maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

הסיפור המדהים של קברי המלכים בירושלים

מאת: יואב אבניאון
מדריך טיולים, מרצה ומנהל האתר yoaview

 
דמיינו לעצמכם שאתם מישל ברטואה - פריזאי אוהב היסטוריה אשר גר ברובע הרביעי ולא רחוק מביתכם, ליד כנסיית נוטרדם, יש מבנה מסתורי המקיף חצר גדולה. שער הכניסה אל המבנה סגור ומסוגר ומעל המתחם מתנופף דגל ישראל. בחצר הפנימית נמצאת מערכת קבורה מפוארת של אלינור מאקוויטניה, מלכת צרפת בימי הביניים שבכמה מערי צרפת יש רחוב על שמה. 
 
עד כאן בסדר?
 
עכשיו מישל שלנו מבקש לבקר באתר ההיסטורי הזה אך המקום כאמור בבעלות ממשלת ישראל ואינו מקבל מבקרים. לפחות לא בעתיד הנראה לעין.
 
ועכשיו נחזור למציאות. 
 
קברי המלכים בירושלים
תצלום אילוסטרציה
 
במזרח ירושלים נמצאת מערת קבורה מלכותית - מהמרשימות ביותר שנמצאו בארץ, גדר מקיפה את המתחם ודגל צרפת מתנוסס מעל. לא תופתעו אם נאמר לכם שאינכם יכולים לבקר במקום.
 
בוני מערכת הקבורה במאה הראשונה לספירה טרחו לחצוב באבן הגיר הירושלמית מתחם שקוע שגודלו כ-35 מטר על כ-30 מטר ועומקו הממוצע כ-8 מטר. בחישוב מקורב הוצאו מהאתר כ- 25,000 טון סלע!  אל המתחם מוביל גרם מדרגות שרוחבו 9 מטר ובצדו תעלות המזרימות מי גשמים למערכות אגירת מים שיתכן ושמשו גם כמקווה טהרה. שער הכניסה המפואר עוטר במשקוף מפוסל שעם השנים נשחק אך עדיין נראים עליו שריגים ועיטורים מרשימים. אל מערכת הקבורה ניתן להיכנס דרך פתח אחד שהיה מוגן במערכת נעילה מתוחכמת, והיא כללה מספר חדרים בהם חצובות עשרות גומחות קבורה. ברור כי אתר מפואר כזה יבנה רק לאישיות רמת מעלה ו/או עשירה ביותר...
 
קברי המלכים בירושלים
 

החפירה הארכאולוגית הראשונה במקום הידוע כ״קברי המלכים״ נערכה במאה ה-19. היה זה ארכיאולוג צרפתי בשם לואי פליסיאן דֶה-סוֹסִי שקיבל אישור מיוחד מהשלטון העות'מאני ובשנת 1863 החל במה שנחשבת החפירה הארכיאולוגית היזומה הראשונה בארץ. דה סוסי גילה כאן מספר סרקופגים, מטבעות ופריטים רבים נוספים. טרם ביצוע החפירה חלק גדול מהמתחם היה מכוסה באדמה, אך עדיין ניתן היה לראות כי מדובר באתר מפואר. הצייר והטייל הסקוטי הנודע דויד רוברטס בן המאה ה-19 צייר את המקום כך: 

קברי המלכים בירושלים
 

וכך נראה המקום בסוף המאה ה-19 בצילום מארכיון ספרית הקונגרס:

קברי המלכים בירושלים
 

ובתצלום אויר מתחילת המאה העשרים מעשה ידי צלמי "אמריקן קולוני":

קברי המלכים בירושלים
קברי המלכים בחלק העליון הימני של התמונה

על פי מסורת יהודית היה המקום קברו של כלבא שבוע, חותנו העשיר של רבי עקיבא בן המאה השנייה לספירה. ספרות הקבלה מייחסת את הציון לבן-דורו נקדימון בן-גוריון מעשירי ירושלים. במהלך הדורות נכתבו וסופרו אודות המערה אגדות שונות, והיא מוזכרת בכתביהם של עולי רגל יהודים שביקרו בירושלים והתפעלו מאופן חציבתה ומהקישוטים המעטרים את הכניסה אליה. 

בל"ג בעומר נהגו יהודי ירושלים לבקר במערת כלבא שבוע, הדליקו בה נרות והתפללו לעילוי נשמות הצדיקים שלטענתם נקברו במקום. בערבית נקראת המערה קבור אלמולוך או קבור א-סלאטין. על-כן זיהו אותה הנוסעים האירופאים עם קברי מלכי בית דוד (מלכי יהודה), ומכאן נודעה בשם קברי המלכים (Tombs of the Kings). בהסתמך על מסורת עממית, ציווה פחת ירושלים בשנת 1847 לחפור במקום בחיפוש אחר אוצרות והסב למקום נזק כבד. 
 
ועתה נחזור לשנת 1863 ולדה סוסי הארכאולוג הצרפתי: השערת דה סוסי הייתה כי מצא את קבר דוד או את קברי מלכי יהודה של ימי בית ראשון. הממצאים המרשימים ביותר היו שני סרקופגים שבאחד מהם לפחות נמצאו עצמות אדם.
 
קברי המלכים בירושלים
הסרקופגים במוזיאון הלובר

על אחד הסרקופגים שמצא דה סוסי נמצאה כתובת חרותה בארמית : "צידן מלכתא". דה סוסי שייך כנראה את המילה "צידן" לצדקיהו - אחרון מלכי יהודה או לאשתו ואת המילה "מלכתא" לתואר המלוכה של הנקבר.

קברי המלכים בירושלים
 

כפי שכבר נאמר הימים היו ימי השלטון העות'מאני, בכל ארץ ישראל היו רק כעשרים וחמישה אלף יהודים, כשמונה אלפים מהם מהווים כמחצית אוכלוסיית ירושלים של אותם ימים. המחשבה כי מחוללים קברי מלכי יהודה עוררה סערה בעיר שהתבטאה בעיתוני התקופה: "לנגד עיננו יוציאו עצמות גדולי ישראל מקבריהם אשר שכבו לארץ יותר מאלפיים שנים, אוי לעיניים שכך רואות... וגם ארון אחד שלם הוציאו שלם... וכשלושים איש נסבו על הארון לגול את הכיסוי אבן מעליו... ובתוך הארון ראו עצמות שוכבות... בוז וחרפות (המגיד, ו` טבת תרכ"ד, 1863). לאחר השתדלות אצל חברת כי"ח, משפחת רוטשילד, מונטיפיורי ועוד, הגיעה פקודה עות'מאנית רשמית להפסקת העבודות. דה סוסי הבריח את הממצאים לפריז ופרסם ספר ובו הוא מתאר את מסעותיו וחפירותיו בארץ.

 
שרטוט של קברי המלכים שהוכן על ידי דה סוסי

האדריכל הירושלמי ממוצא גרמני קונרד שיק ערך שרטוט של המקום והוא נראה בימין התמונה שצולמה בעת ביקורו באתר.

קברי המלכים בירושלים
צילום של חליל ראאד. מקור אתר מוזיאון ישראל

פתח הכניסה למערכת הקבורה נראה כאן בצילום של "אמריקן קולוני". ניתן להבחין באבן הגולל משמאל ובבור עגול משוקע בחזית. הגולל הונע כנראה בעזרת מנגנון סתרים שטיבו אינו ידוע לאשורו.

קברי המלכים בירושלים
מקור: אוסף אמריקן קולוני, ספרית הקונגרס
קברי המלכים בירושלים
 

הזואולוג הנרי בקר טריסטרם ביקר בארץ-ישראל בשנים 1863-4 זמן קצר לאחר חפירות דה סוסי ולא פסח על האתר. בכתביו הוא מתייחס בעיקר למנגנון ההגנה המתוחכם: "עתה פונה חלק ניכר מן האשפה... לוח האבן שכיסה על טור המדרגות הוסווה היטב עד כי נראה כחלק של הבלע הטבעי. לא יפלא שהוא נעלם מעיני הרומאים והסראצנים גם יחד. את ארון הקבורה לא ראינו... לפי שמיהרו לשלוח אותו בחשאי לפריס... החפירות אפשרו לנו לראות ברור מה שלא הערכנו כראוי בביקורנו הקודמים - את התחבולה המתוחכמת לחתימה בטוחה של הכניסה...".

תיאורו של טריסטרם כולל לוח אבן עגול משוקע, דלת אבן, בור מלא מים שמי שמבקש לחדור פנימה צריך לצלוח, ומנגנון דלת הניתן לפתיחה רק מבחוץ. "אם נסגרה" הוא מסיים, "נחתם גזר דינו של הפורץ למיתה". עוד מציין טריסטרם כי ראה בצער כי רודפי מזכרות כבר החלו לנתץ את האבנים וכי יש מקום לחשוש שבקרוב יהיו כולן פגומות ללא תקנה (עמודים 304-5 בספרו). 

קברי המלכים בירושלים
 
קברי המלכים בירושלים
 
קברי המלכים בירושלים
 

לאור הסערה שקמה בציבור היהודי התגייסה אישה יהודייה בשם ברטה ברטראנד לרכוש את האתר מבעליו הערביים משום שהאמינה שמדובר בקברי מלכי בית דוד. בשנת 1874 הצהירה הגברת ברטראנד הצהרה שלמעשה מקדישה את האתר לטובת עם ישראל אבל הקדש זה לא נרשם בירושלים ויש ספק משפטי לגבי תוקפו. אחרי פטירתה עבר המקום ליורשיה עמיאל ויצחק פרייר (פרירייא) ואילו יורשיהם העבירו את הבעלות על המקום בשנת 1886 לממשלת צרפת וחתמו הסכם בנדון. תרגום ההסכם הופיע בעיתונו של אליעזר בן יהודה "הצבי" ביום 16 ביולי 1886 (י"ג תמוז התרס"ו).

קברי המלכים בירושלים
 

ההסכם מדבר על אחריות ממשלת צרפת לשמור על המקום ולא לשנותו "לבלי תבטל מקום זה מהכנו אשר לו היום במאומה". חלק נכבד בהסכם מדבר על שילוט במקום שיזכיר את האנשים המעורבים ואת העובדה שמדובר ב"קברי מלכי יהודה". ואכן שלט נחושת קבוע באבן בחזית האתר עד היום.

קברי המלכים בירושלים
 

בשנת 1898 ביקר בירושלים הקיסר וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה. ביקורם באתר הונצח בתמונות רבות של צוות ה"אמריקן קולוני". תאודור הרצל שהגיע לירושלים לפגוש את הקיסר הגרמני לא החמיץ אף הוא ביקור במקום. הרצל לא תאר ביומנו כל התפעלות מהאתר אך עם זאת ביקר את העברת המקום לידי הצרפתים.

קברי המלכים בירושלים
 

בביקור של קבוצת חברים מקורס מורי הדרך שיחזרנו את התמונה במחווה לחוזה המדינה:

קברי המלכים בירושלים
 

אבל הנה השאלה הגדולה, מי בעצם קבור כאן?!

בספרו "קדמוניות היהודים" מספר יוסף בן מתיתיהו (המוכר גם בשם המשובש יוספוס פלאוויוס) באריכות יחסית על קורותיה של הלני מלכת חֲדָיֵבּ ושני בניה מונבז המלך ואחיו איזטס. חדיב הנקראת גם "אדיאבן" הייתה ממלכה עתיקה באשור שהתקיימה במאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

"והנה בזמן ששהה איזאטס בכרך ספאסינוס, היה שם סוחר יהודי אחד ושמו חנניה נכנס אצל נשי המלך ומלמדן לעבוד את א-להים לפי מנהג האבות של היהודים... וקרה המקרה שגם הלני (מלכת חדיב), אשר למדה בדומה לכך מפי איזה יהודי אחר, עברה לדת היהודים".

בזיכרון ההיסטורי שמור להלני מקום כבוד בשל חסדיה לתושבי ירושלים:

"תקפה עליה התשוקה לילך אל העיר ירושלים ולהשתחוות במקדש א-להים המפורסם בפי כל הבריות ולהקריב קרבנות תודה ... בואה היה לתועלת רבה לאנשי ירושלים. כי אותה שעה הציק רעב לעירם, ורבים מתו מחוסר מקורות מחיה. שלחה המלכה כמה מאנשיה אחדים לאלכסנדריה שיקנו תבואה בכסף רב, ואחרים שלחה לקיפרוס שיביאו משא של תאנים מיובשות. וכשחזרו עד מהרה והביאו מזון, חילקה אותו המלכה לנצרכים והניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה".

כשמת בנה איזטס ומונה אחיו מונבז למלך חדיב, בנתה הלני מונומנט קבורה בעל שלוש פירמידות כחצי קילומטר מצפון לירושלים:

כששמעה אמו הלני על מות הבן הצטערה כדבר המובן לגבי אם שנלקח ממנה בן מופלג ביראת שמים, אולם התנחמה כאשר שמעה שירושת השלטון עברה לבנה הבכור, והיא מיהרה אליו. וכשבאה להדייב לא האריכה ימים אחרי איזאטס בנה. ומונובזוס שלח את עצמותיה ואת עצמות אחיו לירושלים וציווה לקוברן בפיראמידות שבנתה האם, שלוש במספר, במרחק שלושה ריסים מירושלים העיר".

שלושת הציטוטים הנ"ל מתוך יוסף בן מתתיהו, קדמוניות כ: ב, 17-96.

מטבעות שנמצאו באתר ומוצגים אף הם במוזיאון בלובר, מתוארכים לשנים 68-9 אחרי הספירה ובכך מספקים התאמה נוספת לימיה של הלני המלכה וצאצאיה.

קברי המלכים בירושלים
 

בשנים 2008-2009 נערכו חפירות הצלה בגן שבשטח שמעל הקברים על ידי בית הספר הדומיניקני למקרא ("אקול ביבליק") וזאת לקראת עבודות שיקום המתוכננות באתר. הציפיה הייתה לנסות לאתר את שרידי שלוש הפירמידות המפורסמות שתיאר יוסף בן מתיתיהו ששימשו מבני נפש. השרידים שנמצאו לא היו חד משמעיים ויש לשער כי הגינון שבוצע במקום בתקופת המנדט הבריטי לווה בהסרת השכבה המקורית.

קברי המלכים בירושלים
פרט מאבן מעוטרת - צולם בחצר הקטורה של קברי המלכים

זוכרים את מישל ברטואה מפריס? את קברה של אלינור מאקוויטניה מלכת צרפת הוא לא יכול לבקר. אבל דמיינו שלפחות יוכל לטוס לירושלים ולראות את הסרקופג שלה במוזיאון ישראל... (למען הסר ספק - דמיוני, כן?). גם אנו נאלץ להסתפק בביקור בלובר שבפריז. בשנת 2010 הועבר הסרקופג המזוהה כזה של הלני המלכה למוזיאון ישראל בירושלים לתקופה מוגבלת ולארח מכן שב לפריז. הממצאים מקברי המלכים במוזיאון הלובר מוצגים באגף האגן המזרחי של האימפריה הרומית, ואילו במקום אחר לגמרי במוזיאון מוצגים ממצאים מתקופת המקרא.

קברי המלכים בירושלים
 

ביוני 2015 פורסמו ידיעות כי לבית הדין הרבני בירושלים הוגשה תביעה כנגד צרפת בנושא קברי המלכים. לא ברור מי עומד מאחורי התביעה אך הסיכוי לשינוי המצב המשפטי של הבעלות על קברי המלכים קלוש לדעתי, במיוחד לאור העובדה שהאתר נמצא במזרח ירושלים. עם זאת, אין ספק שיש לפתוח את המקום לביקורים באופן מסודר. אנו ראויים לכך.

אתר קברי המלכים נמצא ברחוב צלאח א-דין 46 בירושלים.

 
מחבר הכתבה יואב אבניאון הוא מורה דרך מוסמך בעברית ובאנגלית, מרצה, סא"ל במילואים, דור שמיני בארץ ומנהל האתר yoaview.com.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: