maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

10 סיפורי הישרדות מדהימים!

אנחנו שומעים על הדברים הללו בחדשות, קוראים בספרים או צופים בטלוויזיה. סיפורי הישרדות מדהימים, תמיד נראים רחוקים מאיתנו. תמיד השתלשלות האירועים תמוהה ומעוררת סימני שאלה רבים - איך הם הגיעו למצב הזה?

ברוב המקרים קשה להאשים את המעורבים, היות ורובינו לא מודעים לעוצמתו של הטבע ולמהירות בה הנסיבות יכולות להשתנות לרעתינו. וכנראה שרוב האנשים שאי פעם הסתבכו בצרות חשבו גם הם: "לי זה לא יקרה" והרגישו רחוקים מאוד מהסכנה. אז כלקח מסיפוריהם אנו צריכים ללמוד לכבד את הטבע ולהבין את כוחו האדיר.

אלה הם אנשים שנכנסו לעימות חזיתי עם הטבע והצליחו לצאת ממנו בשלום ולחזור הביתה.

יוסי גינסברג

"הרגע הקשה ביותר היה לאחר כמה ימים, כשהבנתי שאני לגמרי לבד"

הישרדות

הישראלי שהתפרסם בכל העולם בזכות סיפור הישרדותו הבלתי יאמן בג'ונגלים של האמזונס בבוליביה. בשנת 1980, גינסברג ועוד שלושה, קווין האמריקאי, קארל האוסטרלי ומרקוס השווייצרי, נכנסו לג'ונגל בבוליביה בכדי למצוא שבטים אבודים. הסביבה והתנאים הקשים הכבידו מעמסם על הרביעייה, שהחלה גם לסבול ממחסור במזון.

המתח שנוצר גרם לפירוק החבילה והם התפצלו, יוסי וקווין הלכו בכיוון אחד וקארל חבר למרקוס וגם הם המשיכו בדרכם. יוסי וקארל בנו רפסודה בכדי לשוט בנהר, אך איבדו שליטה והיא התקרבה למפל גדול. קוויין קפץ והצליח להגיע לגדה ואילו יוסי נסחף עם הזרם היישר אל המפל האדיר. בדרך נס שרד יוסי, אך איבד את דרכו בג'ונגל. כשהוא ניזון מפירות וביצים נאות, יוסי הצליח להחזיק עצמו בחיים, כשהוא מתמודד עם כל סכנות הג'ונגל. נחשים, נמלים טורפות וטרמיטים שניזונו מעורו ואפילו מפגש עם יגואר, אותו גירש בעזרת שימוש בתרסיס נגד חרקים כלהביור.

ב-19 הימים ששרד לבדו במעבה יער הגשם, הוא כמעט טבע בשיטפון וכמעט שקע בביצה. לבסוף, נמצא על ידי משלחת חיפוש שאירגן קווין. קארל ומרקוס שנפרדו מהם, נעדרים עד היום. גינסברג כתב את הספר "בחזרה מטואיצ'י" כיומן הישרדות מדהים.

 

סטיבן קלהאן

"בים אני נזכר בחוסר החשיבות שלי - בחוסר חשיבותם של כל בני האדם. זו הרגשה נפלאה לחוות צניעות"

הישרדות

ב-1982 סטיבן קלהאן הפליג מאיי הקנארים על סירת משוטים קטנה שבנה בעצמו. 6 ימים לאחר שיצא להפלגה, הסירה טבעה כתוצאה מהתנגשות לילית עם חפץ לא ידוע. מאוחר יותר אמר קלהאן כי הוא משער שהתנגש בלווייתן. הוא נחלץ מהסירה ועבר לסירת הצלה באורך של מטר ושמונים. במהלך הימים הבאים הוא נתקל בכרישים, סבל מכוויות שמש, התדרדרות בריאותית וייסורים מנטליים בלתי נתפסים. הוא ניזון מדגים, סרטנים וציפורים שלכד.

קלהאן איבד שליש ממשקל גופו בזמן הזה וכדי להוסיף על כך, לאחר כחודש בים הוא גילה תקר בסירת ההצלה. הוא הצליח להשאיר אותה צפה במשך 33 ימים נוספים, עד חילוצו. איכשהו, הצליח קלהאן לשרוד במשך 76 ימים כשהוא בלב ים, עד שנמצא וחולץ.

 

קולבי קומבס

"היה עליי פשוט לשמור על עיני פקוחות ולהתעלם מהכאב"

הישרדות

ביוני 1992, קומבס ושניים מחבריו טיפסו על הר פוראקר באלסקה. מפולת שלגים שהתרחשה, לכדה את השלושה בפנים, תוך שהיא גוררת אותם כמעט 250 מטרים במורד המדרון. הם התרסקו לתוך נהר קרח ושני חבריו של קומבס לא שרדו.

קומבס שנותר בחיים, סבל מזעזוע מוח, שבר בקרסול, שני שברים בחוליות הצוואר וכתף שבורה. 6 ימים היה במצב זה, במהלכם ירד ממקום קבורתו בשלג וצעד מעל 8 ק"מ עד שהגיע למחנה. הוא ממשיך לטפס גם היום.

 

אריק לה מארק

"אני זוכר שנפלתי בחזרה לשלג, הסתכלתי על רגליי וחשבתי, אתה הולך לאבד את הרגליים שלך"

הישרדות

בפברואר 2004, טיפס לה מארק על הר מאמות' ברכס הסיירה נבאדה. לה מארק היה שחקן הוקי צרפתי מוכשר, אשר השתתף במשחקים אולימפיים ושיחק אף בליגת ההוקי בארה"ב. במהלך גלישת סנובורד על ההר, סופת שלגים הסיטה אותו ממסלולו והוא לא הצליח למצוא את דרכו לפני החשיכה. הוא בילה את הלילה ביער וניסה למצוא את דרכו ביום המחרת, אך זה רק הרחיק אותו עמוק יותר אל מעבה היער.

הציוד שהיה עימו כלל נגן מוזיקה, הסנובורד עליו גלש ובגדיו. הוא נאלץ לשרוד על צנוברים ומי שלג, במהלך שהותו ביער המושלג. בעזרת הסנובורד הוא בנה איגלו לצורך שינה. לאחר זמן מה, סבל מהיפותרמיה ורגליו החלו להכחיל. לאחר שנפל לנהר גועש, הוא כמעט צנח במפל של כ-25 מטר.

באופן מדהים, הצליח לה מארק לאתר תדר רדיו באמצעות נגן המוסיקה ובו השתמש כמו מצפן. לאחר 7 ימים של סבל, הוא ניצל. נזקי הקור שלרגליו הביאו לקטיעתן.

 

תמי אולדהאם אשקראפט

"כשהרוח נושבת בכזו עוצמה, היא מעיפה קצף מהמים. יש כל כך הרבה קצף שבקושי ניתן לראות משהו. זה כמו להיות בסופת שלג"

הישרדות

בשנת 1983, תמי וחברה ריצ'רד שארפ, יצאו להפלגה מטהיטי לסן דייגו, על גבי סירת מפרש. ואז הכה האסון - הם נקלעו לסופת הוריקן מדרגה 4 (מתוך 5). הגלים הגיעו לגובה של מעל 15 מטרים עם רוחות אכזריות במהירות של מעל 257 קמ"ש. הסירה התהפכה ותמי התעופפה בחדר שמתחת לסיפון.

לאחר 27 שעות ללא הכרה, היא התעוררה כדי לגלות שריצ'רד נעלם. לבד בים, מתאבלת על חברה, המצב נראה חסר סיכוי, אולם היא נלחמה על חייה וניווטה את דרכה בעזרת השמיים, להוואי שהייתה במרחק 2,414 ק"מ ממיקומה. היא הקציבה את המזון ואילתרה מפרש ותורן. לאחר 41 ימים הגיע לנמל מבטחים.

 

ריקי מקגי

"אם אתה צריך לשתות שתן, אני מציע לתת לו להתקרר קודם. הטעם שלו לא כל כך נחמד"

הישרדות

בשנת 2006, עצר ריקי מקגי מאוסטרליה, לסייע זוג שרכבו נתקע באאוטבק האוסטרלי. לאחר זמן מה, הוא התעורר קבור למחצה במה שתוכנן להיות מקום מנוחתו האחרון. לבד בשטח הוא ניזון מצרצרים, צפרדעים, עלוקות, פרחים וכל מה שיכול היה לתחוב לגרונו הניחר. זה לא מנע ממנו לסבול מתת תזונה וכמובן חשיפת יתר לשמש.

במהלך החודשיים שהיה לבדו, שתה מי גשמים שנאגרו בשלוליות וכשלא מצא כאלה, שתה את השתן של עצמו. הוא איבד מעל מחצית ממשקלו כשנמצא ותואר כשלד מהלך על ידי האיש שחילץ אותו.

 

ארון רלסטון

"אם לשפוט לפי ההתדרדרות שלי ב-24 השעות האחרונות, אני אהיה מופתע אם אגיע ליום שלישי"

הישרדות

השנה היא 2003, חודש מאי. אחד מסיפורי ההישרדות הקשים ביותר שאי פעם פורסמו עומד לקרות. ארון יצא לטיול במדבר יוטה, במהלכו נכנס לנקיק עמוק וצר. לפתע, בעודו מטייל בתוך הנקיק, התדרדר סלע במשקל 400 ק"ג מעליו ונחת בדיוק לפניו, כשהוא לוכד את ידו כנגד קיר הנקיק. הוא נותר מרותק למקומו, ללא יכולת תנועה ועם מזון ושתייה שהולכים ואוזלים.

במצב זה, כשהוא ממתין למותו, החליט לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לנסות להיחלץ. בצעד נואש, הוא שבר את עצם ידו כנגד הסלע. הצעד הבא היה לקטוע את ידו שלו. לשם כך הוא השתמש באולר כיס קהה הלהב שהיה עימו. במשך שעה שלמה הוא ניסר שרירים, גידים ועצמות, עד שהצליח לשחרר את ידו. הוא עצר את זרימת הדם עם חוסם עורקים מאולתר.

עתה היה עליו לגלוש על קיר שגובהו 20 מטרים באמצעות כמה חבלים ויד אחת. הוא הצליח במשימה ובדרך למכוניתו נמצא על ידי משפחה שנתנה לו מים וסייעה לו להגיע לסיוע רפואי. לא מזמן יצא סרט המגולל את העלילה ונקרא "127 שעות".

 

בטאני המילטון

"אומץ, הקרבה, נחישות, מחוייבות, קשיחות, לב, כישרון, תעוזה. מזה עשויות ילדות קטנות; לעזאזל עם דברים נחמדים"

הישרדות

בבוקר בנובמבר 2003, יצא בטאני לגלוש בחוף מקאו בהוואי. באותו זמן, הייתה גולשת תחרותית בת 13. היא שכבה על הגלשן, ידיים לצידיו בתנועות חתירה, כשכריש נמר בגודל של כ-4 מטרים תקף אותה.

האירוע הסתיים כשהיא בחיים, אך יד שמאל שלה נקרעה ממנה עד הקצה. במקום להיבהל ולהסתכן בטביעה, היא חתרה לעבר חברתה עם יד אחת בלבד. בתוך הקטסטרופה, היא לא איבדה עשתונות ואף הזהירה את כולם שיש כריש במים. חברתה עזרה לה להגיע לחוף והיא אושפזה בבית חולים.

לאחר חודש, חזרה בטאני לגלוש.

 

ג'יימס מורו

"אני חושב שהראש שלי היה כל כך עמוק בתוך פיו, שנגעתי בבלוטות הטעם שלו"

הישרדות

ב-1997, יצא מורו לצלול במעיינות ג'וניפר ביער אוקלה, שבפלורידה. בעודו מסדר את השנורקל, הוא חש לפיתה של מלתעות אליגטור. החיה האדירה אחזה בגרונו וניערה אותו בפראות כ-10-20 שניות. הלסתות החזקות של האליגטור מחצו את חזהו, ניקבו אותו וגרמו לקריסת אחת מריאותיו. מסיכת הצלילה שעל פניו הצליחה למנוע ממנו נזק נוסף לעיניים.

בסופו של תהליך, שהרגיש בוודאי כמו נצח, האליגטור שחרר אותו, אולי בזכות החבטות שספג בגרונו ממורו שנלחם על חייו. חבריו סייעו לו לעלות לסירה והוא ניצל, אך הזכרונות חקוקים בצלקות שיני החיה על בשרו.

 

קוטו שואו

"חשבתי שאני הולך למות. חשבתי שאני הולך להיעלם"

הישרדות


ב-2003, בזמן שעבד כמדריך ציד, יצא שואו עם חבורת ציידים מוויסקונסין לכיוון נונבוט, קנדה, סמוך לגרינלנד. ביום השלישי למסע הציד, בשעה 4 לפנות בוקר כשהוא ישן באוהלו, הותקף שואו בידי דוב קוטב. הוא נזכר: "טופריו היו מתחת לצווארי במשך זמן מה, יכולתי לשמוע את נשימתו, ואז הוא שחרר את טופריו והמשיך לקפוץ עליי מעלה ומטה 4 פעמים". הוא נחלץ מבין שיניו וידיו של הדוב כשצייד אחר הבחין במהומה וירה בו.

הטורף הענק הסב לשואו נזק בלתי נתפס, כולל אין ספור קרעים וחורים בבשרו. הוא נזקק ל-300 תפרים רק כדי לחבר מחדש את הקרקפת לראשו.

 

אם אלה איתני הטבע או בעלי חיים, אם זה למשך חודשים או בכמה שניות -  בני האדם מגלים שהם חסרי אונים ברגע שהם יוצאים מהביטחון הקיים בסביבתם האישית.

למרות זאת, הנחישות והעוצמות המנטליות האדירות שיש בנו, יכולות לחלץ אותנו גם ממצבים בלתי אפשריים לכאורה.

עריכה: בועז מזרחי

מקור: listverse.com

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: