קיימים למעלה מאלף סוגי פטריות ברחבי העולם. ניתן למצוא אותן על כל שטח שמוגדר כחי או מת - באוויר, ביבשה, במים ובמזון.
רובנו נתקלנו בפטריות האכילות או באלה הגדלות פרא על אדמת ארץ ישראל. ייתכן שחלקכם אף נתקל בפטריות יפיפיות בכל מיני מקומות בעולם - אך כאלה, עוד לא ראיתם מעודכם...
פטריות אדומות אסרואה רוברה -Aseroe rubra (ידועה גם בשם "כלנית הים".) |
פטרייה הנפוצה בגינות, על קש ומדשאות. נוטים לזהות אותה על פי צורת הכוכב שמאפיינת אותה וצבעה האדום החזק, אך בעיקר ניתן לזהותה בשל ריחה - היא נודפת ריח רע של פגר, אך יפייפיה כפרי מתוק. |
קלטרוס פוסילוס -Clathrus pusillus |
פטריה הנפוצה על קרקע לחה באזורים טרופיים. בעלת עמודות רשתיות בצבע אדום בוהק. שבירה מאוד. |
בולטלוס אובסקורסוסינוס -Boletellus obscurecoccineus |
פטריית יער צבעונית המצויה על אדמות אוסטרליה, טייוואן, ניו-גינאה, ג'אבה ובאזור צפון-מערב האוקיינוס השקט, באזור יפן. צבעיה ייחודיים ומרהיבים והיא חסרת ריח ובעלת טעם מתון. |
אמניטה מוסקריה- Amanita muscaria (ידועה גם כ"פטריית הלוטוס") |
פטריה רעילה, בעלת השפעות פסיכואקטיביות. ידועה בעיקר בשל ההזיות שהיא גורמת. מצויה בחצי כדור הארץ הצפוני. למרות היותה רעילה, היא נצרכת כתוסף תזונתי בחלקים שונים באירופה, אסיה וצפון אמריקה לאחר שנשטפת במים בלבד. בסיביר אף ניתנה לה משמעות דתית. |
פיסטולינה היפטיקה -Fistulina hepatica (ידועה גם בשם "פטריית אומצה" או "פטריית בשר") |
פטרייה הנפוצה בעיקר בבריטניה, אך קיימת גם בצפון אמריקה, אוסטרליה, צפון אפריקה ושאר חלקים באירופה. כפי שהשם מעיד, צורתה דומה להפליא לגוש בשר נא. בעבר אף נעשה שימוש בפטריה זו כתחליף לבשר בגלל הערכים התזונתיים שלה, על אף טעמה החמוץ. כדי לאכול אותה יש לאסוף פטרייה צעירה יחסית ולהעניק לה בישול ארוך מאוד. |
קלוסטומה סינברינה -Calostoma cinnabarina |
פטריה הגדלה באזורים מיוערים טרופיים וסובטרופיים (אזורים המשתרעים מצפון ומדרום לאזורים טרופיים, בהם הטמפרטורה הממוצעת הינה 18 מעלות). הן גדלות בצפון-מזרח אמריקה, אסיה ואוסטרליה. צורת הראש הכדורי מורכבת ממספר שכבות של רקמות, כך שהרקמה החיצונית מייצרת חומר דביק עבה ומבריק. מין זה אינו מומלץ למאכל. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהפטריה גדלה מתחת לפני האדמה. כאשר היא בשלה היא פורצת מן האדמה, אך היא קשה מידי למאכל בשלב זה. למרות זאת, בשנת 2009 מחקר שנערך במקסיקו גילה כי ילדים שנוהגים לאכול אותה ביערות, מעידים שהיא ב"טעם גן עדן". |
פטריות ורודות |
קונטינריוס ארצ'רי -Cortinarius archeri |
פטרייה הגדלה באוסטרליה באזורים מיוערים. בעלת יחסי גומלין עם עצים, בעזרתם היא גדלה ומתפתחת (פטרייה טפילה). זהו זן שנחשב יחסית בודד, ניתן למצוא אותו בקבוצות של 2-3 לכל היותר. הפטריה משגשגת באזורים מיוערים שנשרפו ובכך גם תורמת להתפתחות מחודשת. |
קוקאינה טריקולומה -Cookeina tricholoma |
פטרייה בשרנית הגדלה ביערות של מזרח אסיה. שמה של הפטרייה מצביע על מראה- "טריקוס" ביוונית זה "שיער". היא רעילה ומסוכנת. |
אסקוקורינה סרקויידס -Ascocoryne sarcoides |
סוג של פטריה הנראית כגוש דביק של דיסקים ורדרדים בצבע סגלגל-ורוד. מצוייה לרוב בצפון אפריקה, אך קיימת גם באירופה ואסיה. בפטרייה זו קיימות סגולות אנטיביוטיות, אך היא רעילה ביותר. |
גומפוס קלבטוס -Gomphus clavatus |
זן של פטריות מאכל הידוע בכינוי "אוזניי החזיר", רמז לצורת החלק התחתון של הפטרייה. היא מצויה ביערות של חצי כדור הארץ הצפוני, על עצים מחטניים מסוג אשוח בעיקר. |
מייקאנה -Mycena |
סוג של פטריות מיניאטוריות, המגיעות לרוחב מקסימלי של מספר סנטימטרים בודדים. גזעם קטן ושברירי כגבעול, כאשר הוא נשבר הוא מפריש חומר בשם לטקס. כיפתם דמוית חרוט קטן ופעמוני. קשה לזהות בין המינים השונים של הזן הזה - וזה קריטי ביותר, משום שחלקן טובות למאכל וחלקן רעילות מאוד! קיים גם זן עם כתמים כחולים עליו היוצרים הזיות קשות. כולן, ללא יוצא מן הכלל, מדיפות ריח הדומה לאקונומיקה. |
טקטרוגסטר פורפיריום -Thaxterogaster porphyreum |
פטריה בצבע מרהיב של סגול בוהק. דומה מאוד מבחינת מאפייניה לפטריות כמהין. ניתן למצוא אותה באזורים מיוערים, ליד מקורות מים. מאפיינת את אזור ניו-זילנד. |
פטריות ירוקות-כחולות |
מיקרוגלסום וירידא -Microglossum viride |
פטריה מדהימה ביופיה! צורתה כלשון הפורצת מהאדמה, בעלת גוף פירותי בצבע כחול-ירוק. אחד מהזנים המובהקים של האביב. היא נדירה יחסית ונוטה להתפתח על עצים רקובים באזורים מיוערים בקליפורניה או לאורך נהרות באוסטרליה. אינה רעילה. |
קלורוסבוריה ארוגינוסה -Chlorociboria aeruginosa |
פטריה ממשפחת "הדיסקיים" על שום צורת הדיסק המופיע בקצוות. פירוש השם בא מהפירוש היווני לביטוי "להיות ירוק". היא גדלה באזורי הפארקים הפראיים של אוסטרליה. |
ליפטוניה קרנאה -Leptonia carnea |
פטרייה בעלת קשקשים קטנים וזימים במרווחים גדולים. גבעולה שביר והיא נצפית לרוב בצבע ורוד. קיימים גם צבעים מיוחדים של פטריה זו, כפי שאתם רואים בתמונה: כחול, שחור, ירוק, צהוב וסגול- קשה לזהות אותן והן נדירות במיוחד. הפטריה שלפניכם, צבעה כחול, והיא רעילה. קיימות פטריות מסוג שאינן רעילות, אך קשה להבדיל בין אלה לאלה ומשום כך נמנעים לחלוטין מאכילתן. |
מייסנה אינטרופטה -Mycena interrupta |
זן של פטריות המצוי באוסטרליה, ניו זילנד, קלדוניה החדשה וצ'ילה. כיפתן בצבע כחול מבריק אשר מתהווה להיות קמור ככל שהן גדלות. הכיפה מפרישה חומר רירי דביק, בעיקר במזג אוויר לח. |
בדאמיה אוטריקולריס -Badhamia utricularis |
פטרייה קוסמופוליטית, נפוצה באזורים של עלים וענפים מתים, לפעמים גם על עצים מתים. צורתה עגולה והיא גדלה בקבוצות הנראים כאשכולות. |
איגרוסיבה פסיטסינה -Hygrocybe psittacina (ידועה גם בכינויי "פטריית התוכי"). |
פטריה המצויה ברחבי צפון אירופה בעיקר.על אף צבעה, אין היא מייצרת כלורופיל (פיגמנט ירוק שצמחים נוטים להכיל ומשמש גם כמאכל). הפטרייה מצופה בחומר דביק ואין היא רעילה. למרות זאת, רבים נמנעים מלאכול אותה, מאחר שהיא ידועה כגורם לבעיות במערכת העיכול. |
