מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
מאת: יוסי ברוש, אזרח מודאג. ביום שישי האחרון יצא לי להגיע לדרום העיר תל אביב. המחזה שנגלה אלי הדהים אותי וגרם לי להרהר עד כמה חוסר מודעות היה בי. המוני פליטים/מהגרים/מסתננים אפריקאים צבאו על כל פינת רחוב וספסל, ללא נפש ישראלית אחת בנמצא - כאילו והגעתי למדינה אחרת. לאור תדהמתי, לא יכולתי שלא לחשוב על חייהם של תושבי האזור הקבועים שלאחרונה הרימו קולם במחאה על ההזנחה והתעלמות ממצוקתם. אותם תושבים מחו על נסיבות חייהם אך נתקלו כתגובה לא רק בחומות של אדישות, אלא אף בגינוי מצד חלקים מסויימים באוכלוסיה הישראלית, אשר האשימו אותם בגזענות ובורות. כאדם שבא מבחוץ ועד כה שמע על הבעיה רק דרך התקשורת, לא היה לי מושג מה באמת קורה בשטח. לפני כשנה, הסעירה את המדינה כתבה שסיקרה את ניסיונם של כמה חברי כנסת להכניס סודנים לבריכת שחייה בצפון ת"א. לאחר ביקורי בדרום תל אביב, חזרה מחשבתי אל תושבי דרום ת"א וטענותיהם על צביעות של חלקים באוכלוסיה. הכתבה הזו נוגעת בדיוק בשורש הנושא - האם מדובר בטענות של אמת או בפרובוקציה גרידא? אנו נמצאים כמה רגעים לפני ראש השנה שעומד בסימן חשבון נפש. האם באמת עשינו חשבון נפש בשנה שעברה מאז אותו אירוע בבריכת גורדון, הן כלפי הזרים והן כלפי עצמנו? האם עלינו לעשות חשבון נפש מחודש השנה? את זה תחליטו אתם. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: