maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

עם האוכל בא התאבון - נקודה למחשבה!

מזון הוא לא רק אמצעי שימושי להישרדות. מרגע שאנו נולדים ועד סוף ימינו, אנו מטעינים אותו בהרבה מאוד משמעויות. מהקשר הראשוני שנוצר עם ההנקה uקשרי המשפחה שנרקמים סביב שולחן האוכל, דרך חיי החברה שסובבים ברובם סביב עולם המזון ועד מערכות רגשיות שנעות סביב מושג הרעב. האוכל, כך מסתבר, מזין הרבה ממערכות היחסים שאנו מקיימים עם העולם.

הסופרת וירג'ינייה וולף כתבה פעם: "אדם לא יכול לחשוב היטב, לאהוב היטב ולישון היטב, אם לא סעד היטב". אכן, ההשפעות של המזון אינן פיזיות בלבד. "אכילה היא פעולה ראשונית, הכרחית וידועה לכולם, מתוך התנסות יום-יומית הנמשכת כל חיינו", כך כותב ד"ר דב שמחון במאמרו 'מזון ואכילה כסמל תרבותי חברתי'. לטענתו, מרגע שהאדם מטעין את המזון ואת פעולת האכילה עצמה בתכנים נוספים, מתחיל "דו-שיח" בין האדם לאוכל.

ארוחה

משפחה ואוכל

הקשר בין משפחה ואוכל הוא בלתי נפרד, בעיקר בזכות העובדה ששניהם תורמים להתפתחות הפיזית, הרגשית והחברתית של האדם לאורך כל חייו. למשפחה יש תפקיד חיוני בעיצוב הזהות של הפרט, ולאוכל יש תפקיד חיוני בעיצוב הזהות של המשפחה.  

במאמרה 'משפחה ודעת - מבט עכשווי על המשפחה' כותבת רינה כהן "משפחה היא זיכרונות העבר, מעשי ההווה ותקוות העתיד." לטענתה, למרות שמדובר במסגרת החברתית הקטנה ביותר, יש בכוחה של המשפחה להעניק לחבריה זהות, מעמד, סמכות, הנעה ועידוד. מאפיינים אלה משפיעים על ההתפתחות של כל אחד מבני המשפחה ועל הדיאלוג שהם מקיימים עם הסביבה.

הדיאלוג החיוני מתנהל ברובו סביב האוכל, כיוון שאוכל הוא הבסיס למבנה המשפחתי.

האוכל מספק פעילות משותפת, מגדיר מערכות יחסים, מעצב זהויות אתניות, מקושר לזכרונות ילדות, מהווה אמצעי לגמול או עונש, ובמקרים רבים הוא רוקם את הקשרים בתוך המשפחה. האוכל הוא חלק בלתי נפרד מחגיגות משפחתיות וטקסים, וככזה, הוא מספק מענה חיוני לא רק לצרכים הפיזיים של בני המשפחה, אלא גם לאלו הרגשיים. 

"אוכל איננו רק המזון המוגש לפה, אלא הוא גם המקום, הסביבה, ההקשר והאווירה" כותב ד"ר דב שמחון. לטענתו, אוכל הוא בית. "הסביבה המיידית של המזון שלנו היא המטבח המוכר שלנו. ביתנו הוא מקום ההגנה שלנו ומקום המשפחה המגינה, היושבת יחד לאכול. כך נוצרת אינטימיות מקרבת".

ארוחה משפחתית עוזרת ליצור תחושת ביטחון בקרב בני המשפחה.

מחקר ארוך טווח שנערך באוניברסיטת הארוורד בחן מהי הפעילות המשפחתית בעלת ההשפעה החיובית ביותר על התפתחות הילד. תוצאות המחקר הראו שלעומת שעת סיפור, זמן משחק או השתתפות באירועים עם בני משפחה, הרי שלארוחות משפחתיות יש את האפקט החיובי הטוב ביותר.

החוקרים מצאו מגוון יתרונות התפתחותיים בקרב ילדים מגיל 7 עד גיל 11. לפי הממצאים, יתרונות אלה משתרשים מגיל צעיר ומסייעים לעצב את הילדים כבני נוער המקיימים מערכות יחסים בריאות ויציבות עם סביבתם. 

אלה הממצאים העיקריים:

  • ארוחה משותפת מספקת לילד זמן איכות ודאי וחיוני עם ההורים.
  • ילדים החולקים לפחות 4 ארוחות בשבוע עם בני משפחותיהם מצליחים טוב יותר במבחני הישגיות בבית הספר, וזאת לעומת ילדים שאוכלים 3 ארוחות משפחתיות או פחות, בשבוע.
  • מיומנויות החשיבה של הילדים, כמו גם ההתפתחות הלשונית שלהם, משתפרת (ייתכן והדבר נובע משיחות מגוונות שנוטות להתקיים סביב שולחן האוכל).
  • ארוחה משפחתית מקושרת למוטיבציה גבוהה ללמוד.
  • ילדים שחולקים ארוחות משפחתיות שותים פחות משקאות מוגזים.
  • ילדים שנוהגים לאכול ארוחות משפחתיות אוכלים יותר ירקות.
  • בני נוער שאוכלים עם משפחותיהם, נוטים להיות פחות מדוכאים.
  • בני נוער שאוכלים עם משפחותיהם, נוטים לשימוש מופחת בסמים ועישון.
  • בני נוער שחולקים ארוחות משפחתיות, חווים מערכות יחסים טובות יותר עם בני המשפחה וחברים.

ארוחה

חברים ואוכל

"האוכל הוא בראש ובראשונה מקור כוח"' כותב ד"ר דב שמחון, מה שמחזק את התפיסה כי המעגלים החברתיים שלנו אינם רק בעלי ערך רגשי, אלא גם בעלי ערך תזונתי גבוה. "האוכל כסמל המבטא מרחב גדול של יחסי גומלין בין אנשים", הוא מוסיף. 

חיי החברה שלנו משפיעים מאוד על התזונה שלנו, כמו גם מושפעים ממנה. את זה אנו מגלים על בשרינו, בעיקר כשאנו מתחילים בדיאטה. כל אדם שהתנסה בדיאטה ידע להעיד כי קושי בלתי מבוטל הוא גם להצליח לרדת במשקל וגם להצליח לשמור על חיי חברה פעילים. ארוחות יום הולדת שמובילות לנשנוש מוגזם, בילוי בפאב שמניע לארוחות באמצע הלילה, פיקניקים של החבר'ה שנגמרים ביותר מדיי קינוחים, צפייה בכדורגל עם מלאי של פיצוחים, הליכה לסרט עם פופקורן וקולה, ארוחה במסעדה עם זוגות חברים, קפה ועוגה עם מי שלא ראינו הרבה זמן והרמת כוסית בעבודה...

 אם ננסה לשלוף את אלמנט האוכל מהמשוואה החברתית, נגלה שהמפגש עשוי להיות תפל. מדוע? כיוון שאוכל משרת פונקציות שונות של רעב.   

אמא תרזה צוטטה פעם באומרה: "להיות לא רצוי, לא אהוב, שאיש אינו דואג לך וכולם שוכחים אותך... אני חושבת שזה רעב הרבה יותר גדול, זה עוני הרבה יותר גדול מאשר אדם שאין לו מה לאכול." בהתייחס לדבריה ניתן ללמוד שהעוני והרעב אינם בהכרח מתבטאים בצלחת ריקה, אלא בשולחן אוכל נטול סועדים.

אומרים שכל אדם מפתח בחייו רעב גדול לשלושה דברים - לאוכל, לאהבה ולביטחון. שלושתם מתערבבים אלו באלו והופכים ליחידה אחת המבטיחה שובע. במקרים רבים הרעב לאוכל הוא רעב לאהבה והרעב לאהבה הוא רעב לביטחון, וכאשר שולפים את אחד הפרמטרים מהמשוואה, תחושת החוסר תהיה גדולה. בהקשר זה, חיי החברה שלנו הם נסיון להשביע את שלושת הפונקציות הללו, וכאשר אדם נמצא בדיאטה או מקפיד על הרגלי אכילה בריאים, הוא עשוי למצוא שהדרך היחידה להשיל כמה ק"ג היא גם להשיל מספר מפגשים חברתיים.

היפה והיחפן

זוגיות ואוכל

כאמור, התפקיד של מזון במערכות יחסים משרת אלמנטים של שובע, והדבר אינו שונה גם במערכות זוגיות. ארוחות רומנטיות, לגימת יין לאור נרות, הליכה למסעדה - בדומה למפגשים חברתיים, גם זוגיות מוצאת הרבה עניין וטעם סביב שולחן האוכל.

כשגבר ואישה אוכלים ארוחה משותפת, פירוש הדבר שהם לא רק צורכים יחד קלוריות, אלא חולקים הנאה רב-חושית משותפת.

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קורנל, נמצא כי אם יש דבר שיכול לעורר קינאה במערכת יחסים בין בני זוג, זה אם אחד מהם יסעד את ליבו עם האקס או האקסית. אומנם במחשבה ראשונה הממצא הזה נשמע קצת מופרך, אבל אם לאוכל אכן יש ערך תזונתי ורגשי גבוה, אין זה מפתיע שהוא נחשד כמעורר רעב ומעורר קינאה.    

זו לא בהכרח האינטראקציה עם האקסית שמעוררת קינאה, מדגישים החוקרים, אלא האינטראקציה הכרוכה במזון. במחקרם כתבו החוקרים; בחברה שלנו זה גם אופנתי וגם מקובל לאכול עם אדם אחר ארוחת צהריים או ארוחת ערב, כאשר בדרך כלל הדבר נפוץ בקרב עמיתים לעבודה, בני משפחה וחברים. אך למרות שמדובר בעניין שבשיגרה, אכילה משותפת יכולה גם להיות מאוד אינטימית.

לצורך המחקר, נאספו 79 סטודנטים לתואר ראשון שנמצאים בקשר זוגי. הם נשאלו כיצד היו מרגישים אם בני הזוג הרומנטיים שלהם היו משתתפים במגוון פעילויות עם האקסים, במשך שעה. הם התבקשו לדרג את תשובותיהם מ-1 עד 5: כאשר 1 ציין "בכלל לא מקנא" ו-5 ציין "מקנא מאוד". לצורך העניין, המשתתפים קיבלו מגוון אינטראקציות אפשריות, כמו למשל: תכתובת אלקטרונית, שיחת טלפון, כוס קפה בצהריים, כוס קפה בערב וארוחה משותפת בזמנים שונים של היום. בהמשך, החוקרים ביקשו מקבוצת הביקורת, לציין איך לדעתם החבר הכי טוב שלהם מהקבוצה הראשונה יגיב אם הפרטנר שלו או שלה, יעסקו באחת מהאינטראקציות הללו עם האקס.

תוצאות המחקר הראו מגמה ברורה, ולמרבה הפלא אחידה בין גברים ונשים; תכתובת אלקטרונית נחשבת לאינטרקאציה הכי פחות מאיימת, אחריה בדירוג נמצאת שיחת טלפון וכוס קפה. ובמקום הראשון, ברוב קולות, סומנה ארוחת הערב המשותפת כטריגר מעורר קינאה. תוצאות המחקר מראות שלמזון יש השפעה חזקה על האופן בו אנו רואים ומגדירים זוגיות ואינטימיות. בין אם נודה בזה או לא, הרי שבכולנו כנראה מכונן הפחד שעם האוכל - יבוא התיאבון!

פתגם ספרדי מפורסם אומר ש"הקינאה היא רזה בגלל שהיא נושכתאבל אף פעם לא אוכלת". בבואנו לבחון האם יש הצדקה לקינאה, אולי מוטב שנערער בפתגם זה.

רובינו חיים ואוכלים מבלי לתת את הדעת עד כמה משמעותי הוא כל ביס; לא רק לצריכת הקלוריות ולבריאות, אלא לכל מערכות היחסים שלנו. פעולת האכילה הפכה לעניין שבשגרה ונדמה שאיננו מתייחסים אליה כאלמנט שעשוי לחזק, להחליש או להאיר על מערכות היחסים שלנו בתוך המשפחה, עם מעגל החברים ובני הזוג הרומנטיים. אבל כשחושבים על זה לעומק הרי שזה נראה פתאום די טבעי – שכשאדם פותח שולחן הוא בעצם פותח את הלב. 

 

מקור תמונות: FreeDigitalPhotos.net

חיברה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: