ְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי "פּוּרִים",
מִצְוָה לִזְכֹּר גַּם מְרוֹרִים.
עִם מְחִיַּת הָרָשָׁע,
יֵשׁ לִזְכֹּר וּלְהַזְכִּיר מֶה עָשָׂה.
יֵשׁ לִצְעֹק וּלְהַתְרִיעַ
וְקוֹל בָּרַבִּים לְהַשְׁמִיעַ,
חוֹבָה לִמְחוֹת וּלְגַנּוֹת
וְלִפְרֹעַ עִם הָרָשָׁע חֶשְׁבּוֹנוֹת.
לֹא לְאַפְשֵׁר לִנְדִיבוּת הַזְּמַן,
לְטַשְׁטֵשׁ אֶת מַעֲשֵׂי הָמָן.
לִזְכֹּר אֶת הָרֶגַע וְאֶת הַמָּקוֹם
וְלִזְכֹּר, שֶׁבָּרֶשַׁע יֵשׁ לִנְקֹם.
לִצְעֹק בִּמְלוֹא קוֹל הַגָּרוֹן,
וּלְהַזְכִּיר... מִי עָשׂוּ בָּנוּ פּוֹגְרוֹם,
לִזְכֹּר אֶת אוֹתוֹ זְמַן נוֹרָא
וְלֹא לְאַפְשֵׁר לוֹ, לַחְזֹר חֲזָרָה.
וְעִם הַזָּכוֹר לֹא נִשְׁכַּח
אֶת מִי שֶׁהָיָה לָנוּ כְּאָח,
יֵשׁ דֵּי מָקוֹם בְּלִבֵּנוּ
לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹהֲבֵנוּ.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת שֶׁעָשׂוּ לְךָ,
אַךְ גַּם אַל תִּשְׁכַּח אֶת לִבְּךָ!
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת הַמּוּסָר,
עָלָיו הַלֵּב הוּא הרָסָ"ר.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת רְדִיפוֹת הַיְּהוּדִים,
"לֹא תִּשְׁכַּח" גֶּטָאוֹת וּשְׁנוֹת נְדוּדִים.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת קוֹלָהּ שֶׁל תְּרוּמָה,
וְאַל תִּשְׁכַּח תּוֹרָתֵנוּ, כְּעַם לְדֻגְמָה.
ָנוּ כְּבָר לֹא עַם נָד וְנָע
יֵשׁ לָנוּ תּוֹדָה לָאַ-ל מֶדִינָה,
לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַנֶּאֱנָקִים בַּלָּאט,
וּלְנִרְדָּף לֹא נִשְׁכַּח, לְאַפְשֵׁר פֹּה מִקְלָט.
הָרֹאשׁ יִזְכֹּר וְיִמְחֶה,
הַלֵּב לֹא יִשְׁכַּח וְיַנְחֶה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: