מה עומד מאחורי הניב ישראלי

האיש והאגדה

האיש והאגדה: נכון להיום, זהו ביטוי הנאמר עם מידה של לעג וזלזול, תוך הדגשת התכונה או המרכיב הנלעגים. כך למשל אומרים: האיש והחזון, האיש והחליפה, האיש והגורמט, כאשר הצירוף מדגיש כי "האגדה" היא מקור ללעג. במקור, לא נראה שהביטוי נאמר באירוניה, הוא לקוח מהשפה האנגלית, מהספר The Man and the Legend.

בן פורת יוסף

בן פורת יוסף: בדומה לנגד עין הרע, משמש בפי יהודי המזרח כסגולה נגד עין רעה. על פי רוב, הוא נאמר מבלי להזכיר את השם של האדם שרוצים להגן עליו. במקור, הביטוי לקוח מספר בראשית, מברכה של יעקב לבניו. פירוש הביטוי - שתיל פורה על פלגי מים, מה שמחזק אותה כברכה לפריון, וכנגד צרות העין של אחרים.

טובל ושרץ בידו

טובל ושרץ בידו: צירוף המתייחס בלעג אל אדם שמטיף מוסר לאחרים, בעוד שהוא בעצמו חוטא. משתמשים בדרך כלל כדי להטיל דופי באדם או בפוליטיקאי המתיימר להטיף לאחרים על נקיון כפיים, בעוד שהוא עצמו אינו נקי.

קָרַם עוֹר וְגִידִים

קרם עור וגידים: ביטוי שמשתמשים בו כשרוצים לתאר מצב שנבנה ונוצר ועבר מהדמיון אל המציאות. טעות נפוצה היא לומר לרקום ולא לקרום. על אף שהמשמעות דומה, הרי שהביטוי המקובל הוא מלשון לקרום, מלשון קרום.

איבד עשתונות

איבד עשתונות: ביטוי המתייחס לאדם שהתבלבל, כלומר איבד את שפיות דעתו. עשתונות, מילה נרדפת למחשבות.

אמתלה

אמתלה בארמית, אֲמַתְלָא - דבר שיש בו ממש. היום, נהוג להתייחס דווקא על דרך ההיפוך, כלומר תירוץ שניתן כדי להתחמק מאחריות או להצדיק פעולה.

עץ או פלי?

עץ או פלי: ביטוי נפוץ המציין שיטת בחירה המתבססת על הטלת מטבע. במקור, הביטוי לקוח מתקופת המנדט הבריטי, כאשר על המטבע שאז היה נהוג בארץ צויר מצד אחד ענף של עץ, ומצד שני היה כתוב פלשתינה, בקיצור - פלי.

ללא כחל ושרק

ללא כחל ושרק: ביטוי המתייחס אל דבר כמו שהוא, ללא יפויי. מקור הביטוי במסכת כתובות, בה תוארה כלה ביום חתונתה "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן". כלומר ללא צבעי איפור לעיניים ולשפתיים, אלא באופן טבעי.

אבן שאין לה הופכין

אבן שאין לה הופכין: בניגוד לאינסטינקט הראשוני שמפרש את הביטוי בצורה המילולית כאבן שלא הופכים אותה, הפירוש המקובל מתייחס לאבן כדימוי לחפץ שאין בו שימוש.

מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס

מוקצה מחמת מיאוס: במקור מדובר באיסור הלכתי לטלטל ולהזיז דבר שאינו ראוי לשימוש, בשבת ובחג. כאשר מוקצה, מתייחס למובדל ומאוס מתייחס לתיעוב וגועל. בלשון היומיומית, הביטוי מתייחס לכל דבר שראוי להתרחק ממנו.

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ

במקור, הביטוי לקוח מהפסוק "מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם". הביטוי מתייחס לעניין או דבר שמושג באיסור כמתוק וטוב יותר מדבר או עניין שניתנים ברשות. נהוג היום להשתמש בביטוי על דרך התמיהה - האם אכן נכון הדבר?