מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
מיומנו של כלב:
8:00 - אוכל! הדבר האהוב עלי!
9:30 - נסיעה במכונית! הדבר האהוב עלי!
9:40 - הליכה בפארק! הדבר האהוב עלי!
10:30 - ליטופים! הדבר האהוב עלי!
12:00 - ארוחת צהריים! הדבר האהוב עלי!
13:00 - משחקים בחצר! הדבר האהוב עלי!
15:00 - כשכוש בזנב! הדבר האהוב עלי!
17:00 - עצמות טעימות! הדבר האהוב עלי!
20:00 - אני רואה טלויזיה עם האנשים! הדבר האהוב עלי!
23:00 - ישן על המיטה! הדבר האהוב עלי!
מיומנו של חתול:
יום 1079 בשבי. השובים שלי ממשיכים להקניט אותי בכך שהם מנדנדים דברים קטנים על חוט מולי.
הם סועדים את נפשם על בשר טרי, בזמן שהאסירים האחרים ואני מואכלים גרגרים יבשים של חומר לא מזוהה. למרות שאני מראה להם את הבוז שאני חש לאוכל הזה, אין לי ברירה אלא לאכול אותו כדי לשמור על כוחותי.
הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא החלום להימלט. בניסיון להגעיל אותם, הקאתי שוב על השטיח.
אתמול כרתתי את הראש לעכבר ושמטתי את גופתו חסרת החיים לרגליהם. קיוויתי שהדבר יכניס פחד בליבם וידגים למה אני מסוגל. לצערי, כל מה שהם עשו זה להשמיע הערות מתנשאות על כך שאני 'צייד טוב של אימא'. מניאקים.
היום היתה איזו אסיפה שלהם בסלון. אני הושמתי בהסגר כפוי. יכולתי לשמוע את הקולות ולהריח את האוכל. שמעתי שההוראה לשים אותי בהסגר באה ממישהו בשם 'אלרגיה'. אני חייב ללמוד כמה שיותר עליו.
היום כמעט הצלחתי להתנקש בחיי אחד משוביי בכך שהתחככתי ברגליו בזמן שהלך. הוא לא נפל. אני צריך לנסות זאת שוב כשהם עומדים בראש המדרגות.
אני משוכנע שהאסירים האחרים כאן הם משתפי פעולה ומלשינים. הכלב מקבל זכויות מיוחדות. הוא משוחרר באופן קבוע ונראה יותר ממוכן לחזור. ברור לי שהוא סוג של מפגר. הציפור היא בטוח מלשינה, אני רואה אותה משוחחת עם הסוהרים כל היום, אני יודע שהיא מדווחת להם על כל תנועה שאני עושה. הם סידרו לה הגנה בכך ששמו אותה בכלוב ותלו אותה גבוה. היא בטוחה שם, בינתיים...
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: