אינספור שירי אהבה כבר נכתבו עבור ירושלים, ולא רק בשל יופייה עוצר הנשימה אלא גם בעקבות האווירה הייחודית שאוחזת בכל מי שמבקר בה. מעבר לעובדה שיש לה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של מדינתנו הצעירה, ישנם ריחות, צלילים ואתרים שנוכל למצוא אך ורק בה אשר גורמים לנו להרגיש כמו מבוסמים, ולא מיין. שיר האהבה המשובח והשנון הבא מצליח להעביר בצורה הטובה ביותר את כל הרגשות שמציפים אותנו כשאנו חושבים על העיר המדהימה הזו, והוא מזכיר לנו מדוע אנו עולים לרגל אל המקום הנפלא הזה ומדוע לירושלים תמיד יהיה מקום חם בליבו של כל ישראלי.
אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל
מאת: דוד אשל
בְּכָל שָׁנָה סִבָּה נוֹסֶפֶת
לְאַהֲבָה בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת,
לְאַהֲבָה שֶׁאֵין לָהּ כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
שֶׁכָּל סִמְטָה בָּהּ מוֹרָשָׁה
וְכָל כֻּלָּהּ הִיא עִיר קְדוֹשָׁה,
בִּגְלַל הַמַּיִם בַּבּוֹרוֹת
וֶהֱיוֹתָהּ עִיר הָאוֹרוֹת,
בִּגְלַל אוֹתוֹ הַר מוֹרִיָּה
וְלָהּ הַנֶּפֶשׁ הוֹמִיָּה,
וְיֹפִי לָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין
לָהּ מִתְמַכְּרִים בְּלִי הֶרוֹאִין,
לָעִיר הַזּוֹ אֵין חֲלוּפָה
וְתַעֲמֹד בְּכָל סוּפָה.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּלִי כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
שֶׁכָּל אֶחָד בָּהּ דַּעְתָּן
גַּם סִמּוֹן וּמוֹאִיז הַקָּטָן,
וַדַּאי יִהְיֶה בָּהּ עוֹד מִקְדָּשׁ
וַעֲבָרָהּ מוֹסֵר לִי ד"ש,
בִּגְלַל שֶׁהִיא הִיא עִיר נִבְחֶרֶת
יְרוּשָׁלַיִם הָאַחֶרֶת,
עֲמוּסַת צְרִיחִים וּמִגְּדָלִִים
עִיר שֶׁבָּהּ רוֹקְדִים דְּגָלִים,
עִיר שֶׁל חֲלוֹמוֹת
וְעִיר שֶׁלָּהּ אֵין סוֹף עָצְמוֹת.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּלִי כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
שֶׁהִיא לֵב לִבּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
וּמִקְדָּשָׁהּ הוּא לְכֻלָּם,
בִּגְלַל שֶׁבָּהּ אֲוִיר הָרִים
וּמְבִיאִים לָהּ בִּכּוּרִים,
בִּגְלַל קִבְרֵי אָבוֹת... בָּנִים
וּבִגְלַל הָאֲבָנִים,
הִיא עֲמוּסָה בְּאַגָּדוֹת
אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה וְעֻבְדּוֹת,
וֶהֱיוֹתָהּ גַּם עִיר דָּוִד
וּלְמִקְדָּשָׁהּ נוֹתַר שָׂרִיד.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּלִי כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁמוֹת
וּלְהַלֵּךְ עַל הַחוֹמוֹת,
רֵיחוֹתֶיהָ הֵן מַשְׁאָב
וְהִיא עַצְמָהּ עִיר שֶׁל זָהָב,
אֲנִי אוֹהֵב בָּהּ אֶת הַשּׁוּק
כָּל קִמּוּר וְכָל חִשּׁוּק,
אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ "מָאאתַיִים"
וּלְטַיֵּל בִּשְׁעוֹת עַרְבַּיִם,
אוֹהֵב אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא פְּקוּקָה
אוֹהֵב הָעִיר הָעַתִּיקָה.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּלִי כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
בִּגְלַל שְׁכוּנוֹתֶיהָ וּבִגְלַל הַמֶּרְכָּז
אֲנִי אוֹהֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז,
בִּגְלַל חֲמוּצִים, מְתוּקִים וַחֲרִיפִים
וַאֲנִי אוֹהֵב גַּם אֶת הַר הַצּוֹפִים,
בִּגְלַל רִבּוּי הַשְּׁעָרִים
וּבִגְלַל אַלְפֵי שִׁירִים,
בִּגְלַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה
וֶהֱיוֹתָהּ עִיר מַנְגִּינָה,
בִּגְלַל רְחַבְיָה, רוֹמְמָה וּמִשְׁכְּנוֹת שַׁאֲנַנִּים
יְמִין מֹשֶׁה, בֵּית הַכֶּרֶם וּבִגְלַל הַגַּנִּים.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּלִי כְּלָל
אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל:
בִּגְלַל הַתַּחֲנָה וְהַמְּסִלָּה
וְהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה,
בִּגְלַל הַפּוֹעֵל ובית"ר
וּבִגְלַל גֶּשֶׁר עִם מֵיתָר,
בִּגְלַל אוֹמְרֵי הַתְּהִלִּים
וּבִגְלַל שָׁלוֹשׁ הָרְגָלִים,
בִּגְלַל הַר הֶרְצֵל וְהַר הַזֵּיתִים
וּבִגְלַל כָּל... הַקְּדוֹשִׁים הַמֵּתִים,
בִּגְלַל בֵּית מְחוֹקְקִים עֲסִיסִי
וּבֵית רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּבֵית הַנָּשִׂיא.
עִיר עִם אֵין סְפֹר תְּאָרִים
וְאֵין סְפֹר מַכּוֹת וְיִסּוּרִים,
עִיר שֶׁסּוֹף סוֹף נִרְצָה עֲווֹנָהּ
וּבִירַת יִשְׂרָאֵל הִיא מִשְׁכָּנָהּ.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בִּגְלַל ,"יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי"
וּבִגְלַל "צִיּוֹן הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי"
וּבִגְלַל הֱיוֹתִי, יְהוּדִי יִשְׂרְאֵלִי.
לחצו כאן לצפייה בתכנים נוספים מאת דוד אשל.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: