מי מתקשר טוב יותר - גברים או נשים?

התקשורת היא שפה בסיסית המשותפת לכולנו ולמרבה ההפתעה, ברובה היא כלל לא מילולית - לפי מומחים, כ-90% מכל תקשורת בין אישית, מבוססת על מסרים בלתי מילוליים המועברים באמצעות הבעות פנים, טון דיבור, קשר עין, תנועות גוף ומחוות עידוד. זה לא חדש שגברים ונשים מתקשרים אחרת, ובמקומות העבודה המודרניים, בהם שני המינים נדרשים לעבוד יחד, מתחוורים הבדלים עמוקים בדרכי התקשורת שלהם. השאלה המעניינת היא - מי מתקשר טוב יותר? 

מרחב אישי
מחקרים רבים שהתבססו על תצפיות שונות, מצאו כי נשים מרגישות בנוח לנהל תקשורת קרובה זו עם זו והן לא מרגישות שזו "פלישה" אל המרחב האישי שלהן. לעומתן, גברים לא חשים בנוח לנהל תקשורת קרובה עם בני מינם ועשויים להחשיב זאת "כפלישה טריטוריאלית". ייתכן מאוד והגישה הזו מבוססת על העובדה כי  גברים נוטים לדבר בקול רם מאשר רוב הנשים, כך שייתכן שזו הסיבה מדוע אינם חשים בנוח, או לחלופין בצורך, לנהל תקשורת קרובה.

צילום: Photostock                          צילום: Ambero

הבעות פנים

נשים הן הרבה יותר אקספרסיביות כשמדובר בהבעות פנים; הן משלבות הטיות ראש, גלגולי עיניים, הנהון, חיוך ומחוות חיוביות, בעוד שגברים בדרך כלל שומרים על ארשת פנים מאובנת. יכולת ההבעה הגבוהה של הנשים מאפשרת להן להיות מחוברות בצורה טובה יותר אל הרגשות שלהן ולהעריך בצורה מדויקת יותר ביטויי רגשות של אחרים.

בעוד שבסביבה מקצועית, התגובה האינסטינקטיבית של אישה, הכוללת הנהון או חיוך, יכולה להתפרש כהסכמה לרעיון, היעדר ההבעה של הגברים יכול להתפרש כחוסר הסכמה או מחלוקת. הפרשנות כמובן תלויה במין המפרש.

גברים מעדיפים גישה אגבית, בעוד שנשים לרוב יעדיפו גישה ישירה, חזיתית ובדרך כלל כזו המתנהלת פנים אל פנים. על פי רוב, נשים מגדירות את הגישה האגבית של הגבר כמרוחקת ואדישה, ואילו גברים מוצאים את הגישה הישירה של האישה ככוחנית.

צילום: basketman

גישה

באופן עקרוני, גברים נוטים להתייחס לתקשורת בין אישית כאמצעי לפתור באמצעותו בעיות ו/או להחליף מידע ונתונים, בעוד שנשים רואות בתקשורת אמצעי ליצור או לבטא אינטימיות רגשית.

על פי רוב, נשים מאמינות כי כל אחד ראוי להזדמנות שווה להשמיע את דעתו ולעומת גברים, הן מאזינות טובות מאוד, סבלניות ורגישות לרווחת האחר. גברים לעומת זאת, עשויים להשפיע לרעה על דינמיקה קבוצתית ולהטיל בה שררה.

צילום: Ambero

מגע פיזי

גברים מייחסים למגע פיזי ביטוי של אינטימיות מינית ואילו נשים מייחסות למגע פיזי ביטוי של קירבה, דאגה והזדהות, לכן הן מרגישות הרבה יותר נוח להחליף חיבוק או לאחוז ידיים עם אישה אחרת, בעוד שגברים נוטים להירתע מאמצעי ביטוי זה. לעומת זאת, כאשר מדובר במשחקי ספורט או מעמד של עידוד וחברותא, גברים לא ייחסו למגע הפיזי המוחלף ביניהם קונוטציה מינית. 

צילום: Photostock

קשר עין

נשים נוטות ליצור קשר עין הרבה יותר מהפעמים בהן גברים עושים זאת, כנראה לאור העובדה שהן מייחסות חשיבות רבה לרווחה הרגשית של האחר. גברים מרגישים פחות נוח ליצור קשר עין, גם במעגל העבודה וגם במעגל החברים.

צילום: Photostock

טון דיבור

בעוד שגברים נוטים לדבר בקול רם ולנהל שיח תמציתי, ענייני ואגבי, נשים מדברות בטון נמוך יותר ובצורה רגישה, תוך נטייה להרחיב בדיבור. הפער העצום באופן בו הם מנהלים תקשורת, גורם לא פעם לגברים לאבד סבלנות ולהפריע לנשים בזמן שהן מדברות. אין זה נובע בהכרח מחוסר התחשבות, כמו מתוך שתלטנות מוטבעת והתבוננות אחרת על האופן בו דברים צריכים להיאמר ולהיעשות. נשים נוטות לפרש התנהגות זו כדורסנית ומעליבה.

צילום: Ambero

סיכום ההיבטים הבלתי מילוליים מלמד שנשים, ברוב המקרים והנסיבות, הן הרבה יותר תקשורתיות מגברים. בעוד שיתרונם של גברים הוא בסיעור מוחות, פיתרון בעיות וניהול שיח ענייני, הרי שבמחוות הנלוות, ידן של הנשים (תרתי משמע) נמצאת על העליונה!