זאת בסך הכל העיר ה-16 בגודלה בארה"ב, שבה קצת פחות מ-900 אלף תושבים ושטחה 121 קמ"ר – אך נדמה שבלי קשר לכך, סן פרנסיסקו היא מהיעדים התיירותיים האהובים והמובילים ביותר שיש באמריקה הצפונית, ולצד לוס אנג'לס היא גם יעד הטיולים הפופולארי ביותר באזור החוף המערבי של ארה"ב ומדינת קליפורניה. לא רק מיליוני תיירים נלהבים מציפים את סן פרנסיסקו מדי שנה (כולל גם את אריק איינשטיין, שכתב ושר את המילים האלמותית "יושב בסן פרנסיסקו על המים"), אלא גם עובדי תעשיות הטכנולוגיה והיי-טק מכל העולם, שמגיעים אל העיר מעצם היותה אחד המרכזים הטכנולוגיים הגדולים בארה"ב, הלוא הוא עמק הסיליקון. אז בין אם אתם נוסעים לסן פרנסיסקו לטיול משפחתי נחמד ומהנה, כדי לבקר חברים או מכרים החיים שם, או אפילו כדי לעבוד ולעשות בה עסקים – כדאי שתכירו את 10 האטרקציות והיעדים התיירותיים שאתם פשוט לא יכולים להחמיץ בה, והם הסמלים הגדולים והיפים ביותר שלה.
בגודל של 20% יותר מהסנטרל פארק בניו יורק ואייקוני לא פחות ממנו – אסור לכם לפספס את פארק שער הזהב, שכולל יותר מ-4 קמ"ר של גבעות מוריקות, שדרות עצים, גנים נסתרים ופנינות חן שטמונות בשטחו. זוהי הריאה הירוקה של העיר, המשתרעת מאזור הפאנהנדל של העיר – השטח הארוך וה"רזה" של הפארק, ששימש בעבר לחקלאות ניסיונית – ועד לחוף אושן, בקצהו השני. האטרקציה הנפלאה הזו נוסדה בשנות ה-60 של המאה ה-19 במטרה להוות תחרות ישירה לסנטרל פארק בניו יורק, וכיום מושכת אליה 13 מיליון מבקרים בשנה. היא מכילה בתוכה אין ספור אטרקציות כמו גם גן תה יפני מרהיב, חממת פרחים שנחשבת לאחת מן החממות הגדולות בעולם, חורשת הנצחה לנפגעי מחלת האיידס ועוד.
אם אתם כבר נמצאים בקצה המערבי ביותר של ארצות הברית ורוצים לקפוץ למזרח הרחוק ולסין – הגיעו אל הצ'יינה טאון של לוס אנג'לס, "המובלעת" הגדולה, הוותיקה והמפותחת ביותר של מהגרים סינים מחוץ לאסיה. השכונה הזו, המשתרעת בין שדרת גרנט וסטוקטון, משמשת כבית לקהילה סינית משגשגת, וכוללת שפע של חנויות, מסעדות ושלל מבנים ובניינים שמאחוריהם סיפור חיים והיסטוריה מרתקים. היכנסו לצ'יינה טאון דרך שער הדרקון המקושט, בפינת רחוב בוש ושדרות גרנט ושוטטו בין הסמטאות הססגוניות של השכונה – כולל בסמטת רוס, שבה תמצאו את "מפעל עוגיות המזל שער הזהב" ואת וויברלי פלייס – מתחם מבנים יפהפיים, ביניהם המקדש הטאואיזם טין-האו. אם אוכל סיני הוא מן האהובים עליכם, תוכלו כמובן למצוא פה שפע בלתי נגמר של מסעדות המגישות מן המיטב של המטבח האקזוטי הזה.
אם ראיתם את אחד מן הסרטים או הסדרות שהופקו על כלא אלקטרז, שנודע כאחד מבתי הסוהר המפורסמים בעולם, ואתם חוששים לבקר במקום מלא בפושעים ובעבריינים המסוכנים ביותר – אז ראשית כל נרגיע אתכם ונספר לכם שכבר יותר מ-55 שנים המקום הזה לא משמש כבית כלא ושכיום הוא בכלל אתר תיירות פופולרי. בימים שעל האי הזה עמד ופעל אותו בית סוהר ידוע לשמצה, בין 1934-1963 (אחרי שבעבר שימש כמתקן כליאה של צבא ארה"ב), נכלאו בו טיפוסים כמו אל קפונה ורוברט פרנקלין סטראוד שכונה "איש הציפורים" והתפרסם בזכות סרט שנעשה עליו. במשך 29 שנות קיומו לא נרשמה באלקטרז כמעט בריחות של אסיר, עקב השמירה הקפדנית עליו ותנאי הסביבה שלו, שלא ממש מאפשרים להשלים משימת הימלטות בהצלחה. כאמור, היום זהו אתר תיירותי שנערכים בו סיורים שונים, שביניהם תוכלו לבחור לפי רצונכם; בין יתר האפשרויות כאן ניתן לקחת סיורים פרטיים שיובילו אתכם לאזורים הפחות מתוירים של האי, או את "סיור הלילה" שמאפשר לכם חוויה אינטימית, אך היא מותאמת לבעלי לב חזק יותר.
רציף הדייגים של סן פרנסיסקו הוא מקום הומה אדם, בעיקר תיירים אך גם לא מעט מקומיים – שנוהרים לאזור, המכיל שפע של אטרקציות חינניות ומומלצות. הרציף הזה, שבמשך יותר מ-100 שנים שימש כמרכז הדיג של סן פרנסיסקו, הוא עודנו בית לשפע של מסעדות דגים ופירות ים, כמו גם לשלל מוזיאונים, חנויות מזכרות, בניינים היסטוריים שונים ונופים אייקונים של המפרץ הנשקפים ממנו. בין היתר תוכלו למצוא פה סניף של מוזיאון השעווה מאדאם טוסו, סניף של מוזיאון "ריפלי'ז תאמינו או לא", המוזיאון המכני ואת הפארק ההיסטורי הימי הלאומי סן פרנסיסקו שבו מוצגות ספינות משוחזרות מן המאה ה-19 וה-20. מזח 39 של הרציף ידוע כביתם של יותר מ-50 חנויות ומסעדות מומלצות במיוחד.
עוד אחד מפנינות הקסם האדריכליות המיוחדות של סן פרנסיסקו הוא היכל האמנויות הזה – מונומנט שנבנה בשנת 1915 עבור תערוכת פנמה-פסיפיק שנערכה בעיר, ובו הוצגו בזמנו תערוכות אומנות מיוחדות. מבנה ההיכל הוא מן היחידים ששרדו מאותה תערוכה לפני יותר מ-100 שנים, על אף שיש לקחת בחשבון שהוא שופץ לחלוטין בשנת 1965, מה שכמובן לא מוריד מיופיו או מייחודיותו. על שפת האגם שובה העין שבו הוקם ההיכל צמחו אקליפטוסים אוסטרליים שתורמים לאווירה הפסטורלית, יחד עם חיות בר רבות כולל ברבורים, ברווזים, אווזי בר, צבים ודביבונים שמצאו במקום את ביתם – כך שאפילו עריכת פיקניק במקום היא אפשרות נהדרת. בהיכל עצמו מוצגות עד היום תערוכות ותצוגות אומנות שונות, וניתן למצוא בו אולם תיאטרון המכיל כ-1,000 מקומות וכן מוזיאון אינטראקטיבי מהנה.
בראש הגבעה המשקיפה על סן פרנסיסקו אפשר למצוא את שכונת כיכר אלאמו המיוחדת – אזור שמאופיין באדריכלות ויקטוריאנית ששומרה כמעט לחלוטין, עם בניינים מיוחדים שמהווים כיום את מוקד המשיכה העיקרי של תיירים לשכונה הזו. אחד האזורים המפורסמים ביותר בכיכר אלאמו מצוי ברחוב שטיינר, אל מול הפארק המקומי – זוהי שורה של בתים בעיצוב ויקטוריאני שזכו לשם "הגברות המצובעות" ואם אי פעם ראיתם סרט או סדרה שבהם סן פרנסיסקו מככבת (או אפילו צפיתם בגלויה כלשהי של העיר) – יכולתם וודאי להבחין בבתים המרהיבים האלו. אמנם כתיירים לא תוכלו להיכנס לאף אחד מהם, מאחר ומתגוררים בהם אנשים פרטיים, אבל בהחלט תוכלו להתבונן במבנים ולצלם אותם מקצה הגבעה שבפינת הרחוב.
פה אמנם לא מדובר על מקום מסוים, אלא על אטרקציה נעה שהיא חווייה מומלצת לכל מי שמבקר בסן פרנסיסקו. בעיר משופעות עליות ומורדות כמו סן פרנסיסקו, מערכת קרונות הכבל שהוקמה כאן אי אז בשנת 1873, הייתה בעבר אחת מדרכי התחבורה היעילות ביותר, וגם אם כיום היא הפכה לאטרקציה תיירותית בלא מעט מובנים – היא עדיין נחשבת לסמל של העיר ובכל יום מתניידים בה כ-21 וחצי אלף נוסעים. מתוך 3 הקווים שפועלים כאן היום, ה-2 הפופולאריים הם כמובן אלו שמובילים לאזורי התיירות: קו פאוול-הייד ופאוול-מייסון, וגם לכם כאמור מומלץ לתפוס אותם לחוויית נסיעה יוצאת דופן. מעניין לדעת שבכל קרון של "הרכבת" הזו יכולים להיכנס 68 נוסעים, מחציתם בישיבה והאחרים בעמידה, וכי חלק מהקרונות הם ממש חד כיוונים – כך שבהגיעם לתחנה הסופית, מפעילי הרכבת נאלצים לסובב אותם ידנית כדי להכינם לנסיעה בכיוון ההפוך.
אם אתם רוצים לקבל תצפית יפה על כל אזור סן פרנסיסקו – על גשר הזהב העוצמתי ועל האי אלקטרז, הגיעו לשדה קריסי. המתחם הזה היה עד שנת 2001 היה מסלול המראה נטוש של הצבא האמריקאי ולאחר מכן הפך לאזור לשימור וזכה לתחייה אקולוגית מחודשת. בהגיעכם אל הפארק המטופח הזה תוכלו להתחיל לצעוד או לרכוב על אופניים לאורך שביל המשתרע לאורכו, לעצור בדרך כדי לצפות בגולשי העפיפונים, במשיטי הסירות והדייגים שמתקבצים במקום, ולהמשיך את כל הדרך עד לפורט פוינט – מבצר שנמצא על שפת החוף ושנבנה במהלך מלחמת האזרחים, אבל מעולם לא הופצץ או נהרס.
כעיר שמתגאה באחת משכונות הצ'יינה טאון המכובדות ביותר בארה"ב, כפי שכבר סיפרנו לכם קודם, אין זה מפתיע שגם המוזיאון לאומנות אסייתית של סן פרנסיסקו זוכה לשבחים מקיר לקיר. זהו אחד המוזיאונים החשובים בעיר והוא נפתח בשנת 1966 על בסיס אוסף שהגיע מאספן האומנות האמריקאי אוורי ברנדג', שהיה גם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי והציע לעיר סן פרנסיסקו את האומנות האסייתית שאצר כדי "לגשר על הפער שבין מזרח ומערב". על היסודות האלו, המשיך המוזיאון מאז פתיחתו לצבור עוד ועוד יצירות שמקורן באסיה, ועכשיו הוא מכיל אוסף רחב יריעה של פסלים, ציורים, כלי מלאכה, אבני חן חרוטות ושרידים ארכיאולוגים – המקיפים 6,000 שנות היסטוריה ומגיעים לכאן מיפן, קוריאה, סין, הודו, איראן ותרבויות נוספות מן המזרח התיכון והרחוק.
האם אפשר להיות בלוס אנג'לס ולדלג על גשר שער הזהב? ברור שבשום אופן לא – זה הרי הסמל האייקוני של סן פרנסיסקו ואחד המבנים המפורסמים והידועים בעולם. יותר מ-4 שנים לקח לבנות את גשר שער הזהב, שהושלם ב-1937 – והיה באותו הזמן הגשר התלוי הגדול בעולם, על 2,737 מטר אורכו ו-230 מטר גובהו, מה שכנראה עזר לו להפוך כל כך בקלות לאתר המזוהה ביותר עם מפרץ סן פרנסיסקו. הגשר הוא פרי יצירתו של המהנדס האמריקאי-יהודי ג'וזף שטראוס, שחבר לגורמים רבים אחרים כדי להרים את היצירה המורכבת הזו. אין דבר יותר שקט ונעים לעשות בעיר מלצאת להליכה על גבי הגשר, דבר שמתאפשר להולכי רגל בין השעות 5 בבוקר – ל-18:00/21:00 בערב (תלוי בעונה). כמובן שאפשר להציץ על הגשר המפורסם והאהוב מהרבה מאוד נקודות אחרות בעיר, אבל מה שבטוח הוא שכשאתם בסן פרנסיסקו, גשר שער הזהב הוא המקום שתשאפו להביט ולהתבונן בו, וכמובן להתפעם ממנו, לפחות פעם אחת.
מקור התמונות: canva.com, Levi Clancy, Images by John 'K'
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: