על נימוס אמיתי

למילה נימוס יש משמעות רחבה. יש אלה החושבים על נימוס ומדמיינים אמירת 'תודה' 'בבקשה' ו'סליחה'. יש החושבים שמדובר בזיוף לשמו, ואנשים 'נימוסיים' זו דרך אחרת לכנות אנשים צבועים, אשר משתמשים בנימוס כדרך להרחיק מעצמם אנשים אחרים ולזייף חביבות. יש המייחסים נימוס כדרך של העדה האשכנזית להיות גסת רוח, כאשר מילות הנימוס נאמרות בקור וחוסר סבלנות, הטון נוגד את התוכן.

אך נימוס אמיתי הוא הרבה יותר משימוש בשפה. נימוס אמיתי מגיע מהערכים שלנו, מהאידיאלים שלנו כבני אדם ומההתנהגות שלנו כלפי אחרים. נימוס אמיתי אינו נחלתם של האשכנזים או הספרדים או כל עדה אחרת, אין עדה מנומסת יותר מהשנייה. ההבדלים בנימוס ניכרים בין אינדיבידואלים, בין איש לאחיו ואישה לאחותה.

מהו נימוס אמיתי?
נימוס כפי שהיה פעם, כלל איתו הוראות מסוימות להתנהגות שמכבדת את הפרט, מכבדת אחרים ומכבדת את החברה.
 

נימוס כלפי מבוגרים והורים:
בעידן בו אנו רואים את התמוטטות התא המשפחתי והפער הולך וגדל בין הדורות, חשוב יותר מאי פעם לשמר את הערכים שעוד יש לנו, ולתת כבוד למבוגרים מאיתנו ולהורינו. בכדי להיות מנומסים, עלינו להבין קודם שחיי האדם המבוגר אינם קלים, ולהבין כמה קשה להם לעיתים להתנהל יום יום בלי עזרה, לסחוב קניות בגב כואב, לעמוד בתור ברגליים דואבות, להתמודד עם בעיות ודאגות רפואיות.
אם תרצו להיות מנומסים באמת, עזרו לבני הגיל המבוגר. אם אתם רואים זקנה עם שקיות, הציעו לה עזרה. רוב הסיכויים שהיא תדחה את עזרתכם, אך אם תשאלו גם ביום הבא, לבסוף תסכים, ואתם אלה שזכיתם למצווה כתוצאה מכך. אם יש זקן מבולבל באוטובוס, עזרו לו להגיע ליעדו, אם בעצות או בליווי. יום אחד גם אתם תחיו בגוף עייף וכואב, וכשזה יקרה, בואו נקווה שיהיו צעירים מנומסים ברחוב.

היו מנומסים כלפי הוריכם בכך שתכבדו את המעמד שלהם כהורים. הקשיבו בכובד ראש לעצתם גם אם אתם סבורים שאתם כבר יודעים את התשובה או שהם כבר אמרו זאת בעבר. גם אם אתם צודקים או יודעים, מן הנימוס לחשוב על המקום ממנו מגיעה העצה - רצון ההורה להועיל שוב לילדו וללמד אותו משהו נוסף על העולם. כשאנו מבינים שהכל בא מאהבה ודאגה, יותר קל לשבת בסבלנות, להקשיב, ולהודות להם על האכפתיות. נצרו את זה, הוריכם לא יהיו שם לנצח, והאהבה שהם נותנים לכם נדיר שתגיע ממקורות אחרים.

אם ההורה שוגה, נסו להסביר לו את ההיגיון העומד מאחורי דבריכם לפני שאתם פורצים בצעקות והעלבות. נסו להיות כנים, להודות להם על העצה ולומר את שעל ליבכם. רוב ההורים רק רוצים למנוע מכם צרות. כמובן שאם לא יקשיבו, היו מנומסים אף יותר - אל תספרו להם דברים שהם לא ממש רוצים לדעת.

 נימוס כלפי זרים:
מרוב אנשים, קשה להיות מנומס לעיתים. קהלים של אנשים נוטים לעצבנות וגסות רוח. תושבי הערים הגדולות מזמן למדו להתעלם מבני אדם אחרים, בכדי להימנע מהטרדות ומצבים לא נוחים. אך כולנו בני אדם, כולנו חיים במקום אחד וחברה אחת. רובנו גם חולקים דת, היסטוריה ומסורת, גם אם פרצופינו זרים זה לזה.
להיות מנומס כלפי זרים משמעו לא להיות חסר סבלנות וגס רוח כשהם פונים אלינו לעזרה. להיות מנומס אומר לנסות לעזור להם, ולעיתים אף להציע את העזרה לפני שהתבקשה. אם אתם רואים תיירת שמסתובבת בפנים מתוסכלות עם מפה ומציצה לכל עבר, עצרו ושאלו אותה אם היא צריכה הכוונה. להיות מנומס אומר גם להכיר בעובדה שכולנו בני אדם, שאנו חיים בקהילה ושאנו דומים יותר משאנו שונים. להיות מנומס באמת, זה אומר לעזור גם לעמים אחרים - לנוצרים, מוסלמים, וכל אדם הזקוק לעזרה.
 

נימוס בין לקוחות ומוכרים:

לעיתים קרובות אני נתקל בחוסר נימוס, אך הוא מופגן במיוחד ביחס בין לקוחות למוכרים בחנויות ונותני שירות. לפעמים נראה לי כי הלקוחות והמוכרים דרוכים כמו ממתינים לכל סימן של חוסר סבלנות או אגרסיביות מהצד השני, ומציידים עצמם עוד מראש בתגובות מעליבות, כעס ואדישות מכוונת. נימוס בין לקוח למוכר משמעו כי הלקוח מנסה להבין את המצב בו המוכר נתון. אם לוקח זמן למוכר להביא לכם את המוצר או השירות שביקשתם - מהי הסיבה? האם המוכר עומד ומעשן סיגריה באדישות או מפטפט עם ידידה בטלפון, או שמא הוא עסוק בדברים אחרים ולוקח לו זמן להתפנות?  על הלקוח להפגין מעט סבלנות ולתת למוכר להנות מהספק לפני ששופטים אותו כעצלן או אדיש. חכו לתורכם והזכירו לו מדי פעם שאתם מחכים, מבלי לצעוק או להראות כעס. חשבו על כך שהמוכר קרוב לוודאי מתעסק רוב היום עם לקוחות המפגינים חוסר סבלנות וכעס, ואולי משום כך הגישה שלו כבר בוטה. אם ננסה להפגין מעט יותר סבלנות והבנה, קרוב לוודאי שחיי המוכרים יהיו קלים יותר, וכתוצאה מכך גישתם תשתנה גם היא, וחווית הקניה תשתפר.

מכאן עולה, כי נימוס אמיתי בא מהבנה כנה של המצב בו נתון האדם השני, מבלי לשפוט מיד את אופיו (הוא עצלן וגס רוח), אלא קודם לנסות לזהות סיבות חיצוניות להתנהגות (הוא עבד כל היום ועתה כבר עייף ומצוברח). נסו לתת למוכרים כמה מילים טובות, להודות להם, לפטפט מעט ולהביע עניין במצבם.

נימוס כלפי עובדים:

רק משום שאדם עובד עבורנו, לא אומר שכללי הנימוס לא חלים עלינו. העובדים שלנו הם בעצם שותפים עסקיים הנותנים לנו שירות עבור תשלום. אין הבדל בינם לבין נותני שירות אחרים חוץ מהעובדה שאנו משלמים להם באופן קבוע, נותנים להם הוראות ספציפיות ואחראים לשלומם כשהם עובדים עבורנו. מתוך נימוס אמיתי, יש לתת להם להנות מהספק על הטעות הראשונה, להיות סבלניים ולהימנע מלהפעיל לחץ אם הוא לא חיוני למשרה. אם הלחץ הוא חלק מהעבודה, נסו להפעיל אותו בדרך חיובית ולא שלילית, להימנע מלאיים בפיטורים, ובבקשה - הימנעו מיצירת סביבת עבודה עוינת. זכרו, אנשים אלה מבלים את רוב יומם בעבודה, ורואים את המשרד יותר מאשר את המשפחה. זהו החלק הגדול ביותר ביומם, ואם הוא הופך להיות חלק מלחיץ, קצר סבלנות וגס רוח, חייהם הופכים לקשים ביותר. אל תעשו לעובדיכם מה ששנוא עליכם.

 נימוס כלפי בני זוג:

לעיתים אנו הכי לא מנומסים דווקא לאלה הקרובים אלינו ביותר, ולמרות שהם מבינים ומכירים באהבתנו, עדיין חוסר הנימוס עשוי לשבש מערכות יחסים ולהפוך את ההתנהלות היומיומית לחוויה בלתי נעימה. חוסר נימוס כלפי בן זוג יכול להתבטא בהתבכיינות וביקורת כלפי מעשים שונים, מבלי לתת לבן הזוג להנות מחמת הספק או לשאול על המניעים למעשיו. חוסר נימוס הוא לקחת את בת הזוג כמובנת מאליה, לשכוח את העובדה כי בחרה בך, ולקבל את המצב הקיים כאילו תמיד היה ותמיד יהיה. חוסר נימוס הוא לא להתחשב בתחביביה, לא לנסות לענות על צרכיו או אי מוכנות להקריב מעצמנו כדי שלהם יהיה טוב יותר.

נימוס כלפי בן הזוג משמעו לנסות להבין את המחשבות העומדות מאחורי הפעולה, לתמוך בהם, לתת להם לנוח כשהם עייפים. זה אומר להקריב מזמננו ומרצנו כאשר להם אין. נימוס אמיתי, כפי שציינתי, בא מהבנה, סבלנות, והרצון לעזור לזולת. למי חשוב יותר לעזור אם לא לבן או בת הזוג שלכם?

אציע סיכום במילים הבאות: נימוס זו מילה. מעשים הם כל מה שמשנה. נימוס אמיתי מגיע מבפנים ומייצג את הכבוד שלנו לעצמנו. אם אחרים מתייחסים אליכם בחוסר נימוס, הם רק גורעים מכבודם, ולא יעזור לאיש מכם לרדת ברמה. שמרו על כבודכם ועל נימוסים טובים, ואתם תראו כמה מהר הסביבה תפנים ותתייחס אליכם בהתאם. כבוד גורר כבוד, ונימוסים אמיתיים הם דבר חיוני וחשוב בחברה הומה בני אדם כמו שלנו.

חיבר: שי קוריצקי