לשמור שלום לברוח מן המחלוקת

לא רק ששמירת השלום היא ערך מומלץ ביהדות, בתלמוד מופיעה אימרה הקובעת כי הסכסוך והמחלוקת אסורים מן התורה. "כל המחזיק במחלוקת עובר (על מצוות) לא תעשה. שנאמר: ולא יהיה כקורח וכעדתו" (סנהדרין קי, א.).

לפי היהדות, על האדם לעשות כל שביכולתו כדי לחיות בשלום עם סביבתו, ולברוח ככל יכולתו ממחלוקת, סכסוכים ומריבות. לפניכם לקט פתגמים מהתלמוד והמדרש על חשיבות השלום והבריחה מן המחלוקת:

בחשיבות השלום

* "בקש שלום – ורדפהו!" (תהילים לד).

* "לא הקפידה התורה לרדוף אחרי המצוות... אם באו לידיך אתה מצווה עליהם ולא לרדוף אחריהם. אבל [על] השלום [נאמר]: בקש שלום במקומך, ורדפהו במקום אחר." (שמות רבה).

* רק בזכות אחדות עם ישראל הם זכו לקבל את התורה בהר סיני. "ויחן שם ישראל: אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת, עכשיו אתן להם את תורתי." (מסכת דרך ארץ).

במסכת קטנה הנקראת "מסכת דרך ארץ זוטא" מופיע פרק שלם בשם פרק השלום, משם לקוח הפתגם הקודם. הנה פתגמים נוספים מתוך פרק השלום:

* "רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם קיים – על הדין, ועל האמת ועל השלום. אמר רבי מונא: ושלשתן דבר אחד הוא – נעשה הדין, נעשה אמת, נעשה שלום... כל מקום שיש משפט יש שלום, וכל מקום שיש שלום יש משפט."

* בתקופת המקדש, אישה שנחשדה על ידי בעלה בניאוף והותרתה בהתאם, הייתה נחשדת ל'סוטה' ועולה לבית המקדש. שם היה הכוהן כותב שורות מן התורה, ביניהם שמו של בורא העולם, מוחק אותם עם מים ומשקה את האישה. אם היה זה חשד שווא, היא הייתה שבה בריאה לביתה. "גדול הוא השלום, שמצינו שוויתר הקדוש ברוך הוא על שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו."

* "גדול הוא השלום ששמו של הקדוש ברוך הוא נקרא שלום."

* "הלל אומר: הוי מתלמידי של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (פרקי אבות, א).

* "גדול השלום... שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום, שנאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום." (במדבר רבה כא).

* "חביב הוא השלום שנתנו הקדוש ברוך הוא בשמים, שנאמר עושה שלום במרומיו" (דברים רבה, ה).

* "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר ה'עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום." (עוקצין, ג).

בריחה מן המחלוקת

* "גדול השלום ושנואה המחלוקת... עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב... בית שיש בו מחלוקת, סופו ליחרב." (דרך ארץ ז).

* "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח וכל עדתו." (אבות ה).

* "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה." (מסכת חולין פא).

* "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים." (בבא מציעא נח).