בדיחות בנושא אמסטרדם עוגיות

שתי דתיות יצאו לבית הכנסת שלהן כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה הרבנית-מתמטיקה, ושל השנייה האדמורית-היגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מבית הכנסת. אמרה האדמורית-היגיון לחברתה: "האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?" הרבנית-מתמטיקה: "כן. תמהני מה הוא רוצה." האדמורית-היגיון: "ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!" הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?" האדמורית-היגיון: "הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!" כעבור כמה דקות אמרה הרבנית-מתמטיקה: "זה לא עובד!" האדמורית-היגיון: "כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד - גם הוא הגביר את קצב הליכתו!" הרבנית-מתמטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!" האדמורית-היגיון: "הדבר ההגיוני היחיד הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!" האיש החליט לעקוב אחרי האדמורית-היגיון. הרבנית-מתמטיקה הגיעה לבית הכנסת, והייתה מודאגת מאד לגבי מה שעלה בגורלה של האדמורית-היגיון. כעבור זמן מה הגיעה האדמורית-היגיון, קצרת נשימה וסמוקה. הרבנית-מתמטיקה: "תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!" האדמורית-היגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי." הרבנית-מתמטיקה: "כן, כן, אבל מה קרה אז??" האדמורית-הגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה." הרבנית-מתמטיקה: "נו, ואז??" האדמורית-היגיון: "ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!" הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! ומה עשית?" האדמורית-היגיון: "עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי." הרבנית-מתמטיקה: "אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?!?" האדמורית-היגיון: "האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו." הרבנית-מתמטיקה: "הוי, לא!! ומה קרה אז?" האדמורית-היגיון: "מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! בחורה ששמלתה מופשלת מעלה, רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!"

יום אחד בעל חנות פרחים הגיע להסתפר.בסיום שואל את הספר: "כמה אני חייב לך?" אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". בעל חנות הפרחים הודה ועזב את המספרה. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה ואגרטל מלא בפרחים. מאוחר יותר באותו היום הגיע למספרה פרופסור. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". הפרופסור הודה לספר והלך לו לדרכו. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה ומספר ספרים ביניהם "איך להצליח בעסק קטן" ו "הדרך אל האושר". אחרי כן הגיע למספרה שוטר. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". השוטר יצא שמח לדרכו. למחרת בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה וחבילת עוגיות טריות. ואז הגיע חבר כנסת להסתפר. ברגע התשלום אומר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, לא גובה כסף". הח"כ יצא שמח לדרכו. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה מצא הספר... 15 חברי כנסת ממתינים לתספורת חינם!!

מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"

מהנדס, רפתן, קונדיטור ופקיד מס הכנסה נפגשו כדי להשוויץ ביכולות של החתולים המדהימים שלהם. המהנדס שאירח את החבורה בביתו היה הראשון להדגים את הכישרון של חיית המחמד שלו. "לימדתי את החתול שלי טריק שקשור לעבודה שלי", הוא הסביר, "פיתגורס, ציור!" כתגובה חתולו של המהנדס הרים עיפרון בפיו וצייר על חתיכת נייר מרובע, משולש ועיגול מושלם. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים. "זה כישרון שרטוט נחמד, אבל אני חושב שהחתולה שלי יותר מוכשרת", אמר הרפתן, "גם אני לימדתי אותה משהו שקשור לעבודה שלי - בוץ, חלב!" כתגובה החתולה של הרפתן זינקה למטבח וחזרה עם כוס חלב מלאה עד הקצה, אותה היא הגישה לבעלים שלה בלי לשפוך טיפה אחת. גם במקרה הזה כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד. "זה כישרון איזון נחמד, אבל אני חושב שהחתול שלי יותר מוכשר", אמר הקונדיטור, "גם אני לימדתי אותו משהו שקשור לעבודה שלי - שוקו, עוגיות!" כתגובה החתול של הקונדיטור זינק למזווה, שם הוא החל לפתוח את כל הארונות עד שמצא חבילת עוגיות, פתח אותה והביא לכל אחד מארבעת האנשים צלחת עם עוגייה. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד מאוד. שלושת המשתתפים פנו לפקיד מס ההכנסה ושאלו אותו האם החתול שלו יכול לעשות טריק יותר מורכב ומרשים מזה. "לא תאמינו", הוא אמר להם, "אבל גם אני לימדתי את החתול שלי משהו בהשראת העבודה שלי - ביורוקרטיה, לעבוד!" כתגובה החתול הרביעי התמתח באיטיות ואז השתין על הציור, שתה את כל החלב, אכל את כל העוגיות, ליקק את עצמו 2 דקות ואז הלך לישון...