מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
ישראלי אחד, חבר של חבר של חבר, נקרא לו יוסי כדי שיהיה לי קל, נסע ללמוד באוקספורד. עכשיו אוקספורד, היא מן המפורסמות שאוניברסיטאות. היא קיימת כבר שמונה מאות שנה, סר אייזק ניוטון היה שם בזמנו דיקאן הפקולטה לפיסיקה, וכאלה...
אז יום אחד, יוסי שלנו יושב בבחינה, שהייתה אמורה להימשך שש שעות (יש שם כאלה בחינות, לא עלינו). אחרי איזה שעתיים מתחילת הבחינה, יוסי מרים את ידו וקורא לבוחן. הבוחן ניגש אליו (הוא כמובן חושב שהסטודנט רוצה לבקש איזה הסבר בקשר לטופס הבחינה, נהלים, או רוצה לצאת לשירותים...) ויוסי אומר לו "אדוני הבוחן, אני רוצה לקבל עכשיו את צלי הבקר ואת הבירה שלי". הבוחן עונה לו בתמיהה "מה? האם שמעתי צלי בקר ובירה?"
"כן", אומר יוסי, "אני מוכן עכשיו לקבל את צלי הבקר ואת הבירה שלי".
"מצטער, אני לא יודע על מה אתה מדבר", עונה הבוחן. ואז יוסי שולף איזה ספר חוקים מרופט של אוקספורד מלפני כמאה וחמישים שנה ומראה לו "הנה, יש פה חוק משנת 1513 שאומר שכל סטודנט שמשתתף בבחינה שאורכת יותר מארבע שעות, זכאי לקבל צלי בקר וכוס בירה. והחוק הזה מעולם לא בוטל". הבוחן מתווכח, אומר שאין אפשרות לקיים את בקשתו של יוסי, ובסוף קורא לממונה עליו.
הממונה מגיע והם מתחילים להתווכח. עכשיו, בריטים זה בריטים... הם מצייתים לחוקים, אי אפשר סתם ככה להגיד לא. אבל מצד שני, בינתיים נחקק חוק שאסור להכניס אלכוהול לאוניברסיטה וגם צלי בקר זה כבר לא כזה טריוואלי כמו שהיה פעם. מתנהל מו"מ מפרך ובסופו הם מתפשרים על המבורגר וקולה. יוסי מקבל המבורגר וקולה, יושב לו שמח ואוכל בהנאה מרובה, לועס ברעש, משחק עם קוביות הקרח, רוטב אלף האיים נוזל לו משני צידי הפה וכל הסטודנטים מביטים בו בהערצה כי הוא דפק את המערכת.
אחרי הבחינה י
וסי חוזר לדירתו, שמח, טוב לב וגאה על איך שעבד על המערכת ועשה צחוק על חשבון כמה בריטים מרובעים. אחרי כמה ימים הוא מוצא בתיבת הדואר שלו מעטפה לבנה מוארכת ובה הזמנה לבית הדין המשמעתי של האוניברסיטה. יוסי, כמובן, חושב, שזה כמו בארץ: שלוש דודות שיעשו לו נו-נו-נו, הוא יגיד שהוא יתנהג יפה מעכשיו וילך הביתה.
הוא מגיע לשם ומוצא את עצמו בתוך אולם ענק, עתיק, עם תקרות בגובה שבעה מטרים, נברשות, עמודים ותבליטים. יושבים שם קרוב למאה וחמישים פרופסורים, כארבעים וחמש דיקאנים, עשרים רקטורים ושלושה לורדים, כולם בגלימות אדומות ועם פאות אפורות מסולסלות כמו של שופטים בריטים. אב בית הדין נכנס עם מצנפת שחורה שסימלה בזמנו גזר דין מוות. הם עורכים דיון קצר בתיק של יוסי ודנים אותו להדחה מהאוניברסיטה, על סמך חוק משנת 1415 שמעולם לא בוטל. מדוע?
מכיוון שהוא התייצב לבחינה ללא חרב...
תמונות: freedigitalphotos.net
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: