זה לא סוד שארצנו הקטנה טומנת בחובה אוצרות רבים מתחת לאדמתה, אולם בחודש מאי 2016 גילו במקרה שני צוללים מטען ימי עתיק, גדול ומרהיב ביופיו של ספינת סוחרים מלפני 1,600 שנה (התקופה הרומית המאוחרת) שנטרפה באזור הנמל העתיק של קיסריה שבגן הלאומי. לאחר שיצאו מהמים, הצוללים התקשרו לרשות העתיקות ודיווחו על הפריטים שמצאו. אחרי צלילה נוספת באתר התגלה כי שטח נרחב בקרקעית הים נחשף מבעד לחול שכיסה אותו, ושם נותרו שרידי ספינה: עוגני ברזל, שרידים של עוגני עץ, פסלונים, אביזרים ששמשו לבניית כלי השיט ותפעולו ועוד. בשבועות האחרונים גילו צוללים מרשות העתיקות ומתנדבים עוד פריטים רבים, שאותם תוכלו לראות בתמונות שלפניכם.
לחצו על התמונות על מנת לצפות בהן בגודל מלא
רוב הממצאים עשויים מברונזה והשתמרו במצב טוב ויוצא דופן. ביניהם נר מעוטר בדמות אל השמש סול, פסלון של אלת הירח לונה, נר בדמות ראש עבד אפריקאי, חפצים מעוצבים בצורת חיות כמו לווייתן, ברז ברונזה בצורת חזיר בר שעל ראשו ברבור ועוד.
לדברי יעקב שרביט, המנהל של היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות ודרור פלנר, סגן מנהל היחידה, "מדובר בממצאים מרגשים ביותר, אשר מעבר ליופיים יוצא הדופן, יש להם חשיבות היסטורית. מיקום הממצאים העתיקים ופיזורם בקרקעית הים מצביע על ספינת מסחר גדולה שנשאה מתכות למחזור, וככל הנראה נקלעה לסערה באזור פתח הנמל ונסחפה עד שהתרסקה על שובר הגלים והסלעים".
מחקירה ראשונית של עוגני הברזל, נראה כי צוות הספינה ניסה לעצור את היסחפותה אל החוף בעזרת השלכתם, אולם אלה נשברו לאור עוצמת הגלים והרוח אליה נקלעה הספינה. לרוב קשה למצוא פסלי מתכת משום שאת אלו נהגו להתיך ולמחזר, אולם הממצאים האלו נשתמרו הודות לחול שכיסה אותם.
בנוסף, נמצאו שברי קנקנים גדולים ששימשו לנשיאת מי שתייה עבור צוות הספינה, אולם ההפתעה הגדולה ביותר הייתה גילוי שני גושי מטבעות המורכבים מאלפי מטבעות, במשקל 20 קילוגרם, שנשתמרו בצורת כלי החרס שבו הובלו.
המטבעות שנמצאו נושאים את דמותם של הקיסרים קונסטנטינוס, ששלט על הקיסרות הרומית המערבית (312-324 לספירה) ולאחר מכן נודע כקונסטנטינוס הגדול, קיסר האימפריה הרומית (324-337 לספירה) ושל ליקיניוס, קיסר ששלט בחלק המזרחי של האימפריה הרומית והיה יריבו של קונסטנטינוס.
הממצאים שנחשפו, בנוסף לאחרים שהתגלו בשנים הקודמות, מלמדים על ההיקף הגדול של הסחר ומעמדו של נמל קיסריה בתקופה שהייתה ידועה כיציבה כלכלית ומסחרית בעקבות יציבות האימפריה הרומית.
לדברי שרביט, "בשנים האחרונות אנו עדים לגילויים אקראיים רבים בנמל קיסריה. גילויים אלה הם תוצאה של שני גורמים משמעותיים: מחסור בחול בקרקעית הים, הגורם לחשיפת ממצאים עתיקים, וכן ריבוי הצוללנים באתר". הצוללנים שמצאו את העתיקות, רן פיינשטין (מימין) ועופר רענן (משמאל) יקבלו תעודת הוקרה ויוזמנו על ידי רשות העתיקות לסיור באוצרות המדינה.
צילום: מועדון צלילה קיסריה העתיקה
תוכלו לצפות ברגעי מציאת העתיקות מתחת למים ולשמוע עוד מספר פרטי מידע מרתקים מפי יעקב שרביט בסרטון הבא:
מקור התמונות: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: