בחורה מהממת נכנסת לחדר של הרופא. הרופא מעיף בה מבט אחד ונכנס לשוק מרוב שהיא יפה.
תוך רגע הוא שוכח את כל היושרה הרפואית ואומר לה להוריד מכנסיים.
היא עושה כדבריו והוא מתחיל ללטף לה את הירכיים. הוא שואל אותה: "את יודעת מה אני עושה עכשיו?"
הבחורה היפה עונה לו: "ברור, אתה מחפש בליטות לא תקינות".
"יפה", אומר הד"ר ומבקש ממנה להוריד חולצה וחזייה.
הבחורה מורידה והוא מתחיל למשש לה את החזה. "את יודעת מה אני עושה עכשיו?" שואל שוב.
"בטח! בודק האם יש לי סרטן".
"יפה מאוד! עכשיו תורידי בבקשה את התחתונים ותשכבי על הגב"
הבחורה המדהימה מבצעת את בקשתו והוא מטפס עליה. תוך כדי הוא שואל: "ואת יודעת מה אני עושה עכשיו?"
"בוודאי ד"ר! עכשיו אתה חוטף איידס, בשביל זה באתי לראות רופא..."
רונן וגדי הולכים ברחוב ופתאום רונן מרים את הראש וקולט בחלון של אחד מהבתים אישה יפהפייה שמחייכת ושולחת לו נשיקה באוויר.
"תראה את זאת!" הוא פונה לחברו "היא לגמרי מתחילה איתי!"
"עזוב, אחי," עונה גדי, "אל תסתבך."
בינתיים האישה בחלון רוכנת החוצה ומסמנת תנועה מזמינה לעבר רונן.
"ראית? היא קוראת לי לעלות! אני הולך על זה," רונן אומר בנחישות.
"אל תעלה לשם!" מנסה גדי, אבל כבר מאוחר מדי...
רונן מטפס במעלה הבניין עד שהוא מגיע לדלת פתוחה, שבה חיכתה לו והאישה מהחלון והכניסה אותו בחיוך לסלון ביתה. בדיוק כשהאווירה בין השניים מתחילה להתחמם, נשמע לפתע רעש של סיבוב מפתח מהדלת.
"אוי לא! בעלי חזר מוקדם!" לוחשת האישה בלחץ.
"מה עושים?!" שואל רונן בבהלה.
"מהר," היא עונה, "תתחיל לגהץ את הבגדים האלה!" ומצביעה על ערימה גדולה של כביסה בפינת הסלון. "אומר לבעלי שאתה עוזר ששכרתי."
כך יצא שרונן המסכן העביר את כל אחר הצהריים בגיהוץ אינסופי, בזמן שהבעל יושב בסלון ורואה טלוויזיה.
למחרת, רונן פוגש את גדי, כולו מותש ועצבני. "אתה לא מאמין מה קרה אתמול, בעלה של המשוגעת הזאת חזר והייתי צריך לגהץ להם הר של בגדים במשך שעות!"
"אמרתי לך לא לעלות..." גדי ענה בצער, "כל הבגדים האלה שגיהצת? אני כיבסתי אותם אתמול."
כומר אחד התיישב בתא הווידוי, ומיד נכנס לשם בחור צעיר שנראה טרוד וביקש להתוודות. "כמובן, בני", אמר הכומר, "ספר לי, במה חטאת?"
"ובכן, אבי", אמר הבחור, "ביום שני הייתי בבית של החברה שלי, ו... היינו שנינו לבד בבית, הבית היה ריק, ו... חטאתי, אבי".
"אל דאגה, בני", אמר הכומר, "זה נורמלי לחלוטין שיהיו לך כאלה דחפים ושתרצה לחלוק את תשוקותיך עם בת הזוג שלך. זה בסדר גמור. תאמר שתי תפילות והנפש שלך תהיה נקייה מחטא".
אבל, אבי..." המשיך הבחור, "זה לא מסתיים כאן. ביום שלישי הייתי שוב בבית של החברה שלי, אבל היא הלכה לעשות קצת סידורים ונשארתי שם לבד עם אחותה. הבית היה ריק... היינו רק שנינו, ו... חטאתי שוב, אבי".
"הו, בני", אמר הכומר, "אתה צריך להיות חזק ולעמוד בפני דחפים שכאלה. שמונה תפילות ינקו את הנפש שלך מחטא".
"רגע, אבי..." המשיך הבחור, "זה עדיין לא נגמר. ביום רביעי הלכתי שוב לבית של החברה שלי שוב, אבל כשהגעתי לשם היא עדיין לא הייתה בבית, אז חיכיתי לה. אימא שלה הכניסה אותי לבית ו... היינו שם לבד ורק שנינו ו... חטאתי שוב, אבי!"
"אוי, בני", אמר הכומר, "עליך לחשוב טוב טוב על החטאים שלך. חמש עשרה תפילות ינקו את ה..."
"ואז..." קטע אותו הבחור, "ביום חמישי הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה נסעה לקניות ונשארתי שם לבד עם הדודה שלה. הבית היה ריק לגמרי, היינו שם רק שנינו ו... חטאתי שוב אבי!"
"אלוהים אדירים", אמר הכומר, ולא הוסיף עוד מילה.
"ויום למחרת, ביום שישי", אמר הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה כולל היא נסעה לנופש בסופ"ש והייתה שם רק סבתא שלה. היא הכניסה אותי לבית לשתות קצת מים ו... היינו שם רק שנינו לבד ו..."
הכומר לא ענה.
"וביום שבת", המשיך הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי ולא היה שם אף אחד חוץ מאבא שלה שחזר מוקדם מהנופש כדי לעבוד. היינו לבד רק שנינו ו..." הבחור בכה ובכה למשך דקה ארוכה, ומאחר שלא שמע שום תגובה מהכומר הוא פשוט יצא בבכי מתא הווידוי. כשהרים לרגע את ראשו הוא ראה את הכומר מטפס על אחד העמודים של הכנסייה. "אבי!" קרא הבחור, "מה אתה עושה שם? אתה לא הקשבת בכלל לחטאים שלי?"
"תתרחק ממני! אני לא יורד!" צעק הכומר. "שנינו לבד בכנסייה ריקה לגמרי, אני לא רוצה שתעשה עוד חטאים!"