פטריות לבנות |
לקוקופרינוס קריטקוס -Leucocoprinus cretaceus |
פטרייה קטנה, המצויה ביערות טרופיים בין חודשי הקיץ ועד האביב. |
אודמנסילה מוסידא -Oudemansiella mucida |
מתפתחת ביערות, על עצים, ברחבי ארופה. צבעה לבן-שמנת או צהבהב ומרקמה רירי ודביק. היא אכילה ומכילה גלוטן, וגדלה בקבוצות בין החודשים החותמים את הקיץ ועד סופו של הסתיו. |
טרימאלה פוסיקורמיס -Tremella fucicormis (ידועה גם בשם "פטריית כסף האוזן" או "פטריית השלג") |
פטריה המתפקדת כטפילה על פטריות אחרות. היא גדלה על ענפים שנפלו לאחרונה מעצים מתים. משתמשים בה המון במטבח הסיני וברפואה הסינית בגלל סוגולתיה הרפואיות. |
ליקופרדון פרלטום-Lycoperdon perlatum (הידועה גם בשם "פנינה משובצת") |
פטריה בגודל בינוני, עם גוף עגול מכוסה בליטות קוצניות קצרות הנקראים "תכשיטים". כשאר הפטריה בשלה הבליטות הופכות חומות והן משחררות נבגים מכל מגע קטן כמו טיפות גשם, מגע, אגוזים ועלים הופלים מהעצים וכדומה. היא אכילה- בעלת מבנה פנימי קשה כתפוח. |
אמניטה וירג'יניודס -Amanita virginioides |
החלק התחתון של כיפת הפטרייה, גדל באזורים לחים במיוחד, באזור טחב. הפטריה אינה רעילה אך לא מומלצת למאכל בשל עובי וקושי הכיפה. |
פטריות צהובות |
פסדוקולוס סקלנברגי -Pseudocolus schellenbergiae |
גדלה בין גבלות היער, הפארקים והגנים בצפון-מזרח אמריקה, בחודשי הקיץ והסתיו. צורתה כביצה ומרקמה כג'לי צהוב עד כתום בעל מעטפת מחוספסת. הפטרייה מדיפה ריח נוראי ביותר. |
גירומיטרה גיגאס -Gyromitra gigas (ידועה גם בשם "מוח העגל" או "אף השור") |
מצויה בארופה וצפון אמריקה, באזורים הרריים, ביערות מחטניים (יערות המאופיינים בעצים מסוג מחטניים- כמו אשוח). הן גדלות בין חודשי האביב והקיץ. זו פטריה אכילה, אך מומלץ להמנע בגלל הדימיון לפטריה אחרת רעילה ביותר. |
אלאוריה אורניטא -Aleuria aurantia (ידועה גם בשם "פטריית קליפת התפוז") |
כיפתה נראית כקליפת התפוז. צבעה כתום בוהק בצורת ספל. רובן רעילות ומסיבה זו נמנעים כליל מאוכלן. נפוצות בצפון יבשת אמריקה ובאירופה, בחודשי הקיץ והסתיו. |
קוקאינה טריקולומה -Cookeina tricholoma |
פטרייה בצורת גביע בעלת שערות נוקשות דמויות זיפים. גובהן בדר"כ 2-3 מ"מ סה"כ. הן גדלות על זרדים של עצים רקובים באזורים טרופיים באזור מרכז אמריקה, מקסיקו, האיים הקאריביים, דרום אמריקה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ודרום האוקיינוס השקט. |
טי.בי.די -TBD |
פטריות מיניאטוריות הגדולות על עצים בקבוצות ענקיות של עשרות עד מאות פטריות. הן לא מומלצות למאכל על שום כיפתן הקשה וטעמן המר יחסית. הן גדלות באזור זימבאבוואה. |
דקרימיס צ'ריסוספרמוס -Dacrymyces chrysospermus |
פטרייה הניזונה מענפים וגזעי עצים שמתו. מרקמה כמרקם מדוזה - חלק וג'לי. אינה רעילה. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: