print header

הסיפורים שמאחורי 9 יצירות אמנות מפורסמות

  כשמתבוננים ביצירת אמנות אפשר להבין רק חלק קטן מהסיפור שלה, ולא משנה כמה פרטים ננסה לדלות ממנה על האמן שיצר אותה או על הסמלים שקיימים בה  לא נוכל לפרש אותה כראוי אם לא נדע את שמה ולא נכיר את ההיסטוריה (ולעיתים אף העתיד) של מי שעומד מאחוריה. על כן כל יצירת אמנות היא סיפור שלם, והיום אתם תיחשפו אל "מאחורי הקלעים" של 9 ציורים מפורסמים שאתם קרוב לוודאי מכירים. אחרי שתתוודעו לסיפורים האלה, לא תוכלו להסתכל על אותן היצירות באותו אופן, ואולי אפילו תשתנה נקודת המבט שלכם בנוגע ליצירות אחרות של אותם אמנים.
 

1. "בנו של האדם" של רנה מגריט, 1964

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: בנו של האדם
הציור הזה הוא למעשה דיוקן עצמי של מגריט, אלא שתפוח ענקי מסתיר את פניו, ופרי זה חוזר בלא מעט מיצירותיו. משמעות התפוח ביצירותיו האחרות אינה ברורה, אולם ציור זה מספק אולי רמז לכך שמדובר בסימן ל"דעת", כפרי הדעת מגן העדן, וזאת בעיקר בעקבות שמה. העובדה שהתפוח צף מול פניה של הדמות ואף נראה כחלק ממנה, מסמל אולי כי הדעת היא חלק בלתי נפרד מן האדם, או שאולי מונעת ממנו את האפשרות לראות את המציאות כפי שהיא.

2. "אמריקן גותיק" של גרנט ווד, 1930

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: אמריקן גותיק
הציור הזה הוא המפורסם ביותר של גרנט ווד ואף אחד המפורסמים ביותר ממכלול האמנות האמריקאית של המאה ה-20, עד שהוא נחשב לאחד מיצירות האמנות עם כמות הפרודיות הגדולה ביותר בתרבות הפופ של אמריקה. בציור נראים איכר ובתו, לא אשתו כפי שרבים חושבים, אך למעשה, הפרצופים של האנשים האלה שייכים לרופא השיניים ואחותו של ווד. ווד בחר לצייר קוטג' בהשראת סגנון "גותיקת הנגרים", אך כדי להכניס קצת יותר אופי לציור, הוא החליט לצרף אליו גם אנשים שלדעתו סביר להניח כי יחיו בבית שכזה. 

3. "אולימפיה" של אדואר מאנה, 1863 (תחתיו – "ונוס מאורבינו" של טיציאן, 1538)

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: אולימפיה
ביצירה "אולימפיה" נראית יצאנית ששוכבת באותה תנוחה בדיוק כמו אלת האהבה הרומית ביצירה "ונוס מאורבינו" של טיציאן, ומאנה עשה זאת כהתרסה כלפי המסורת והאקדמיה. בציורו של טיציאן יש מאחורי ונוס שתי משרתות שמסדרות את מתנותיה, בעוד שאצל מאנה היצאנית מקבלת זר פרחים שמגיע ככל הנראה מאחד ממחזריה, מידי משרתת כהת עור. בנוסף, בציור המקורי ישנו כלב שמסמל נאמנות, בעוד שבגרסה העדכנית יותר יש חתול שמסמל ערמומיות ועצמאות. 

4. "מגדל בבל" של פיטר ברויגל האב, 1563

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: מגדל בבל
הציור אמנם נקרא "מגדל בבל" ואף מתאר את אותו מגדל ידוע מסיפורי המקרא, אך הוא למעשה שחזור של הקולוסיאום, כפי שהצייר חשב כי היה נראה בתקופה שהיה בנוי בשלמותו. הסיבה לכך שהאמן בחר בקולוסיאום היא כי מבחינתו מבנה דומה למגדל בבל בכך ששניהם סמלו את אותו הדבר – חטא ההיבריס, או "חטא היוהרה" בעברית. על פי הציור של ברויגל, מגדל בבל לאו דווקא התרסק רק בגלל חוסר התקשורת כפי שמסופר במקרא, אלא מכיוון שקומותיו העליונות נבנו עוד בטרם הושלמה העבודה על הקומות התחתונות.

5. "שדה חיטה עם עורבים" של וינסנט ואן גוך, 1890

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: שדה חיטה עם עורבים
הציור הזה הוא מבין האחרונים שהספיק לציין ואן גוך לפני מותו, ועל כן לא מן הנמנע שרבים מחוקרי האמנות מקשרים אותו לאירוע זה. המוות של ואן גוך מתבטא ביצירה בשביל הקטוע, העורבים שמתעופפים מן השדה ומזג האוויר הקודר. עם זאת, יתכן שאין ליצירה שום קשר למותו, שכן ואן גוך תמיד נהג לצייר שמים מעוננים, והעורבים תוארו במכתביו לאחיו תאו כ"יישויות נבונות ומעוררות תקווה".

6. "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרואה, 1830

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: החירות מובילה את העם
אף על פי שרבים רואים בציור הזה כסמל למהפכה הצרפתית, הוא מתאר מהפכה אחרת שהתקיימה בצרפת קצת יותר מ-30 שנה אחרי סיומה. הציור מציג את "מהפכת יולי 1830", בה הדיח העם את המלך שארל העשירי מהשלטון והעלה במקומו את המלך לואי פיליפ. בציור צועדים החיים על גופות המתים, וכך הצייר בעצם הראה את נקודת מבטו, לפיה המהפכה הזו הייתה חיובית ושלילית כאחד. 

7. "L.H.O.O.Q" של מרסל דושאן, 1919

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: L.H.O.O.Q
זהו לא ציור במלוא מובן המילה, אלא תוספת קטנה שעשה דושאן למונה ליזה הידועה, כששרבט עליה שפם וזקן. השם של היצירה אמנם נראה מעט מוזר, אך אם קוראים את האותיות בשמן בצרפתית, מבטאים את המשפט "Elle a chaud au cul", שמשמעותו בתרגום חופשי לעברית הוא: "היא חמה בתחת" (היא חרמנית). 

8. "האדם הוויטרובי" של לאונרדו דה וינצ'י, 1490

סיפורים מאחורי ציורים מפורסמים: האדם הוויטרובי
ברישום המפורסם הזה דה וינצ'י מציג את גוף האדם כסמל לשלמות והרמוניה, ולא רבים יודעים זאת, אך לציור נלווה גם טקסט שמציג את פרופורציות וסימטריית גוף האדם כסמל לשלמות ולהרמוניה. בין התיאורים של דה וינצ'י מצוין, למשל, כי אורך האדם כשזרועותיו מושטות לצדדים שווה לגובהו, המרחק שבין קו השערות לתחתית הסנטר הוא עשירית מגובה האדם, המרחק בין המרפק וקצה היד הוא חמישית מגובהו של האדם, ואורך האוזן הוא שליש מאורך הפרצוף.

9. "הילד הבוכה" של ג'ובאני בראגולין, תאריך לא ידוע

צפו בסרטון הבא וגלו את הסיפור שמאחורי הילד הבוכה:

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו