רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!"
עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם".
הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו.
"ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר.
"רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!".
"מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."
22:30 - רוצה גלידה 22:32 - אוכלת תפוח עץ 22:34 - אוכלת יוגורט 22:39 - אוכלת גלידה
הגיאוגרפיה של גברים ונשים לאורך השנים
הגיאוגרפיה של נשים:
בין גיל 18 ל-22, אישה היא כמו אפריקה; עוד לא חקרו אותה עד הסוף, היא פראית, פורה ומלאה ביופי טבעי.
בין גיל 23 ל-30, אישה היא כמו ארצות הברית; מפותחת ופתוחה למסחר, במיוחד כלפי מישהו שמביא איתו ערך אמיתי.
בין גיל 31 ל-35, אישה היא כמו ספרד; חמה מאוד, רגועה ויודעת בדיוק מה היא שווה.
בין גיל 36 ל-40, אישה היא כמו יוון; יש לא מעט עתיקות, אבל זה עדיין מקום חם שכיף לבקר בו ואפשר לעשות בו הרבה.
בין גיל 41 ל-50, אישה היא כמו אנגליה; יש מאחוריה עבר מפואר, ועכשיו הרבה יותר חשוב לה לשמור על מוניטין.
בין גיל 51 ל-60, אישה היא כמו צרפת; היא עברה מלחמות ומהפכות, ועכשיו פשוט רוצה לנוח וליהנות מהחיים.
מגיל 60 אישה הופכת לטיבט; יש בה שלווה וחכמה שקשה לתאר במילים, לצד מראות שממלאים את הנפש בנחת.
הגיאוגרפיה של גברים:
לאורך כל חייו גבר הוא כמו איראן ורוסיה; שולט בו שמוק אחד.
בלובי של בנק גדול נתלה שלט חדש:
"לתשומת ליבכם, בנק זה מפעיל מערכת כספומט חדשה המאפשרת ללקוחות למשוך מזומנים מהמכונה מבלי לעזוב את הרכב שלהם. לקוחות המעוניינים בשירות זה, מתבקשים לעקוב אחר הוראות השימוש"
לאחר חודשים של מחקר ניסיוני, הוחלט לייצר הוראות שימוש נפרדות לגברים ולנשים:
הוראות שימוש לגברים:
1. סע עד לכספומט.
2. פתח את חלון הרכב.
3. הכנס כרטיס למכונה והזן את הקוד הסודי שלך.
4. הזן את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
5. הוצא את הכרטיס, הכסף והקבלה.
6. סגור את החלון.
7. סע לשלום!
הוראות שימוש לנשים:
1. סעי עד לכספומט.
2. עשי רוורס כך שחלון הנהג יהיה בקו אחד עם המכונה.
3. הרימי הנדברקס ופתחי את החלון.
4. מצאי את התיק שלך, הוציאי את כל תכולתו עד שתמצאי את הארנק שבו כרטיס הכספומט שלך. החזירי את כל התכולה המפוזרת לתיק.
5. תגידי לאדם שאת מדברת איתו בדיבורית, שתחזרי אליו אחר-כך.
6. נסי להכניס את הכרטיס לתוך המכונה.
7. פתחי את דלת המכונית כדי לאפשר גישה קלה יותר בשל המרחק המופרז של הרכב.
8. הכניסי את הכרטיס.
9. הכניסי מחדש את הכרטיס, הפעם בצורה הנכונה.
10. חפרי בתיק כדי למצוא את הפנקס בו רשמת את הקוד הסודי.
11. הזיני את הקוד הסודי.
12. לחצי ביטול והזיני מחדש את הקוד הסודי, הפעם בסדר הנכון.
13. הזיני את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
14. בדקי איפור במראה הקדמית.
15. קחי את הכסף והקבלה.
16. רוקני מחדש את התיק כדי למצוא את הארנק ושימי בו את הכסף.
17. כתבי ביומן את סכום החיוב ושמרי את הקבלה בתא המיועד לכך בארנק.
18. בדקי שוב את האיפור.
19. התניעי וסעי קדימה 2 מטרים.
20. עשי רוורס חזרה למכונה.
21. קחי את הכרטיס.
22. הפכי מחדש את התיק כדי לאתר את הארנק ולשים בו גם את הכרטיס.
23. הוציאי לשון לנהג הזועם שחיכה מאחורייך.
24. התניעי והתחילי מחדש בנסיעה.
25. חייגי לאדם שדיברת איתו קודם.
26. סעי עוד 2-3 ק"מ.
27. שחררי הנדברקס.
שני משוגעים הלכו לראות משחק כדורגל. כשהגיעו לאיצטדיון הם גילו שבאו ביום הלא נכון ושהמקום ריק לחלוטין. חשבו וחשבו מה לעשות ופתאום עלה לאחד המשוגעים רעיון בראש.
משוגע א': "אני אהיה השחקנים על המגרש ואתה תהיה 50,000 אוהדים ביציע. אחרי המשחק שלי נתחלף. מה אתה אומר?"
משוגע ב': "סבבה."
משוגע א' משחק ומשחק 45 דקות לבד לחלוטין על המגרש, ולא מכניס גול. הוא ממשיך לשחק גם במחצית השנייה ובסוף המשחק נגמר בתיקו מאופס.
משוגע ב' התאכזב והתחיל לזרוק עליו בקבוקים ואבנים.
משוגע א' התעצבן וצעק: "22 שחקנים על המגרש ודווקא עלי אתה זורק זבל?"
ענה משוגע ב': "50,000 אוהדים ביציע ודווקא אותי אתה מאשים?"
בעל מגיע הביתה ומציין בפני אשתו שיש לו פגישה עסקית מאוחרת ב-22:00, ושלפי דעתו זו פגישה מיותרת והוא לא מבין למה דווקא עליו הפילו את הפגישה הזאת.
האישה מבינה שיש כאן משהו מוזר, אך אומרת לו שאין טעם להבריז ולא כדאי לזלזל בענייני עבודה.
בינתיים נכנס הבעל להתקלח, בעודו חושב לעצמו כמה קל לרמות את אשתו התמימה.
האישה לא כל כך מאמינה לבעלה, מחטטת לו בבגדים ומוצאת בכיס החולצה פתק ובו רשום: "מתוק שלי, היום נחגוג עם ברווז ורוטב אצלי ב-22:00".
היא מחזירה לכיסו את הפתק וברגע שבעלה יוצא מהמקלחת מופיעה אשתו עם בגד מינימלי, סקסית להפליא ומבושמת....
הבעל, שלא עומד בפיתוי, מזנק על אשתו בדרך לחגיגה שלא הייתה להם כבר הרבה מאוד זמן, לאחריה הבעל נרדם.
ב-21:30 אשתו מעירה אותו ל-"ישיבה המיוחדת", בטענה שאסור לזלזל בענייני עבודה.
הבעל, בלית ברירה, קם ויוצא לפגישה. כשהוא מגיע אל המאהבת הוא אומר לה שהוא סחוט מהעבודה שהיתה לו היום ורק רוצה לנמנם קצת.
לאחר שנרדם חיטטה המאהבת בבגדיו ומצאה בכיס החולצה פתק ובו רשום באותיות קידוש לבנה:
"הברווז בא לפגישה אך הרוטב נשאר בבית".
אחרי לילה לא מוצלח בפאב, שבמהלכו הוא התחיל עם כמעט כל בחורה שראה וקיבל דחיות מכולן, יוסי בן ה-22 חזר לבית הוריו עייף ומתוסכל. הוא רק אמר להם לילה טוב כשהוא עבר בסלון, ואז עלה לקומה השנייה, נכנס לחדרו וסגר אחריו את הדלת.
למחרת בבוקר אימא של יוסי קראה לו ולאחותו הקטנה מיכל לרדת למטה ולאכול ארוחת בוקר משפחתית, אבל רק מיכל הגיעה. יוסי לא ענה, לא יצא מהחדר שלו ולא ירד לאכול עם המשפחה... "אני יודעת למה יוסי לא יוצא מהחדר!" אמרה מיכל הקטנה עם חיוך ענק על הפנים. "כנראה שהוא עדיין ישן אז תפסיקי להגיד דברים כאלה סתם", אמר אבא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הבוקר שלה ללא יוסי.
השעות חלפו והגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים, פעם נוספת אימא של יוסי ומיכל קראה לשני הילדים שלה לבוא לשולחן, אבל יוסי נשאר בחדר עם דלת סגורה ולא הגיב לשום קריאה. "אבא, אימא, אתם רוצים שאני אספר לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר???" שאלה מיכל בהתרגשות.
"מתוקה שלי, זה לא יפה להתערב ככה בעניינים של אח שלך, כנראה שעבר עליו לילה קשה והוא רוצה להיות לבד כרגע", אמרה לה אימא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הצהרים. יוסי המשיך להסתגר בחדר וכשהגיעה שעת ארוחת הערב ההורים שלו כבר היו מודאגים מאוד. הם ישבו ליד השולחן ודיברו על הדרך הטובה ביותר לעזור לבן שלהם, כי הם ידעו שהוא מחפש חברה כבר הרבה זמן, ושכל פעם שהוא חוזר הביתה לבד ומצוברח זה סימן שהוא עדיין לא מצא מישהי.
מיכל הקטנה שמעה אותם מדברים ופנתה אליהם פעם נוספת: "אתם רוצים שאני אגלה לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר?"
"נו, תגידי לנו למה..." אמרו יחד אימא ואבא שלה.
"כי אתמול כשהוא חזר הביתה הוא דפק בדלת שלי וביקש קרם לחות או משהו כזה, ואני חושבת שבטעות נתתי לו בקבוק עם דבק!"
אבי מאוד אוהב לטייל על שפת הים הסמוך לביתו, כי רעש הגלים והנוף הקסום שברקע מרגיעים אותו ועוזרים לו לנקות את הראש ממחשבות ומדאגות. יום אחד הוא הלך על החול החם, כרגיל, ופתאום הוא נתקל בדבר מה ונפל עם הפנים אל תוך החול. לאחר כמה רגעים של הלם, הוא ניקה את עצמו ובעיקר את פניו מן החול, וחיפש את אותו פריט ארור שגרם לו למעוד. הוא גילה שמדובר במנורת קסמים יפה ומוזרה, ובמקום לבדוק מה יש בה, הוא פשוט התחיל לבעוט בה בכעס שוב ושוב. כעבור כמה שניות צץ ממנה ג'יני.
אותו ג'יני קסום לא היה מרוצה מהמכות שקיבל, ואמר, "למרות שבעטת בי ואפילו לא התנצלת על כך, אני רוצה להעניק לך 3 משאלות". אבי ההמום החליף את הפרצוף הזועם בחיוך ענקי, וכבר רצה לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו, אך הג'יני הוסיף, "רק חשוב שתדע משהו! בינינו, משום שהכאבת לי, לא מגיעה לך אפילו משאלה אחת, אבל אני חייב למלא את ייעודי. בגלל זה החלטתי שכל מה שתבקש, אעניק כפול ממנו לאדם שאתה הכי שונא בעולם – למנהל שלך".
זה לא עניין את אבי הנלהב, הוא רק רצה לקבל את מבוקשו. "קודם כל, אני רוצה המון כסף!", הוא אמר. בין רגע נכנסו 22 מיליון שקלים לחשבון הבנק שלו, ו-44 מיליון שקלים לזה של המנהל שלו. למשאלה השנייה, ביקש אבי 3 מכוניות ספורט מהירות ויפהפיות, ובמהרה הופיעו בחניון של הים למברוגיני, פרארי ופורשה, ו-2 מכל אחת מהן ליד הבניין שבו גר המנהל.
לבסוף, אמר הג'יני לאבי, "זוהי בקשתך האחרונה, אז השתמש בה בחוכמה...". אבי לא חשב יותר מדי, ואמר במעין תהייה, "תמיד רציתי לתרום כליה...".
עבור לבא-במייל
