השמש והירח - סיפור מרגש על אהבה ומשפחה

משחר הימים, כשהיקום עוד היה בראשית דרכו, רענן וצעיר, השמיים והארץ חיו בהרמוניה מושלמת. אך למרות זאת שמיים הסקרן תמיד הסתכל מה קורה אי שם למטה, בארץ, וחש קנאה בליבו. הוא רצה להיות הרבה יותר יפה ומרשים ולכן יצר את השמש והירח – והניח להם לשוטט במרחבים העצומים שלו. שמש היה הבכור, מדהים ביופיו הבוהק והזורח ולעומתו אחותו ירח, הייתה קטנה וקרה. ולמרות ההבדלים המשמעותיים הם לעולם לא נפרדו. שמש דאג לאחותו, חימם אותה באורו ובכך גרם לה לזרוח. שמיים הרגיש סיפוק רב מהיצירות שלו, ואכן הוא הצליח להיות יפה יותר מהארץ העכורה ששלטו בה צבעי השחור והחום החשוכים. 

לאחר זמן מה, שמיים הבחין כי השמש והירח משפיעים על הארץ, ומשנים אותה. חומו של שמש עודד את הצמחים לגדול, והם מילאו את הארץ בגווני ירוק משגעים. גם ירח תרמה בכך שהזיזה את המים ויצרה חופים ומצוקים יפהפיים. לא לקח זמן רב עד שהארץ התחילה להתמלא בצבעים נפלאים ובחיים, וזה לא בדיוק מה ששמיים תכנן שיקרה.

שמש לא היה משוכנע שזה דבר חכם לעשות, אבל אחותו לא הייתה לצדו בכדי לומר את דעתה ולייעץ לו. שמיים המשיך ומילא את דמיונו של שמש בכל היופי והגיוון שארץ תרוויח מהמצב. שמש שאל את שמיים אם לא עדיף לשמוע את דעתה של ירח, אבל שמיים הודיע נחרצות שעדיף להפתיע אותה, ושזה יגרום לה לחוש שמחה וגאווה. התוכנית עבדה, ושמש קפץ אל תוך ההר שהחל לפלוט אש וחום בלתי יאומן.

כשאור השמש נעלם, ארץ וירח חיפשו אותו ברקיע אך ללא הצלחה וכששאלו את שמיים היכן שמש, הוא השיב שאינו יודע. עם הזמן שמש נעשה כה גדול וחם שהר הגעש לא הצליח לשאת זאת, הוא התפרץ ופלט את שמש החוצה. החום העז של שמש שרף כל דבר שהוא נגע בו, אז הוא מיהר מעלה לשמיים, בתקווה שלא ישרוף את הארץ. אך למרות המאמצים החום הלוהט שרף את ארץ והפך אותה לחומה ושוממת.

אפילו ירח לא הצליחה לסבול את החום, ומיהרה להתחבא בים. כששמש חצה את הרקיע, הוא הסב סבל לכל מי שעבר דרכו. כשהסתכל מטה ראה שארץ גוססת, ושאחותו ירח בורחת ממנו ומתחבאת בים. שמש לא תכנן לפגוע באחרים, ובכדי לכפר על טעותו, זרק עצמו למים בתקווה להטביע את עצמו. וכשהחום פחת והפך לנסבל, ירח יצאה לחפש את שמש. 

כשירח הסתכלה מטה היא ראתה זוהר עמום שמגיע מהים של ארץ, ועקבה אחריו. שמש איבד את רוב הברק שלו ולכן היה מעט קשה לזהות אותו, אך זה הספיק בכדי להדריך את ירח אליו. ירח מצאה את גופתו של שמש צפה על המים. היא לא הצליחה לדמיין את חייה בלעדיו ופרצה בבכי. הדמעות שזלגו על גופו חסר החיים של שמש מילאו אותו בחיים חדשים. האהבה של אחותו העניקה לו הזדמנות נוספת, והוא התחיל לזרוח קצת יותר. אך החום שלו עוד היה עצום והמשיך לשרוף את גופה של ירח. 

במהרה שמש עלה לרקיע ואורו המחודש מילא שוב את ארץ בחיים, אך ירח לא יכלה לסבול את החום ולכן נאלצה למצוא מפלט בים. ליבו של שמש נכמר כשהבין שבגללו אחותו לא יכולה לשוטט בחופשיות ברקיע, ולכן החליט לחזור חזרה לים בכדי לשחרר את ירח. וכשירח חזרה לשוטט ברקיע, כל מה שעניין אותה הוא לחפש שוב את שמש בכדי לבלות זמן ביחד איתו כפי שעשו השניים בעבר.

בסופו של דבר שמיים הבחין באסון שהתרחש באשמתו, והוא התמלא בחרטה. הייאוש והעצב של ירח ושמש נגעו לליבו, ולכן החליט שעליו למצוא פתרון במהירות האפשרית, כדי שלא יעברו ימים ולילות נוספים בהם שמש וירח יסבלו. לאחר לא מעט רעיונות ושרטוטים, עלה במוחו של שמיים רעיון נפלא: הוא החליט למלא את הרקיע באינספור כוכבים יפהפיים, והפעם לא בשביל למלא את גאוותו אלא כדי שירח הקטנה לא תהייה עוד לבדה. 

וכך עד היום, הגעת הכוכבים בכל ערב מסמלת את סיום החלפת המשמרות בין שמש לירח, ובזמן הקסום הזה הם יכולים לבלות מעט זמן יחד. אפילו אם הזמן שיש להם בצוותא הינו קצר במיוחד הוא עדיין ממלא אותם, וגם אותנו, באושר ובנחת.