מיד תועבר לדף המבוקש
|
הכפר הקטן זליפיה נמצא באזור מבודד בדרומה של פולין, אך למי שטורח להגיע אליו, זה משתלם, כיוון שהכפר מכיל הפתעה מדהימה בין קירות הבתים שלו. לתושבים יש מסורת מקסימה שהחלה לפני יותר ממאה שנה, כשנשות הכפר החלו להפריח את קירות הבתים בציורי פרחים יפהפיים. |
 |
|
|
 |
|
|
 |
|
למרות שלא ידוע בדיוק היכן ומתי החלה המסורת, ברור כי היא עתיקה למדי, כיוון שהנשים היו צובעות את כתמי הפיח שנוצרו כתוצאה מעשן ארובות התנורים. הכתמים עדיין היו נראים מבעד לצבע, מה שהפך לבעיה לפני חגים, ולכן הן החלו לצייר פרחים סביב הכתמים ולתת לבית מראה חגיגי. |
 |
|
|
 |
|
|
 |
|
כאשר נכנסו לשימוש תנורים מודרניים יותר ואוורור טוב יותר, כתמי הפיח הפסיקו להיווצר ולא היה עוד צורך בקישוטים החגיגיים. אך למרבה ההפתעה ההיפך קרה, וציורי הפרחים לא רק שלא ננטשו, אלא הפכו ליותר מורכבים ומתוחכמים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אט אט הפכו הציורים לחלק חשוב בתרבות המקומית והכפר החל ליזום תחרויות ציורים שנתיות. ציירים מקומיים, נשים וגברים כאחד, יוצרים ציורי פרחים על קירות הבתים כדי להכריע מי הטוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה שהתחיל כנחלת הפרט, הפך לנחלת הכלל והיום ציורי הפרחים מופיעים גם על מבנים ומתקנים ציבוריים. המקומיים מציירים על גשרים, כיכרות, עצים, על הבאר המקומית ואפילו על לולי התרנגולים ומלונות הכלבים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמובן שכאשר החלה המסורת, לנשות הכפר לא היה ציוד מקצועי והן היו מכינות את המברשות משיער הזנב של פרות מקומיות. גם הצבעים עצמם היו מיוצרים בהכנה ביתית. בכל שנה היו צובעים את הפרחים מחדש אחרי החגים, כשהיה מספיק זמן פנוי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחרות הציור המקומית נוסדה בשנת 1948, כחלק מניסיונות ההתאוששות הפסיכולוגית ממלחמת העולם השנייה. 17% מאוכלוסיית הכפר נהרגה במהלך שנות המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פליסיה קורליבה, היתה הדמות המרכזית שסייעה להתפתחות המסורת. היא כיסתה כמעט כל סנטימטר רבוע בביתה בקישוטי פרחים יפהפיים, אשר הביאו בסופו של דבר להכרזה על ביתה כמוזיאון לשימור האמנות המקומית. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הציורים שבביתה לא נועדו למשוך תיירים זרים ולכן חלקם נראים מעט מהוהים. אולם זה בדיוק מה שמעניק להם את הנופך האותנטי המקומי ומחבר אותם להיסטוריה בצורה לא מלאכותית ומצוחצחת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכפר זליפיה מוכר לפולנים, אך תיירים זרים הם לא מראה נפוץ בכפר. המקומיים מסתקרנים לגבי התיירים מחוץ למדינה, באותו אופן בו מסתקרנים התיירם לגביהם. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמה מדהים לגלות שעדיין יש מקומות שהקהילתיות מנצחת במלחמה אל מול הבדלנות שכל כך מאפיינת את העידן שלנו, ועושה את זה עם פרחים בקנה... |
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: