בדיחות גסות

יעקב השרירן, שעוסק כבר שנים רבות בפיתוח גוף, התחיל לצאת לאחרונה עם רונה הבלונדינית. הדברים התקדמו טוב בין השניים, וכבר אחרי הדייט הרביעי שלהם רונה הייתה מוכנה "לקחת את העניינים קדימה". אז הם הגיעו יחד לדירה שלה אחרי ארוחת ערב נחמדה בחוץ, ואיך שהם נכנסו לבית היא הם החלו להתנשק בלהט, להתקדם לכיוון המיטה ולפשוט את בגדיהם. יעקב הוריד את חולצתו, רונה הנלהבת אמרה: "וואו איזה חזה שרירי יש לך!" ויעקב המוחמא ענה לה, "כן בובה, 100 קילו של דינמיט אני!" והשניים המשיכו להתגפף. יעקב התחיל להוריד אט אט את מכנסיו, נותר רק עם תחתונים, ורונה שלא יכלה לעצור את התלהבותה קראה, "וואו איזה שוקיים מפוסלות יש לך!", ויעקב השיב לה שוב, "כן בובה, 100 קילו של דינמיט אני!" השניים כבר היו ממש בתוך העניין, ידיהם לופתות האחת את השנייה והעניינים התלהטו לגמרי. רונה פשטה בגדיה לחלוטין, יעקב הפשיל את תחתוניו, רונה הגניבה מבט מהיר מטה... ופתאום קפצה מן המיטה בבהלה, כיסתה עצמה בשמיכה ובצרחה חדה רצה החוצה מן החדר. יעקב המופתע מיהר לשים את בגדיו עליו ולבוא אחריה. כשהוא תפס אותה בסלון, כולה נפחדת ונסערת, הוא אמר לה, "היי בובה לאן ברחת? מה קרה?" אז רונה הנסערת ענתה לו בתדהמה, "מה לאן? עם כל כך הרבה דינמיט עליך, לא יכולתי שלא לברוח כשראיתי כמה הפתיל קצר!"

בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב. ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו. המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל." "הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."

קובי אסף את נעמה ברכב שלו ויצא איתה לדייט הראשון שלהם. הוא נסע הרחק מהעיר לאזור שומם וחנה את רכבו על צוק שמשקיף אל עבר עיר גדולה שטופה באורות. קובי ונעמה התחילו להתמזמז, אך אחרי כמה רגעים נעמה עצרה אותו. "מה קרה?", שאל קובי. "הייתי צריכה להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נערת ליווי ואני גובה 250 ₪". קובי חשב למשך מספר שניות ונרתע מכך שיהיה עליו לשלם לאישה שיצא איתה לדייט על יחסי מין, אך החליט בכל זאת ללכת על זה. אחרי שסיימו את מעשיהם הם הדליקו סיגריה, וקובי התיישב על מושב הנהג, נשען על החלון והסתכל החוצה. אחרי כמה דקות של שקט אמרה נעמה, "טוב, אז נראה לי שאפשר לחזור הביתה, לא?" שאלה נעמה. "ובכן...", אמר קובי, "הייתי צריך להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נהג מונית ואני גובה 250 ₪ לנסיעה מפה עד לעיר".

אישה נכנסה לפאב בטקסס וראתה קאובוי צעיר ומטופח שישב עם הרגליים שלו על אחד מהשולחנות. הוא נעל את המגפיים הכי גדולים שהאישה אי פעם ראתה, אז היא ניגשה אליו ושאלה "תגיד לי, זה נכון מה שאומרים על גברים עם רגליים גדולות?". הקאובוי חייך אל האישה, "כמובן יקירתי, בזכות אלה אני חי טוב מאוד", הוא אמר ומתח את רגליו קדימה. "מה דעתך שנמצא לנו פה חדר ואני אראה לך?" הוא המשיך ושאל. האישה הסתקרנה, אז היא בילתה את הלילה עם הקאובוי. למחרת בבוקר, אחרי שהשניים קמו והתלבשו, היא נתנה לו שטר של 100$. "פשששש… טוב תשמעי זאת ממש מחמאה, פעם ראשונה שמישהי משלמת לי כסף על 'שירות' שכזה" אמר הצעיר. "תרגיע את ההתלהבות שלך" ענתה לו האישה, "פשוט קח את הכסף הזה ולך תקנה לעצמך מגפיים שבאמת יתאימו לך".

שוטר אחד שסייר ברחובות קיסריה ראה יום אחד אישה מבוגרת מסתובבת עם שני שקים על הכתפיים. באחד השקים היה חור ושטרות של 100 שקלים התעופפו ממנו לכל עבר, אך האישה לא הבחינה בכך. אז השוטר עצר ושאל אותה: "גבירתי, שמת לב שיש חור בשק שלך?". הזקנה הפנתה מבטה לאחור, ראתה את כל הכסף שאיבדה ואמרה: "אוי לא, אתה צודק" והחלה לאסוף במהירות את השטרות שנפלו לה. "תשמעי גברתי, אני לא רוצה להפריע" אמר השוטר, "אבל זה מתפקידי לשאול: מה את עושה כאן עם כזאת כמות של כסף מזומן?" האישה הזקנה פנתה אל השוטר ואמרה: "תשמע, אדוני השוטר, אני גרה ממש בסמוך למגרש הגולף שיש לנו פה בקיסריה, יש לי גדר משותפת עם המתחם. משום מה בכל פעם שהגברים שבאים לשחק כאן צריכים להשתין באמצע משחקים, הם תוקעים את ה'צינור' שלהם בחור בגדר שלי ומשתינים לתוך החצר שלי. זה הפך לבעיה גדולה כי זה הורג לי את כל הפרחים". "אז מה בדיוק עשית בנוגע לזה, ואיך זה קשור לשקים האלו שאת סוחבת?" שאל השוטר. ענתה לו הזקנה: "זה פשוט, תפסתי את המזמרה שלי והתחלתי לחכות להם מאחורי הגדר. עכשיו בכל פעם שמישהו מהם תוקע את 'הצינור' שלו בחור שמה, אז אני צועקת עליו: 'תביא מאה שקל או שאני מורידה לך אותו עם המזמרה!'" השוטר צחק בקול גדול ואמר לה: "טוב, נראה לי הוגן... אבל רק תגידי לי רגע, מה יש לך בשק השני?" "תבין", אמרה לו הגברת המבוגרת, "לא כולם רוצים לשלם..."