ראשי > רץ ברשת > רץ ברשת

איפה הנימוס האירופאי שלנו?

עורך: ארז רהב

278

גודל גופן:

א א

גדלנו בבית טוב וקיבלנו חינוך להתנהג כמו אירופאים לכל דבר: מנומסים, קורקטיים ואסרטיביים.

אז מה קרה לנו במזרח התיכון ששכחנו לחלוטין את החינוך הטוב שקיבלנו בבית?

כברכת שבת שלום ו/או כהשתתפות באבלנו הלאומי לנוכח צוות האוויר שנספה ברומניה ו/או כהכרת תודה על נכונותנו לקיים עימם מו"מ ישיר, שיגרו אלינו היום הפלשתינים ממרכז עזה טיל גראד, ישר ללב אשקלון. הם סידרו לכמה משפחות פיצויים נאים מחברות הביטוח ומהממשלה, ולאחדים גם סופשבוע קריר עם פנסיון מלא בבית החולים האזורי. שכנים טובים! לא יפה מצידם? בכלל, לעומתנו הם מצטיינים בלזכור תאריכים חשובים, ובכל יום שנה לתאריך שכזה הם דואגים לשלוח אלינו שי.

אותי לימדו עוד מילדות, שכאשר שולחים לך מתנה – מן הנימוס שלא להסתפק באמירת תודה, אלא גם לכבד מייד את הנותן במתנה משלי. קוראים לזה "חילופי מתנות/תשורות", כנהוג למשל בפתח משחק כדורגל בינלאומי.

אותי לימדו עוד מראשית דרכי בתחום המקצועי, שמכתב או חבילה שמקבלים – יש לאשר קבלתם, או להחזירם מייד לשולח אם אינך רוצה בם.

לא רק אותי לימדו זאת, אלא גם ובוודאי את הנהגים שהפקדנו על היגוי המדינה. מן הסתם, לא היינו בוחרים מנהיג שלא למד זאת.

אז איפה הם, המנהיגים ההם, שיודעים כל זאת אך אינם מחזירים מייד תשובה – ובשווי אותו מטבע בדיוק? במילים אחרות: מדוע נמנעת הנהגתנו בשיטתיות ממתן הוראה לדרג הצבאי להחזיר מייד טיל אחד משלנו למרכז עזה או למרכז רפיח, בשעה מקבילה לשעה בה כיבדו אותנו בשי דומה מהצד השני?

זה יפה להתנהג ככה? איפה הנימוס האירופאי שלנו? מה יגידו עלינו האירופאים?

הם מן הסתם לא יגידו כלום, מכיוון שזה עולה בקנה אחד עם הנימוסים שלהם ונראה טבעי בעיניהם. ואם בכל זאת יגיד מישהו משהו נגד – כלום אין לנו תשובה מוכנה בעבורו?

שמענו שיש שופטים בירושלים, אבל האם יש בה גם ממשלה? מוח עגל יש בשפע הן בשוק מחנה יהודה והן באטליזי רחביה, אבל שכל לא מוכרים שם במכולת. את זה צריך להביא מהבית.

שבת שלום,

יוסי שלף

שתף כתבה