ראשי > טיולים וטבע > טיולים בארץ ובעולם

צאו למסע בממלכת החיות של אפריקה עם צילומיה הנהדרים של מטיילת ישראלית

עורך: דורון לרר

161

גודל גופן:

א א

בארצנו הקטנה אמנם יש טבע מגוון לרוב ובעלי חיים ממינים ומסוגים שונים – אך טורפים גדולים ויונקים עצומי ממדים באמת לא חיים כאן, ולמרות שחלקם הילכו פה עד לפני כמה מאות שנים כיום ניתן לראותם בישראל רק בגני החיות. לכן אם רוצים באמת להכיר את מה שנקרא בשפתנו "ממלכת החיות" האדירה המתקיימת בעולמנו, לא רק מאחורי סורג ובריח אלא בבית הגידול והמחייה המקורי שלה, צריך להדרים מכאן אל הסוואנות של אפריקה - וזה בדיוק מה שעשתה הדר מנור, צלמת בת 30 מפתח תקווה, שהגשימה חלום ישן והצטרפה לקבוצת צלמים נוספים במסגרת טיול בן 8 ימים אל שמורת הטבע "נדוטו" שבטנזניה. היא חזרה עם מלאי תמונות מדהימות ביופיין וגם הרבה סיפורים נפלאים, מתוכם אנו יכולים להבין לעומק את גודל החוויה ואת עושרה של ממלכת החי שהיא פגשה שם.

לחצו על התמונות על מנת לצפות בהן בגודל מלא

פנים אל מול פנים – לביאה אפריקנית גאה עם מבט שחודר אל תוך העיניים

"המפגש הראשון שלי עם הלביאות המרשימות לא איחר להגיע והוא קרה כבר ביום הראשון. בשמורה, כשירדנו אל אגם נדוטו, שם רבצה הלביאה שבתמונה, לצד אריה זכר. ברגע ששמתי לב לנוכחותה, ישר כיוונתי לעברה את המצלמה, מצפה לקצת 'אקשן' – שאמנם לא קרה, אך המבט החודר שהיא שלחה לכיווני בהחלט היה שווה את הציפייה ויצר תמונה עוצמתית במיוחד".

"סימבה שלי" – האריה המדהים הזה הוא התגשמות (כמעט) כל החלומות

"גור אריות, כפיר קטן שעושה את צעדיו הראשונים בעולם – זוהי התמונה שתמיד חלמתי לצלם. למרבה הצער, לא עלה בידי לתפוס אותה בטנזניה, אך האריה היפה שבתמונה שלפניכם הוא הדבר הקרוב ביותר להתגשמות החלום, מכיוון שכפי שניתן אולי להתרשם – מדובר באריה צעיר למדי, שאלו הם ימי בגרותו הראשונים. אני קוראת לה "סימבה שלי" על שם הדמות הראשית מהסרט המצויר המפורסם 'מלך האריות'".

זריחה בנדוטו - הצבעים של אפריקה מדברים בעד עצמם

"מאז ומתמיד בחופשותיי בחו"ל התרגלתי לישון על מיטה חמה בין 4 קירותיו של חדר מלון, עם מים זורמים בשפע. הפעם הכול היה שונה – את מחנה האוהלים שבו שהינו הקיפה רק יריעת בד, התקלחנו רק במי מלח והתנאים היו מעט שונים ממה שהכרתי עד כה. אך כל זה היה שווה כדי שנוכל לקום ב-5 בבוקר, לצאת מפתח האוהל, ולצפות בזריחה האפריקנית המדהימה, שדבר לא יישנה לצבעים שלה".

כחל לילכי – ציפור זעירה שופעת גוונים

"כמעט בכל מקום שלא מסתכלים אליו ברחבי נדוטו – הכחל הלילכי, ציפור קטנה וצבעונית להפליא, תופסת את העין ובמקרה שלי גם את עדשת המצלמה. ניתן למצוא את הציפור רבת החן הזאת בכל יבשת אפריקה, כשבקניה היא אפילו נחשבת לעוף הלאומי, ואין מצב שהמפגש איתה מקרוב לא יוליד תמונה נפלאה."

צילו של עוף הלבלר על רקע הזריחה

"בכל בוקר, כשהתעוררתי ליום חדש של צילומים ויצאתי מפתח האוהל – צבעי הזריחה הנהדרים שעלו על מרחבי האינסוף של נדוטו היו פשוט מפעימים. באחד מן הבקרים הללו, בעודנו מתחילים את הנסיעה בג'יפ אל עוד יום בשמורה, צדה את עינינו ציפור תמירה, שמה – כך גיליתי – הוא לבלר, שישבה על צמרתו של אחד העצים. באותו רגע ידעתי שמה שאני צריכה לעשות זה לתפוס תמונה שלה בסגנון סילואט (צללית). כיוונתי את העדשה – ולחצתי. התוצאה עלתה על כל דמיון – איזה אושר!"

צבוע רעב מביט לעבר שיירת אנטילופות החוצה את האופק

"בוקר בשמורה – צבוע שנקרה בדרכנו מושך עניין, והמצלמות מתחילות לתקתק. לפתע, עדר של אילנדים - מין האנטילופה הגדול ביותר שחי באפריקה - חוצה את האופק. באותו רגע נראה שגם הצבוע מבין שיש לו הזדמנות לארוחת בוקר עסיסית. הוא נעמד דרוך ומוכן להתקפה, וגם אנחנו נערכים לרגע ההתנפלות האכזרית, מתעדים כל שנייה ושנייה. עוברות דקות מספר, השיירה מתפזרת, ואנו מגלים שהצבוע שלפנינו כנראה לא מספיק 'אמיץ' כדי לתקוף, או שאולי מצפה לטרף אחר".

חיוכו של סרוואל – חתול הבר האפריקאי המסתורי

"אומרים שבחיים תמיד יש הפתעות, והתמונה הזאת היא בהחלט דוגמה לכך. כשנסעתי לאפריקה ידעתי שנראה נמרים ואריות לרוב, אך לא חשבתי שאפגוש שם חתולים קטני ממדים שכאלו. לכן הפגישה עם הסרוואל, זן חתולי בר ייחודי, לא הייתה צפויה מבחינתי. לא מדובר במראה נפוץ במיוחד – רוב הסרוואלים החיים באפריקה נוטים להסתתר ולהתרחק מבני האדם - אך דווקא זה שפגשנו לגמרי במקרה בשמורה, היה לא ביישן כלל ונאות להצטלם בשמחה. התמונה שלפניכם היא הפורטרט המועדף עליי מבין שלל תצלומיו."

אריה בוגר מזנק מעל לנהר

"שרשרת המזון בטבע האפריקני ברורה מן הרגע הראשון: חתולי הבר הם השולטים הבלעדיים – הציידים, הטורפים והקטלניים ביותר. אין איך להתחמק ממראות הצייד הללו, וגם אם בעיניים אנושיות נראה הדבר אכזרי, בסופו של דבר – זהו טבע העולם. עם זאת במקרה שלנו, האריה המרהיב שתפסתי בדיוק ברגע בו זינק אל צדו השני של הנהר המקומי, לא צד את הזברה שגופתה מונחת לרגליו, ואפילו לא לקח ממנה טעימה. אחרי הזינוק המרשים שמתועד כאן, הוא רק נעמד והשגיח על הסביבה - אולי בציפייה שבני משפחתו יגיעו ליהנות מהשלל."

כולי אוזן – שועל אוזנן מציץ ממחילתו

"בסוואנה האפריקנית, ממש כמו אצלנו בני האדם, יש חיות מוחצנות – כמו האריות והצ'יטות המסתובבים בשמורה בגאון, וחיות שיותר נחבאות אל הכלים, שמעדיפות את הפרטיות שלהן ומצאו את דרכיהן להסתתר בהצלחה. שועל האוזנן, שנקרא כך על שם אוזניו הבולטות אותן ניתן לראות בתמונה, הוא מן הסוג השני, הביישן, ואולי בגלל זה כשהצלחנו יום אחד לתפוס אותו מציץ מן המאורה שלו, הוא לא נראה הכי מרוצה."

קרקל - החתול האפריקני הביישן - מדגמן למצלמה

"את הדברים הטובים משאירים לסוף, כך תמיד אומרים, וזה נכון גם במקרה הזה, כשפגישתנו עם הקרקל - עוד אחד ממיני משפחת חתולי הבר האפריקאים שלא מפסיקה להפתיע – התרחשה ממש בסוף עוד אחד מימינו בשמורה, בדרכנו חזרה אל המחנה. את הטורף המיומן והזריז הזה לא פוגשים בדרך כלל בשעות האור, כי הוא יוצא לצוד בעיקר לאחר רדת החשכה, כך שניתן לומר שבמפגש המאוחר איתו, ממש מעט טרם שקעה השמש, בהחלט שיחק לנו המזל."

משפחת תנים שחורים ברגע של משחק

"אין כמו אימא! הכלל הזה נכון וידוע לא רק אצלנו, בני האדם, אלא בטבע כולו, ולמעשה הוא מוכח בתמונה הזאת. יכול להיות שבמבט ראשון טעיתם לחשוב שישנו כאן מעין מאבק בין כמה תנים חשופי שיניים, אך למעשה מדובר באימא המשחקת ומשתובבת עם שני גוריה הצעירים. את משפחת התנים החמודה הזאת פגשנו באחד מן הבקרים בשמורה, והיה נעים לראות כיצד הם נהנים יחדיו."

סוף המשחק! צ'יטה מסתערת על גור צבאים חסר מזל

"כמעט 4 שעות של המתנה נאלצנו לחוות עד שהמרדף המסעיר הזה – אחד משיאי האקשן של המסע, ללא שום ספק - התחולל מול עינינו, אך הציפייה השתלמה והמחזה החל במפתיע: מן הצד האחד גור צבי תומסון, בעל חיים קל רגליים שיכול לגמוע קילומטרים שלמים במהירות 90 קמ"ש. מן הצד השני - הצ'יטה האימתנית, שמהירותה עשויה להגיע ל-120 קמ"ש בסך הכל, אך יכולה לרוץ כך רק לאורך מספר מטרים בודדים. אז מי ינצח, הרץ למרחקים ארוכים או האצנית הזריזה? במקרה שלפנינו המהירות הכריעה את הכף, והצ'יטה סעדה לבסוף מן האייל חסר המזל."

פיל אפריקני בוגר סועד בחורש

"הפיל האפריקני הבוגר הוא מין בעל חיים בודד למדי, שנוהג להסתובב בסוואנה בחברת עצמו בלבד, בעוד שנקבות הפילים מסתובבות יחד עם הגורים בעדרים המגיעים לעד כ-30 פריטים. לכן, לראות לפתע את החיה עצומת הממדים הזאת - מין היונקים הגדול בעולם - מלחכת עשב לבדה לעת ערב, היה מכמיר לב, אך בה בעת גם מרגש. לבטח שמתם לב שאחד מחטיו של הפיל הזה חסר – זאת, ניתן רק לשער, קרה או בגלל נשירה טבעית, הנובעת מפאת גילו המבוגר, או אולי כי איבד אותה באחד מתוך הקרבות הרבים שמנהלים הפילים הזכרים זה בזה, במאבקי שליטה ודומיננטיות."

עדר ג'ירפות על רקע הרי הסרנגטי

"הסוואנה האפריקנית, כפי שוודאי כבר התרשמתם מהתמונות הקודמות, היא לרוב מישורית, גוונה צהבהב והנוף בה צחיח ויבש, כשהצמחייה היחידה הנראת באופק היא שיחי חורש נמוכים ועצים דלילי צמרת. לכן, ביומנו האחרון בטנזניה, כשהיינו בדרכנו אל מחוץ לשמורה והתקרבנו אל אזור הרי הסרנגטי, נדהמנו לגלות נוף הררי מדהים ביופיו ששונה לחלוטין ממה שהתרגלנו אליו עד כה. עדר הג'ירפות ארוכות הצוואר שעברו באותו רגע, על רקע ההרים הנישאים ומרבדי הדשא הירוקים, הרכיבו תמונה שאני מכנה בחיבה 'ג'ירפות בשוויץ'."