מיד תועבר לדף המבוקש
לעיתים הקיץ הישראלי, על החום והלחות מרקיעי השחקים שלו, גורם לנו לדמיין מה היה קורה אילו היינו נולדים באחד מאותם מקומות קרירים הנמצאים בצפונו של כדור הארץ. על כן, ודאי תשמחו להכיר את אותם אנשים שנולדים וחיים באחד מחבלי הארץ הקרים בעולם – סיביר. במקום זה, בו הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 2.5-7- מעלות צלזיוס ואף הרבה פחות מכך, חיים אנשים יוצאי דופן, שבתרבותם המיוחדת טרם נתקלתם. הצלם אלכסנדר קימושין יצא למסע בן חצי שנה אל חבל הארץ הזה, וחצה 25,000 ק"מ כדי לגלות את תושביו - בני העמים העתיקים המשמרים את מסורות העבר. הוא חזר משם עם שלל צילומי פורטרט מרהיבים, המציגים באופן הקרוב ביותר את אנשי השבטים השונים, ילידי סיביר, החיים זה לצד זה באזור הקפוא והמבודד. הציצו בתמונותיו המופלאות של קימושין, ולימדו על 4 מהתרבויות והעמים המיוחדים שחיים בסיביר - ניתן רק לדמיין עד כמה שונה אורח חייהם של אנשיהם מזה שלנו, פה בישראל שטופת השמש.
שבט הנוודים האוונקי, אחד מהקבוצות האתניות המרכזיות בסיביר, כולל על פי ההערכות כ-40,000 איש. כדי לכלכל ולהאכיל קבוצה כה גדולה של אנשים באזור נידח וקר שכזה, התמחו האיוונקים בצייד, דיג וגידול בעלי חיים, ובייחוד חיה אחת מיוחדת ואופיינית מאוד לאזור: אייל הצפון. כשמבינים את גודלה העצום של הטריטוריה האיוונקית, כ-2.5 מיליון קמ"ר, לא מפתיע לשמוע שאנשיה גומעים את השטחים הללו ונודדים ביניהם באמצעות רכיבה על עדרי האיילים שברשותם. האיילים משמשים לאיוונקים לא רק כאמצעי תחבורה, אלא גם כמקור לחומרי גלם עבור הבד המרכיב את הלבוש המסורתי שלהם, מעין סינרים מקושטים ועבים במיוחד שנועדו להגן עליהם מפני הקור הכבד.
הבויראטים
עם נוסף שחי בערבות סיביר הקרירות הוא עם הבויראטים, שמספרם עולה פי כמה מונים על זה של האוונקים, ומגיע לכ-500,000 איש. הבויראטים יושבים באיזור הרפובליקה הבויראטית שבדרום סיביר, סמוך לגבול עם מונגוליה, שהיא ארץ מוצאם. רובם חיים בעיר הבירה של הרפובליקה, אולן-אודה, אך רבים אחרים מעדיפים לדבוק באורח החיים המסורתי שאימץ לעצמו עם זה מימים ימימה, והם ממשיכים להתגורר באוהלים ובמבנים ארעיים באזורים הכפריים של חבל הארץ, כשהם מתפרנסים מציד ומיצירת אומנות ועבודות יד מסורתיות. הבויראטים הם ברובם בודהיסטים, על אף שבמקורם הם עובדי אלילים ומאמינים בשמאניזם וברוחות, וישנם רבים כאלו שעדיין מחזיקים באמונה זאת וחיים על פיה.
האולצ'ים הם מהקבוצות האתניות הקטנות בסיביר, ומונים כיום כ-3,000 איש בסך הכל, אך שורשיה של קבוצה זאת הם מהעתיקים ביותר באזור, כשחוקרים שבדקו את ההרכב הגנטי של אנשיה מצאו כי מתקיימת בו המשכיות בת יותר מ-7,700 שנים. כ-90% מהאולצ'ים חיים במחוז אולצ'סקי שבקצה הדרום-מזרחי של סיביר, והם עוסקים באופן מסורתי בדיג ובציד חיות עבור פרוותן, ממנה הם מרכיבים את בגדיהם העבים שמגנים עליהם מפני הקור והצינה העזים. על אף אורח החיים המסורתי שמשמרים האולצ'ים עד ימינו אנו, רבות מהאומנויות הרוסיות נטמעו בתרבותם, והם מרבים לעסוק ולהצטיין בתיאטרון וכתיבת שירה, מה שעזר להצמיח מתוכם אינטלקטואלים לא מעטים.
ברפובליקת סאחה-יאקוטה הענקית, חבל ארץ בצפון סיביר המשתרע על פני שטח של מעל ל-3 מיליון קמ"ר, חיה אחת הקבוצות האתניות הגדולות בסיביר, היאקוטים, שמונה יותר מ-500,000 נפש. עם זה, שרבים מבניו עוסקים באופן מסורתי בגידול בקר וסוסים, היה בעבר עם נודד שעבר בין מבנים ארעיים בהתאם לעונות השנה. על אף שכיום רבים מהם כבר התיישבו בבתי קבע, היאקוטים עדיין משמרים את מסורותיהם העתיקות, הכוללות אמונה בקיומן של רוחות על טבעיות המשגיחות על העולם ונמצאות בבתים, בערים, בעצים, ביערות, במים ואפילו בתוך חיות. היאקוטים מאמינים שהרוחות החזקות ביותר נמצאות בתוך דובים, ולכן בעבר נהגו בני השבט לצוד אותם, ואת רגליהם להציב לצד מיטות ילדיהם לשם הגנה והשגחה מלמעלה.
לסיום אתם מוזמנים לצפות בסרטון מיוחד המתעד את אורחות חייהם הבלתי שגרתיים ואת תרבותם הייחודית של היאקוטים, ומלווה בשירה וניגון מסורתיים, בסגנון היאקוטי המיוחד במינו. הסרטון הזה יכול להוות עבורכם חוויה אנתרופולוגית יוצאת דופן: 
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: