ה' את פני כל התבל בגשמי ברכה ורצון. תוספת זו שמיוחדת לחורף, נקראת גם "שאילת גשמים". היה מן הראוי להתחיל לומר אותה לפחות מיום שמחת תורה ביחד עם הזכרת גבורות הגשמים, שהרי תקופת החורף התחילה אז. אלא, שראו חכמי ישראל, שיש אנשים שעלו לרגל לירושלים, והם עדיין נמצאים בדרכים (כך לפחות היה אז בזמנים קדומים, שהמסעות והשיירות מירושלים לכל פזורות ישראל, היו מתנהלים לאיטן בחמורים ובפרדות) ואז קבעו כי האחרון שצריך להגיע למקום מגוריו המרוחק עד הנהר פרת שבבבל, יגיע למחוז מגוריו רק ביום ז' במר חשוון, ורק מיום זה יתחילו כל ישראל לבקש על הגשמים.

אנו למדים מדין זה דבר חשוב מאוד.
מידת ההתחשבות של חכמי ישראל באנשים שגרים רחוק או שיש להם צרכים מיוחדים היתה גבוהה. נשים לב כי כל ישראל ממתינים מלבקש גשם עד שאחרון העולים לרגל יגיע לביתו. ראו איזו התחשבות. כך גם אנו צריכים להתנהג בכל יום ויום. לדאוג ולעזור לאחר.