2. מתי אפשר להסביר לילדים מה זה מוות?
כדי שילדים יוכלו להבין באמת מהו מוות, הם צריכים להבחין בין חי ודומם, לדעת להבין את משמעות הסופיות של החיים ואת העובדה שלא ניתן להפוך את המוות ולשוב ממנו אל החיים. הם צריכים להבין את תהליך החיים, מלידה ועד הזדקנות וללמוד על פרידה הקשורה במוות. תהליך ההבנה וההכרה הקוגניטיבית של מהו מוות, מתפתח אצל ילדים עם השנים, ככל שהילד גדל. בגיל 10, רוב הילדים כבר מצליחים לגבש תפיסה ריאליסטית של מהי משמעותו האמיתית של המוות.
3. מתי ילדים מתחילים לפתח פחד ממוות?
המוות מקבל משמעות אישית אצל כל ילד, זאת בהתאם לאופי ולאישיות שלו, לסביבה בה הוא גדל ולתדירות בה הוא נחשף למוות. לדוגמה, בגיל ההתבגרות כבר קיימת התייחסות עמוקה למוות, ברמה פילוסופית אודות החיים שאחר המוות, ובנוסף גם מתפתח פחד חזק מפניו, הנוגע להפנמה שלא ניתן לברוח מהמוות. ילדים קטנים (בגיל חמש-שש) נוהגים לחשוב שרק אנשים זקנים ימותו, אבל ילדים מעט יותר גדולים (תשע ומעלה) כבר מבינים שהמוות יכול לקרות לכל אחד בכל גיל, דבר שבהחלט עלול לפתח חרדות ומחשבות אובססיביות על המוות.
4. האם יש קשר בין פחד מהמוות לחרדת נטישה?
אצל ילדים רבים הפחד מהמוות מתפתח בראש ובראשונה כתוצאה מחשש שיאבדו את הוריהם, והוא למעשה פחד מפרידה מההורים. גם אצל תינוק קיימת חרדת נטישה טבעית בעת פרידה מהוריו, לכן הפחד לאבד את ההורים הוא בעצם פחד טבעי ומולד. כשהילד גדל, הולך לבית הספר, נפגש עם חברים לבד, הולך לחוגים לבד ועוד, מתרחש תהליך של פיתוח נפרדות ועצמאות, שגם בו קיים פחד ממוות ומפרידה. הילד מצד אחד נהנה מכך שהוא תופס את עצמו כישות נפרדת, ובו זמנית נאבק בצורך שלו להיות עדיין קרוב אל הוריו ומפתח פחדים.
5. מה עובר בראשו של ילד שפוחד מהמוות?
כשילדים מבינים שהחיים הם לא אינסופיים ועלולים להגיע לסיומם, הדבר מערער את ביטחונם. הראש שלהם מוצף בשאלות, כמו: "האם אני יכול למות?" או "האם ההורים שלי יכולים למות?" וכמובן הרבה שאלות המורכבות מ-"איך" ו-"מתי" ו-"למה" ו-"מה קורה לנו אחרי שאנחנו מתים?". כל השאלות האלה, שאין להן תשובות ואם יש להן תשובות אז הן לא מאוד מעודדות, מכניסות את הילדים למצב של אי ודאות, מתח ובעיקר מעוררות תחושת פחד.
6. איך מסבירים לילד מהו מוות כדי שהוא יבין?
כשילדים שואלים שאלות על מוות חשוב מאוד לענות להם בכנות, אבל גם חשוב לא פחות שההסבר יהיו מותאם ליכולת ההבנה וההכלה של הילד. לדוגמה: לילדים קטנים לא מומלץ להרבות בסיפורים ותיאורים מפחידים - פשוט לא להעמיס עליהם. גם חשוב מאוד שההסבר יתאים לבשלות הרגשית של הילד, שהוא יספק לילד מענה אמיתי, אבל לא יציף את מוחו בתמונות מטרידות ויזין אותו בחרדות מיותרות. תמיד טוב להשתמש בדוגמאות מהחיים, כאלה שהילדים יכולים להתחבר אליהן ולהתנחם בהן.
7. למה ממש לא כדאי להתחמק מלענות להם על שאלות?
הורים רבים בורחים משאלותיהם של הילדים, מתחמקים מלענות ודוחים אותם. למרות שצריך לשקול את המילים היטב כפי שכבר נאמר, חשוב מאוד לספק להם מענה, קשה ככל שזה יהיה. אחת הסיבות לכך היא שבמקרה ולא תענו לשאלותיהם, הם יאלצו להשלים את התמונה שיש להם בראש לבדם. לפעמים מצב זה יחמיר את הפחד, כי הם יציירו לעצמם מציאות מפחידה הרבה יותר מהתשובה האמיתית. ילד שלא יקבל מענה לשאלות עלול לדמיין גיהנום מפחיד, מפלצות, סבל של האנשים שהוא אוהב ועוד.
8. מדוע חשוב לומר לילדים שגם אם יקרה לכם משהו הם יהיו מוגנים?
הפחד של הילדים קשור פעמים רבות לחשש שהם יישארו נטושים. אם הם שואלים מה יקרה לכם ההורים אם אתם תמותו, חשוב לא להבטיח להם שלא יקרה לכם כלום לעולם - כי אתם פשוט לא יכולים להבטיח כזה דבר. אתם כן יכולים להזכיר להם כמה אנשים יש בחייהם שאוהבים אותם, דואגים להם ושומרים עליהם חוץ מכם. חשוב שהילדים ידעו שהם אף פעם לא יישארו לבד.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: