#1 נערה עם עגיל פנינה (1666-1667)
אין ידועה יותר מהיצירה הזו של ורמיר, אשר כיום מוצגת בגלריה של מוזיאון מאוריצהאוס בהאג שבהולנד. זהו ציור בצבעי שמן על בד קנבס שמציג דיוקן של נערה הפונה אל הצופה במעין פרופיל, על ראשה טורבן או מצנפת, והיא עונדת עגיל גדול. זוהי הדמות היחידה שצייר ורמיר כל כך מקרוב, והוא נמכר במכירה פומבית ב-1881 בעבור סכום נמוך מאוד - שני גילדן ו-30 סנט (בערך כ-25 אירו נכון להיום).
#2 נוף העיר דלפט (1658-1660)
גם ציור השמן הזה מוצג כיום במאוריצהוס שבהאג, ועבורו השתמש ורמיר בטלסקופ הפוך כדי לצמצם את הנוף הפנורמי של העיר למקטע מסוים, זאת בניגוד לשימוש הפופולרי שהיה באותה תקופה לקמרה אובסקורה כדי להשיג תוצאה דומה. המבנים מופיעים פה פעמיים בזכות השתקפותם במי הנמל, וזהו הציור האחרון של האמן שבו נעשה שימוש בצבעוניות עשירה ומלאה שכזו.
#3 ישו בבית מרתא ומרים (1654-1655)
ציור השמן הזה מוצג כיום בגלריה הלאומית של סקוטלנד באדינבורו, וזוהי אחת היצירות המוקדמות של ורמיר וגם היחידה שלו שעוסקת בסיפור מכתבי הדת. בציור רואים את מרים יושבת למרגלותיו של ישו ומאזינה לדבריו, בעוד שאחותה מגישה לו אוכל, ומפניה ניכר כי היא לא מקשיבה לדבריו. בולטים כאן הצבעים אדום וחום שאופייניים ליצירותיו המאוחרות יותר של ורמיר.
#4 כוס היין (1660)
בציור השמן הזה רואים אישה יושבת וגבר עומד, אשר שותים יין בסביבה פנימית. האישה השותה מכוס לקוחה ישירות מהציור ״חצר הולנדית״ של פיטר דה הוך, אולם בניגוד לאותה יצירה, כאן ההתרחשות היא בחלל פנימי, אשר אלגנטי אף יותר מהחלל החיצוני שמתואר בציורו של המאסטר של ורמיר. ככל הנראה מתוארת כאן סצנת חיזור, כשהאישה רוקנה את הכוס שהיא אוחזת ונראה כי הגבר חסר סבלנות למזוג לה עוד.
#5 הרחוב הקטן (1657-1661)
ציור השמן הזה מוצג במוזיאון רייקסמוזיאום שבאמסטרדם והוא מציג רחוב קטן ושקט שהיה מראה נפוץ בערים ההולנדיות של אותה תקופה. זהו אחד משלושת הציורים היחידים של ורמיר שמציגים את העיר דלפט, והוא נחשב לאחת העבודות החשובות ביותר שלו, כשהוא הצליח בו ליצור תיאור מדויק ומציאותי להפליא בעזרת מספר מצומצם יחסית של צבעים. חוקרי אומנות גילו כי הנכס שמצד ימין היה שייך לדודתו של ורמיר.
#6 הקונצרט (1664)
ציור השמן הזה הוצג בעבר במוזיאון איזבלה סטיוארט גארדנר בבוסטון, אך הוא נגנב משם במרץ 1990 במסגרת שוד האומנות הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה״ב, ומיקומו הנוכחי אינו ידוע. הציור מתמקד ב-3 דמויות, האחת מנגנת בצ׳מבלו, השנייה שרה, והשלישית – הגבר – יושבת עם הגב אלינו וככל הנראה מאזינה לשירה, אולם סברה אחרת טוענת כי מדובר במורה למוזיקה. בעקבות תנאי צוואתה של האישה שהורישה למוזיאון את היצירה, אין להציג יצירות אחרות במקום פרט לאלו שהורישה, ועל כן כיום יש מסגרת ריקה במקום שבו היה הציור הזה בעבר. גניבת היצירה מתוארת בסרט תעודה משנת 2006 בשם ״גנוב״ (Stolen) והשווי שלה כיום מוערך ב-200 מיליון דולר.
#7 נערה עם כובע אדום (1669)
בציור השמן הזה רואים אישה צעירה שמזכירה במעט את התנוחה של ״נערה עם עגיל פנינה״, אולם הרקע כאן הרבה יותר מפורט מאשר הרקע השחור שבציור הידוע. הפה שלה מעט פתוח והפנים שלה סמוקות ומקבלות אור מצד ימין – תכונות שאינן אופייניות ליצירותיו האחרות של ורמיר. בדיקות שנעשו על היצירה בעזרת טכנולוגיות עכשוויות גילו כי בתחילה ורמיר צייר גבר עם כובע רחב שוליים, ולאחר מכן הוא הפך אותו לאישה.
#8 אומנות הציור (1665-1667)
ציור השמן הזה נקרא גם ״אלגוריה על הציור״, מכיוון שכך מומחי אומנות פירשו אותה. זוהי היצירה הגדולה והמורכבת ביותר של ורמיר, כשרוחבה הוא 100 ס״מ וגובהה הוא 120 ס״מ. נהוג לחשוב שמדובר בפורטרט עצמי של האמן, על אף שפניו של הצייר אינן נגלות אלינו. יש דמיון רב בין דמות האישה לבין זו המתוארת בציור ״נערה עם עגיל פנינה״, ויש המאמינים שזוהי לא אחרת מאשר מריה – בתו הראשונה של ורמיר.
#9 האלגוריה של האמונה (1670-1672)
ציור השמן הזה מוצג במוזיאון המטרופוליטן לאומנות שבמנהטן, ויחד עם ״אומנות הציור״, אלו הן שתי היצירות היחידות של ורמיר שנופלות תחת קטגוריית ״ציורים היסטוריים״ בהיררכיה של הז׳אנרים, על אף שבשתיהן יש קומפוזיציה בחלל פנימי. היצירות האלה חולקות מספר מאפיינים, כשנקודת המבט של הצופה היא כמעט זהה, ומצד שמאל רואים וילון עשיר בצבעים אשר מוסט וחושף את הסצנה שמולנו.
#10 מוזגת החלב (1658)
לציור השמן הזה יש עוד שמות רבים בעברית, ביניהם ״החלבנית״, ״הרפתנית״ ו״יוצקת החלב״, והוא מוצג ברייקסמוזיאום שבאמסטרדם, כשזו אחת היצירות המוכרות ביותר של המוזיאון. ורמיר מתאר כאן סצנה מחיי היום-יום במסגרת אחת מהפעמים הראשונות שבהן הוא בחר להציב דמות בודדת אחת בתוך חלל סגור. באותה התקופה עוזרות הבית היו מוצגות ביצירות אומנות כנשים מסוכנות שמנסות לפתות גברים, אולם ורמיר בחר להציג אותה באופן מכובד. על יצירה זו כתבה המשוררת הפולניה ויסלבה שימבורסקה שיר, שקראה לו ״ורמיר״:
כָּל עוֹד הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהָרַיְקְסְמוּזֵיאוּם
מוֹזֶגֶת יוֹם אַחַר יוֹם
חָלָב מִכַּד לִקְעָרָה
בִּדְמָמָה וּבְרִכּוּז מְצֻיָּרִים
הָעוֹלָם אֵינוֹ רָאוּי
לְקֵץ הָעוֹלָם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: