maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מאיפה בא הביטוי הזה?


מה מקור המושג השגור בארצנו "טיפת חלב", למחלקה במשרד הבריאות העוסקת בבריאותם של תינוקות?
"טיפת חלב" הגיעה לישראל כתרגום משם המוסד האמריקני המקביל  “drop of milk"   ונכנסה לשימוש כבר בשנות העשרים של המאה העשרים. מקור השם הוא צרפתי: goutte de lait , כשם תחנה שהוקמה לראשונה בפריז בשנת 1890, וסיפקה חלב פרה מפוסטר לאימהות שלא יכלו להיניק. תחנה זו היוותה דגם לתחנות שהוקמו בעקבותיה ברחבי צרפת, בארצות הברית, באנגליה ובגרמניה.   לישראל היא הובאה בידי נשות הדסה. תחילה הובל חלב התינוקות על חמור בחוצות ירושלים. ביוני 1921 הוקמה "תחנת התייעצות לאימהות ולנשים הרות". בתחנות הייעוץ האלה הותקנו במטבח מכשירים פרימיטיביים לפיסטור החלב, הוא הפך לתחנה לחלוקת חלב לילדים נצרכים, וזכה לשם "טיפת חלב" על פי המונח האמריקני, המתורגם כאמור מצרפתית. בהדרגה הפך השם שהוקצה למטבח לשם התחנה ושירות הייעוץ כולו.
 
בפי כולנו שגור הביטוי "פרה פרה", שמשמעותו היא שלפני שקופצים לנושא הבא, יש למצות את הנושא הנוכחי. רוב האנשים מנסים לקשר את מקור הביטוי ל"נהרוג תורכי וננוח". על פי מה שלמדתי בקורס לספרדית נראה לי, שמקור הביטוי הינו בספרדית, שבה משמעות המילים היא "עצור! עצור!". מה דעתך?"
 "פרה" פירושו בספרדית אכן "עצור", אם כי הביטוי הכפול "פרה פרה" אינו מוכר.   מקור הביטוי הוא ככל הנראה בבדיחה ישראלית עתיקה: פר צעיר ופר זקן שוטטו באחו ונתקלו בעדר פרות. אמר הצעיר לזקן, בוא נרוץ, נבחר לנו כל אחד מבכירה נאה, ונעלה עליה. אמר הזקן: לא נרוץ, נלך לאט ונעלה על כולן, פרה-פרה.
 
מה מקור הצירופים "משעמם טיכו", "מכוער טיכו" ודומיהם?
"טיכו", נדבקת לתארים שליליים במשמעות "הכי גרוע". האגדה העממית קושרת את הביטוי לציירת אנה טיכו ולבית טיכו בירושלים, אבל "טיכו" מקורו בשורש ערבי שהשימוש בו היום נדיר. "טאכא" פירושו הוכתם בדבר רע, היה מעורב בעסקי שווא. "טַייכַ": קילל מישהו, הכתים במשהו מכוער, חיסל. "טיכָה" הוא טיפש וחסר דעת וערך. בטורקית, בעקבות הערבית, מצאנו את "טייך", שפירושו רע, נעשה רע,   ו"טיך" פירושה בורות. יתכן אפילו שהשורש מקורו בהינדית, שם נמצא שם התואר "תיכה" שפירושו חד, מכאיב ומעורר חוסר נחת וייאוש ואפילו, לצרכי סגירת המעגל, "חד ראייה". הו, דוקטור טיכו, מי יגול עפר מעיניך החדות.
 
מהו מקור הצבע הכחול בצרופים "סרט כחול" ו"ראש כחול"?
"סרט כחול" תורגם ישירות מהביטוי האנגלי-אמריקני blue movie . השימוש ב"כחול" במשמעות גס או לא מוסרי קיים באנגלית כבר מאות שנים, והוא מבוסס   על "החוק הכחול", סדרת חוקים בתחום המוסר שנחקקו   במאה השבע-עשרה בארצות הברית, בעיקר ביחס לצריכת האלכוהול. מקור השם לחוקים האלה מוטל בספק.   אולי בא מצבע הנייר עליו הודפס, אולי מהמילה הגרמנית blau  , שיכר, ואולי כקיצור של bloody law  , המתאר את אכזריות העונשים שתוארו בחוק. בראשית המאה ה-18 המילה  “blue”   קיבלה את המשמעות " rigidly moral ". ראש כחול הוא כנראה פיתוח ישראלי בעקבות השימושים הרחבים בעברית במילה "ראש" כביטוי לאופי ודרך מחשבה, אך באנגלית מוכר   “ blue nose ",   מישהו שדוגל בקוד מוסרי קפדני.
 
מהיכן הגיע השם   "תרנגול הודו", שבאנגלית   נקרא בכלל "טורקי"? ככל הידוע לי מקורה של החיה הנ"ל באמריקה.
תרנגול ההודו מקורו באמת באמריקה הצפונית. הופעתו האקזוטית הביאה לכך שבכל מדינה שאליה הובא נקרא על שם ארץ אקזוטית אחרת. לכן נקרא "טורקי" באנגלית, "דינדון" או "דינדה" (כלומר, ההודי) בצרפתית, "אינדיק", הודי, באידיש, "תרנגול הודו" בעברית, ו"דיכּ חבשי", דהיינו, תרנגול אתיופי, או "דיכּ רוּמי", כלומר, תרנגול יווני, בערבית. הנשיא הארי טרומן רצה לשמח בשנת 1949 את לב ראש ממשלת   טורקיה ושלח לו במתנה   "טורקי" ענק מבושל וארוז היטב לארמונו. הסולטן התקשה להבין את משמעות העובדה שנשלחה לו ציפור מתה, מאחר שבטורקית נקראה העוף הזה "הינדי", ההודי.
 
מדוע "צו 8" נקרא כך? זמן ההתייצבות הוא 24 שעות, אם כן, מאיפה המספר 8?
בחוק שירות הבטחון שנחקק בשנת 1949 מופיע   "סעיף 8" המאפשר לשר הבטחון   "אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת" לקרוא בצו ל"שירות מיוחד" בסדיר או במילואים "במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתקפו".   בגירסה עדכנית יותר של החוק הפך סעיף 8 לסעיף 34, אבל המושג "צו 8" נשאר.
 
מה מקור הביטוי "חתול בשק"?
הביטוי "קנה חתול בשק" מוכר ביידיש, גרמנית וצרפתית, וכן בגירסה אנגלית קרובה: חזירון בשקית. מקורו בהווי השווקים במאות קודמות, בהם נהגו נוכלים למכור חזירונים בתוך שק, שהתברר שאינם אלא חתולים. בסיפורי טיל אולנשפיגל מסופר על טיל שמכר לפרוונים חתול תפור בעור ארנב לסעודתם, ברגע האחרון קפץ החתול מעור הארנב והחל ליילל.
 
מהיכן הגיע הביטוי "בית עלמין" במשמעות בית קברות?
"עלמין" פירושו בארמית עולמות. "בית עלמין" מופיע לראשונה במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי. הביטוי העברי "בית עולם" מופיע בספר קהלת.
 
מה מקור המשפט "משנה מקום - משנה מזל"?
הביטוי הוא גירסה מודרנית של רעיון תלמודי. במסכת ראש השנה אומר רבי יצחק: "ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה ... ויש אומרים: אף שינוי מקום, דכתיב ´ויאמר ה´ אל אברם, לך לך מארצך, ואעשך לגוי גדול´".
 
ככל הידוע לי מקורו של הביטוי "המקל והגזר" הוא הסיפור על הרוכב שמנסה לשכנע את חמורו העיקש לזוז על ידי קשירת גזר לחוט המידלדל מקצהו של מקל, והמשמעות היא  על כן פיתיון לטיפשים. האם כך?
הביטוי מצוי בשפות שונות ומקורו הוא אכן סיפור החמור שמביא הקורא, וכן הוראתו כפיתיון לשוטים. עם השנים השתנתה המשמעות, "המקל והגזר" הפכו שם למדיניות המשלבת גמול חיובי ושלילי.
 
מדוע נקראים סרטים ישראלים מז´אנר מסוים "סרטי בורקס"?
"סרטי בורקס" הם סרטים שנעשו בשנות השבעים והתאפיינו במלודרמות וקומדיות שבהן התערבבו אשכנזים וספרדים מעדות שונות, כמו "לופו" של מנחם גולן, "צ´רלי וחצי" של בעז דווידזון ועוד. מבשר הסרטים האלה היה דווקא אפרים קישון. בסרט "השוטר אזולאי" חולקו בורקס לאורחים לכל אורך הסרט, והבורקס כיכב כמאכל אירוח מזרחי גם בסרטים נוספים. את הביטוי טבע בעז דווידזון עצמו. הקולנוען נסים דיין מספר שכשהיו שואלים את דוידזון על סרטיו אמר, "מה זה? זה בורקס", כלומר, מזון תרבותי זול ועממי. מבקריו הרבים השתמשו בביטוי כדי לנגח אותו.

מהיכן צץ הביטוי "אין לי מושג ירוק", ומה כאן ירוק?
מקור הביטוי בפולנית, באותו נוסח ובאותה משמעות: Nie mam zielonego pojecia . גם לפולנים אין מושג מהיכן צצה המילה "ירוק".
 
מה מקור הביטוי "מבחן בד", הלוא הוא אודישן? מה תופרים שם?
"בד" הוא השם שניתן בעבר לתחום הקולנוע, על פי החומר ממנו היה עשוי המסך. מכאן "עולם הבד", ותכנית הרדיו "בימות ובדים". "מבחן בד" הוא מבחן קבלה לתפקיד בקולנוע. "אודישן" נגזר מ"אודיו", והוא במקורו מסוף המאה ה-19 "מבחן שמיעה" לתיאטרון, שהתפתח לרדיו ומשם לקולנוע ולטלוויזיה.
 
איך נוצרו הביטויים  "חס וחלילה" ו"חס ושלום"?
שני הביטויים מקורם בתלמוד, אבל גם משמעות "חס" וגם משמעות "חלילה" לוטות בערפל. האטימולוג ארנסט קליין קובע כי השורש של "חס" הוא חו"ס, דהיינו: עצור, רחם, אל תעשה זאת;   וכי מקור "חלילה" בשורש חל"ל, במשמעות איסור חמור.
 
מה מקור הביטוי "לשנס מותניים". מה פירוש לשנס? אפשר לשנס משהו אחר מלבד מותניים?
לשנס פירושו לחגור חגורה או סרט (קרוב ל"שנץ"). מי שמשנס מותניו נחגר לקראת יציאה לפעולה, ככתוב ספר מלכים: "וישנס מותניו וירוץ".   בעברית החדשה נותר הביטוי "לשנס מותניים" במשמעות להתארגן במרץ לפעולה, ואין שימוש ב"לשנס" במשמעותו המילולית.
 
מהיכן צץ הביטוי "קופת חולים"?  מה פשר הצירוף המוזר בין קופה לבין חולים?
קופה מאז ימי התלמוד היא גם תיבה להחזקת כספים, וגם בהרחבה אוצר ציבורי, ומכאן נגזר בימי הביניים הביטוי "קופת צדקה". בעברית החדשה נקבע הכינוי קופה לכל מוסד השומר על כספי הציבור, כדי לחלק אותם בשעת הצורך: קופת גמל, קופת פועלים, וגם קופת חולים. זאת גם בהשפעת הגרמנית, שכן מבנה שירותי הבריאות בישראל היה במקורו גרמני. "קופת חולים" הוא תרגום של הביטוי הגרמני "קראנקן-קאסה" ( kranken kasse ). קופת החולים הראשונה בארץ ישראל נוסדה בשנת 1904, והשנייה   ב-1911, שלימים נקראה "כללית". המודל להקמתן היה המודל הגרמני.
 
היכן נולד הביטוי "בשר טרי" עבור טירונים בצבא?
נראה שמקור הביטוי מערבית. בערבית הפלסטינית אומרים על אדם חדש וחסר ניסיון   "לחמתו טרייה", דהיינו, בשרו טרי. יש גם ביטוי דומה באנגלית: fresh meat .

 

 

מה מקור הביטוי "שיני חלב"?
במכילתא דרבי ישמעאל עוסקים בפסוק מספר דברים האומר שמי ששובר את שן עבדו חייב לשלחו לחופשי: "שומע אני אפילו הפיל שן של חלב; תלמוד לומר העין, מה העין שאינה יכולה לחזור אף השן שאינה יכולה לחזור". כלומר, אפילו שן החלב המתגלגלת בשן בשר היא עילה לשחרור העבד.
 
מה המקור לביטוי  "הכול כשורה"?
בתלמוד מצוי השימוש במילה "שורה" במשמעות סדר, כמו בביטוי "שורת הדין", והצירוף "כשורה" במשמעות "על פי הסדר הנכון". "הכול כשורה" הוא פיתוח בעברית החדשה, בהוראת "הכול בסדר".
 
מה מייצגת המילה "רות" ב"רות, סוף"?
באנגלית מסתיים שידור אלחוט צבאי ב-" roger  ",‏ המייצג את R   עבור received   או right  . "רות" מייצגת את R בגירסה העברית.

 

מה מקור הביטוי "התהפכו היוצרות", והאם זו הדרך הנכונה לומר אותו?
מקור הביטוי ביידיש: "פארבייטן (או פארטוישן) די יוצרות". מקורו בהווי בית הכנסת. "יוצר" הוא פיוט הנאמר בתפילה בהזדמנויות מיוחדות, כגון בחגים. לעתים קרא החזן בטעות "יוצר" מסוים ביום הלא מתאים, ומכאן שהוא "בלבל את היוצרות". בעברית החדשה יש לביטוי כמה גירסאות וכולן לגיטימיות: הפך, בלבל וגם החליף את היוצרות, וכן בצורות הסביל, נוסח "התהפכו היוצרות".
 
מה מקור הביטוי "ימים יגידו"?
הביטוי התגלגל מהביטוי המקראי "ימים ידבֵּרו" בספר איוב. המשמעות שם היא שמי שמבוגר יותר אמור לשאת דברו ראשון, כפי שאומר אליהו בן ברכאל הבוזי: "אמרתי ימים ידברו, ורוב שנים יודיעו חוכמה". "ימים יגידו" משמש בעברית החדשה במשמעות שונה, "הדברים יתבררו עם הזמן".
 
מה מקור הביטוי "עקב בצד אגודל"?
עקב בצד אגודל היא הליכה איטית מדודה. המקור תלמודי, והוא מתייחס לפסוק מישעיה "כי גבהו בנות ציון", ומסביר במסכת שבת: "שהיו מהלכות עקב בצד גודל". "אגודל" מופיעה בתלמוד כחלופה ל"גודל".
 
מה מקור הביטוי "קור כלבים"?
מקור הביטוי ברוסית לציון של מזג אוויר חורפי בלתי נסבל: sobachiy holod  . באוצר הלשון היידיש של סטוצ´קוב אפשר למצוא את הביטוי "אן עברה א הונט ארויס צוטרייבן"- פשע לגרש כלב החוצה. בקטע מיומנה   של גליקל האמל שפורסם בהארץ לאחרונה נכתב כי "מזג האויר בלילה היה כזה שגם כלב אסור לגרש מן הבית". "ליל שלושת הכלבים" הוא ביטוי אסקימוסי, ופירושו לילה קר במיוחד, שבו מכניסים שלושה כלבים לאיגלו לחימום.
 
מה מקור הביטוי "רואים שש שש"?
הביטוי האנגלי   vision 20:20 לקוח מתוך מבחן הראייה של סנלן, ומייצג ראייה מושלמת למרחק 20 רגל. 20 רגל הם כשישה מטרים, וכך נולד הביטוי העברי "רואים שש שש". באנגלית מצוי גם הביטוי Hindsight 20:20, ראייה מושלמת לאחור, שפירושו חוכמה לאחר מעשה.
 
מה מקור ומשמעות הביטוי "חייל של שוקולד"?
"חייל של שוקולד" הוא חייל רך שאינו מסוגל להילחם. הביטוי נולד באנגלית בעקבות ממתק שוקולד דמוי חייל, שנצרך גם בישראל. הוא מופיע בהקשרים של מלחמת העולם הראשונה, והיה שם למחזמר על פי מחזה של ג´ורג´ ברנרד שואו. זה גם שם שיר של "החלונות הגבוהים" בעקבות חנוך לוין.
 
מה מקור צמד המילים המשונות "אחול מניוקי", כמו גם "אחול בלועה", "אחו-שילינג" ועוד?
המקור ערבי: "אחו" פירושו "אח" פלוס תנועת יחס (אוּ) המייצגת סמיכות. האות ל´ היא נציגתה של "אל", ה´ הידיעה הערבית. "אחול בלטה": "אחי הבלטה". התוספות כיד הדמיון הישראלי, וביניהן גם "אחול בננה" (הגששים); כאשר התוספת מתחילה בש´ תיפול הל´, כמו בערבית, וכאן מצטרפות לחבורת האחים גם אחושלוקי, אחושרמוטה, אחושקשוקה ואחושילינג.  
 
מה מקור הביטוי  "הטיפה המרה" למשקאות חריפים?
המקור הישיר הוא הביטוי היידישאי "דער ביטערן טראפן", מילולית: הטיפה המרה, שפירושו יין שרוף. המילה הפולנית  "gorzalka"   שפירושה מרירה היא אחד משמות הוודקה. המילה הרוסית "גורקיי", שפירושה מר, היא אחד מהכינויים לוודקה. באנגלית קרוי סוג של משקאות חריפים  "bitters"  .

מהו המקור לתיבה הלשונית "מקצועות חופשיים", ואילו מקצועות חוסים תחת תיבה לשונית זו?
הביטוי קיים בשימוש רחב בצרפתית: profession liberale , במשמעות הנהוגה בעברית. המקצועות החוסים תחת הביטוי משתנים על פי הנסיבות, אך בדרך כלל אלה מקצועות הדורשים הכשרה אקדמית רחבה.
 
מהו מקור הביטוי "אחז את השור בקרניו"?
הביטוי מצוי בשפות רבות, כגון יידיש, גרמנית, צרפתית ואנגלית, אבל המקור הוא בספרדית: tomar el toro por las astas  . הביטוי נולד ממלחמות השוורים, שבהן אוחזים את השור המתנפל בקרניו כדי לבלום את ההסתערות.
 
מהו מקור הביטוי "נמלט בעור שיניו", ומהו הדימוי בביטוי זה?
פירוש הביטוי: נחלץ ברגע האחרון, כשכבר נראה היה שאין תקווה. מקור הביטוי בספר איוב יט: "בעורי ובבשרי דבקה עצמי, ואתמלטה בעור שיני". הפרשנים ניסו להסביר את הביטוי, והעלו שני הסברים. אבן עזרא כותב: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט). פירוש מצודת דוד מקאברי: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ...  לבד הבשר הדבוק בשיני".  
 
מהיכן בא הביטוי "טלית שכולה תכלת"?
במסכת סנהדרין מסופר על משה רבנו שציווה לשים ציצית בטלית, ואחד מפתיליה צריך להיות צבוע בתכלת. קורח שאל בדרך הקנטה אם טלית שכולה תכלת פטורה מציצית. כשמשה השיב בשלילה שאל קורח איך ייתכן שארבעה חוטים דקים צבועים תכלת עונים לדרישה, ואילו "טלית שכולה תכלת" אינה מקובלת. בעברית החדשה התקבלה על דרך הדימוי דווקא עמדת קורח: "טלית שכולה תכלת" היא דבר מושלם, במקרה זה אדם מושלם בהתנהגותו, והיא משמשת בעיקר במשפטי שלילה עם נימה אירונית.
 
מהיכן בא המונח "חריץ גבינה"?
בספר שמואל א יז 18 נכתב: "את חריצי החלב האלה תביא לשר האלף". רש"י מפרש חריצי חלב: "גובנין דחלבא", חלב שעבר גיבון. חריץ פירושה מעין שן חדה שנוצרה בעקבות חריצה במתכת,   ומכאן שמדובר במשולש גבינה בגירסה המקראית. בכמה מקומות במקורות אפשר למצוא את   "חביץ גבינה", המזכירה את חביצת החמאה, אך יתכן שזהו שיבוש של חריץ.
 
מהיכן בא המונח "קפה הפוך"?
הביטוי מוכר בהולנדית: קפה עם חלב מוקצף חם נקרא     Koffie verkeerd , קפה הפוך, או מהופך. על קפה עטרה משנות החמישים מספרים שהמלצריות היו מביאות רק קפה שחור. אם היית חושק בקפה עם חלב היית מבקש "קפה עם הפוך". הן היו מגישות כוסית נחושת קטנה עם חלב הולנדי מרוכז, והופכות אותה אל הקפה.
 
מהיכן בא הביטוי "יצא בשן ועין"?
"בשן ועין" נולד מההלכה המקראית (שמות כה) לפיה אדם הגורם לעקירת עין או שן של עבדו יוציא אותו לחופשי תמורת השן והעין. בתלמוד נקבע בהקשר זה הצירוף "בשן ועין", אבל רק בעברית החדשה התרחב הביטוי לתיאור מי שנחלץ ממצב קשה כשהוא חבול ופצוע.  
 
מהיכן נובע הביטוי "בעלי דם כחול"?
המקור הוא הביטוי הספרדי sangre azul . בני המשפחות הוותיקות בספרד רצו להבדיל בינם לבין המוּרים שהשתלטו על קסטיליה, והצביעו על כך שוורידיהם כחולים יותר. הסיבה לצבע הכחול הבולט היתה שהם היו חיוורים מן המורים, אבל הביטוי, שהגיע לאנגלית במאה ה-19 והתגלגל לשפות נוספות, נשאר סמל לאריסטוקרטיה.
 
מהיכן צץ הביטוי "שאלות אמריקניות"?
שיטת השאלות multiple choice questions שפותחה במבחנים בארצות-הברית קרויה בעברית   "שאלות רב-ברירתיות". הביטוי "שאלות אמריקניות" הוא שם ישראלי לא רשמי לשיטה.
 
מניין הגיעו מילות הקסם: "הוקוס פוקוס" ו"אברא קדברא"?
"אברקדברא" התגלגלה ממלת הכישוף היוונית abrasadabra , שנזכרה לראשונה במאה השנייה. גלגולי המילה מובילים אל כת הבסילידים מאלכסנדריה, שם שימשה מלת כישוף על שם האלוהות של הכת, אבראסאס. יש גם נסיונות לקשור אותה לעברית, כגון ש"אבראקברא" הגיע מן הגמרא, במשמעות של "אעבור ואראה", או מן הפסוק הארמי "עברה כד עברה", ויש אפילו טענה שטמון בה רמז לשילוש הקדוש: א´ לאל, ב´ לבן, קד לרוח הקודש.   "הוקוס פוקוס"   נזכרת בספרות לראשונה בשנת 1655 שם מתואר   אדם מחצרו של המלך ג´יימס שכונה "הוקוס פוקוס של הוד מעלתו" על שום הנוהג שלו ללוות את קסמיו ברצף שנועד להסחת דעת: "הוקוס פוקוס, טונטוס טאלונטוס, ואדה סלריטר ג´ובאו". יש הסבורים שמקורו בפסוק לטיני מן המיסה: "הוק אס קורפוס", שפירושו "זהו גופי", אחרים תולים אותו בצירוף חסר המשמעות: "האקס פאקס מאקס דאוס אדימאקס". לכל הדעות המילה האנגלית   Hoax , תעלול הונאה, נולדה מ"הוקוס".
 
מהו מקור המילה "פנכה", ומהו "מלחך פנכה"?
פנכה, קערה קטנה, היא מילה תלמודית ארמית (פינכא) שמקורה יווני, ובעברית החדשה קיבלה צורה עברית. "מלחך פנכה" נולד מן הביטוי התלמודי הארמי "מלחך פינכי". במסכת פסחים   מדובר על תלמידי חכמים שאינם לומדים ברצינות: "בר מחים תנורי" מתחמם על התנור, "בר מרקיד בי כובי" מתנהג כליצן, "בר מלחיך פינכי" אוכל יותר מדי, ובאופן מילולי, מלקק צלחות, ו"בר מך רבע" נרדם   במקומות ציבוריים. בעברית החדשה התגלגל הביטוי ל כינוי לאדם חנפן וחסר כבוד עצמי, כאילו הוא מלקק את מה שהשאיר אדונו בצלחת. הוא מזכיר ביטוי מישעיהו, "ועפר רגליו ילחכו", כשהכוונה גם כאן למי   שמלקק את עפר הרגליים של אדם אחר כביטוי לחנופה והשפלה עצמית. הביטוי מזכיר את "ללקק" שפירושו להתחנף, וכן את הביטוי האמריקני licks one’s boots , וכמובן את "מלקק תחת", שמקורו ביידיש (טוכעס לייקר).
 
על איזה חתול מדברים כשאומרים "הסקרנות הרגה את החתול"?
מקור הפתגם עממי, והוא מתייחס לנוהגו של החתול לתחוב את אפו בכל מקום. הוא צוטט לראשונה בכתובים בסיפורו של או הנרי " schools and schools " משנת 1909 בנוסח "סקרנות גורמת לדברים נוספים מלבד הריגת חתולים". לפתגם המקורי חלק שני: "הסקרנות הרגה את החתול, שביעות הרצון החזירה אותו".
 
מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?
המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה,   ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת".
 
מה מקור שם המחלה "אבעבועות רוח"?
"אבעבועות רוח" הוא תרגום מיידיש: ווינדפאקן, ומקורו כנראה גרמני: Windpoken  . השם נוצר כדי להבדיל אותו מאבעבועות שחורות הקשה, בעוד אבעבועות רוח נוצרת על פי אמונה עממית כתוצאה מהצטננות (רוח קרה), אם כי גם לה גורם נגיף.
 
מה מקור הביטוי "רואה חשבון"?
"רואה חשבון" הוא ביטוי בעל ותק רב, ומופיע בכתובים כבר בסוף המאה ה-18 כתפקיד בקהילה היהודית וכמקצוע. מקורו בביטוי המוקדם יותר "לראות חשבון", כלומר, להציג את המצב הכספי.   אצל הרשב"ץ מהמאה ה-14-15 נכתב: "אם היה משא ומתן של סחורה ביניהם, היה אפשר שאם נתפשרו שלא יראה חשבון".
 
מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, יבוא מוחמד אל ההר"?
הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה נתבקש מוחמד להראות את כוחו בצוותו על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה . ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".

מה מקור הביטוי "עקרת בית"? אני יודעת שאזכור הראשון לכך הוא בתהילים קיג ט´, אך לא הבנתי כיצד התגלגלה המלה ´עקרה´ עם כל המשמעויות הטעונות שלה לביטוי כה שגור היכול לחול על כל אישה בלי קשר לפריונה?
רוב הפרשנים סבורים שהכוונה אכן לאשה עקרה. ואולם יש מדרש על רחל אמנו, שהתברכה כידוע בבנים, הקובע שהכוונה שהאשה היא "עיקר הבית", ונראה שמדרש זה סלל את הדרך למשמעות המקובלת היום.

מקור: רוביק רוזנטל
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: שפה, עברית, ביטויים
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: