maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

הריקוד של אליעזר וחיה

 
הריקוד של אליעזר וחיה / מאת מרסל מוסרי
 
 
לאליעזר ולחיה אין מה להפסיד.
הילדים שלהם בחוצלארץ, מסודרים.
החשבונות משולמים,
וגם המזגן שלהם עובד טוב.
 
כסף יש להם, לא הרבה -
אבל מספיק בשביל לעשות מנוי לקאמרי
וללכת למסעדה אחר כך.
וגם השכנים שלהם טובים,
אפילו שלא מדברים איתם יותר מדי.
 
אז בכל פעם שבאה אזעקה,
ובחדשות נותנים זמן להיכנס למקלטים.
אליעזר מסתכל על חיה.
מגיש לה את מקל ההליכה שלה, ואומר לה
"חיה, מה איתך? מנגנים את השיר שלנו"
 
חיה אוחזת במקל וקמה לאט מן הכורסא שלה.
תופסת את ידו של אליעזר ואומרת לו
"אתה צריך להחזיר אותי עד 12 אליעזר"
אליעזר לא עונה לה, רק מחזיק בה.
וככה, בצעדי ואלס איטיים ולא אחידים -
רוקדים אליעזר וחיה לצלילי האזעקה,
לצלילי השיר שלהם.
 
כשמסתיימת האזעקה ונשמעים שלושה בומים בשמיים,
נושק אליעזר לידה של חיה, כמנהג המלכים ואומר "תודה שכיבדת אותי בריקוד"
חיה מסמיקה, כמו הייתה שוב פעם נערה בת 14 בוורשה,
מביטה על אליעזר בביישנות ואומרת "אתה עוד תהיה בעלי"
אליעזר משיב אותה אל הכורסא שכל כך אוהבת.
 
מעבר לדלתם,
המולת שכנים העולים חזרה אל ביתם
וממלמלים "זה היה קרוב הפעם"
"הלוואי שיהיה כבר שלום"
"מי עוד לא שילם לי ועד החודש?"
 
ורק אליעזר וחיה בביתם,
קצת תשושים לאחר הריקוד הראשון שלהם
ונרגשים לקראת הריקוד הבא.
אליעזר וחיה מעולם לא ירדו אל המקלט
כי אין להם מה להפסיד,
החשבונות משולמים,
הילדים בסדר-
והשיר שלהם מתנגן,
שישים וחמש שנה,
אותו השיר.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: